ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- וילך
כשפרצה השואה, וראיתי כל כך הרבה רע בעולם, הבנתי שהורי טעו, ולא יכול להיות שאלוקים מנהיג את העולם, שהרי ה' אמור להיות טוב ומטיב, וכיצד יש כל כך הרבה רע בעולם. הפכתי לכופר גמור, והפסקתי לקיים מצוות.
ענה לו הרב: הוריך צדקו ברוב דבריהם, אך הם טעו רק בפרט אחד, ה' הוא לא טוב!
נדהם ניצול השואה לרגע, ואחר כך הגיב בתקיפות: לא נכון! הורי צדקו! ה' הוא טוב...
הרב נקט כאן בתרגיל חינוכי. הוא חש שבעומק העומקים, אותו יהודי מחובר בכל נימי נפשו למורשת בית הוריו, ובעומק ליבו הוא מאמין באלוקים, אך הוא נושא בליבו כעם גדול על אלוקים, בעקבות מאורעות השואה האיומה שחווה על בשרו. את הכאב הוא מבטא דרך נטישת התורה והמצוות, אך אם ילחצוהו אל הקיר, תפרוץ מקרבו זעקת האמונה בה', והאמונה בטוב ה'.
לעיתים, גם מול קושיות באמונה של בני נוער, אפשר לנקוט באותו תרגיל חינוכי. לעיתים, הם מחפשים רק להקשות או לבטא כעס, אך בתוך תוכם דווקא אם יסכימו עם קושיותיהם, הם יגלו את עומק אמונתם. (וכמובן, אפשר לנקוט בתרגיל זה רק כשההורה/ המחנך מכירים את הנער לעומק, ויודעים שזה המצב).
למעשה, ה' נוקט עם כולנו, כביכול, באותו תרגיל חינוכי. בפרשת וילך, ה' אומר למשה: עתיד עם ישראל לחטוא, ואני אכעס על העם ואעזבהו, והסתרתי פני ממנו, ויהיו לו צרות רבות. "ואנוכי הסתר אסתיר פני מהם ביום ההוא...". לפיכך, צריך לכתוב את שירת האזינו, כדי שבזמן שיהיו לעם ישראל צרות רבות, השירה תעיד לעם ישראל, שאני ידעתי מראש שכל זה יקרה.
ונשאלת השאלה – למה חשוב כל כך לה', שתהיה עדות על כך מראש?
בעצם, ה' אומר בפסוקים אלו, שכשהוא יסתתר מאיתנו, הוא לא באמת מסתתר, כי אם הוא כבר תכנן את הכל מראש, הרי אין כאן הסתר, אלא תוכנית אלוקית של ה', וממילא הכל הוא חלק מהתגלות ה' בעולם.
הרי מי שיודעים שהוא מתחבא במקום מסויים, הוא כבר לא מתחבא, שהרי גלוי וידוע שהוא באותו מקום.
ובאמת, עניין זה הוא גם מבוא לחזרה בתשובה על חטאינו. רבים מכירים את השיר המפורסם "ואפילו בהסתרה שבתוך ההסתרה...", ובכן שיר זה בנוי על דברי רבי נחמן מברסלב, המוסבים על הפסוק "ואנוכי הסתר אסתיר", "ואפילו בההסתרה שבתוך הסתרה, בודאי גם שם מלובש ה' יתברך, כי בוודאי אין שום דבר שלא יהיה בו חיות השם יתברך, כי בלעדי חיותו לא היה לו קיום כלל" (ליקוטי מוהר"ן נו, ג).
רבי נחמן מבאר שם, שיש שני הסתרות. אם ה' נסתר רק בהסתרה אחת, כלומר שהוא מוסתר, אך האדם יודע שה' מוסתר שם, אז בכוחו לחפשו ולמצוא אותו. אולם, יש מצב שהוא בהסתרה בתוך הסתרה, כלומר שיש מצב שבו האדם כלל לא יודע שה' מסתתר באותו מקום, ואז הוא כלל לא יודע שעליו לחפשו שם, אבל באמת גם במקום זה יש חיות ה'.
והיכן הוא אותו מקום של הסתרה בתוך הסתרה?
רבי נחמן מבאר, ש"אפילו אם, חס ושלום, עושין דבר עבירה, שהוא שלא כרצון ה' יתברך, עם כל זה בוודאי יש שם חיות ה' יתברך...".
כלומר, העבירה היא המקום של הסתרה בתוך הסתרה, וזה מובן לנו. אך קשה – הכיצד יש בעבירה חיות ה' יתברך?
והתשובה היא, שה' נותן לאדם חיים בכל רגע, ובלי זה האדם, חלילה, מת במקום. נמצא, שגם לחוטא הוא נתן חיים, והכוח לפעול את החטא בא גם הוא מאת ה'. ולמעשה, גם אם איננו מבינים זאת, וודאי החוטא לא הצליח לנצח את ה' הכל יכול, וודאי גם החטא היה חלק מהתוכנית האלוקית.
וזו הסיבה, שהאדם יכול לחזור בתשובה ולתקן את החטא, כי בשעה שהוא מתחרט על רצונו לעזוב את ה', והוא מבין שה' מנהל הכל, וה' נמצא בכל, והוא רוצה לתקן גם את החטאים על ידי חרטה, ווידוי ועזיבת החטא, הרי מתגלה שאפילו בהסתרה שבתוך ההסתרה נמצא ה' יתברך, ושוב אין כאן הסתר כלל.
וזה העניין של תשובה מאהבה, ההופכת זדונות לזכויות (צדקת הצדיק אות מ').
ויהי רצון, שנזכה לשוב בתשובה שלימה, לקרוע את כל המסכים, ולזכות לגילוי ה' בשובו לציון ברחמים!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
