ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- יום כיפור
- נוסח תפילת יום כיפור
- שבת ומועדים
- ראש השנה
- נוסח תפילות ראש השנה
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
ביאור תפילות הימים הנוראים
עניין מה שבקדושת השם מוסיפים: "ובכן יתקדש שמך" וכו'. דע, כי הנה בכלל העולם יש הטוב והרע, ובמין האנושי - ישראל ואומות העולם, והנה תיקון העולם הוא, שיהיה הטוב שולט והרע נכפה, ובמין האנושי ישראל שולטין ואומות העולם משתעבדים תחתם.
והנה בהיות הדבר כן, הנה טוב לכל, כי הנה הקדושה מאירה בישראל ומתחזקת בם, ובהיות אומות העולם משתעבדים תחתם, נתקנים על ידם, ונמשך להם המשך מן הקדושה ההיא.
אך אם אומות העולם מתפרצים מתחת ידי ישראל ושולטים, וישראל נכנעים, הנה ישראל מפסידים, שהם בשפלות, והקדושה אינה מתחזקת בעולם, לפי שמקום המיוחד לה, שהוא ישראל, איננו בתקונו וחזקו, וגם מפסידים האומות עצמם שאין נמשך להם מהקדושה שום הארה כלל, אלא אדרבה מיטמאים והולכים ומתרחקים מן הטוב.
ואמנם שני המצבים האלה שזכרנו, הנה הוא הגלות מלכותו יתברך בעולמו או התעלמה. כי אם היא מתגלית, הנה הטוב שולט, ומגיע הדבר לישראל שהם ישלטו, וההפך בהפך.
ואולם ביום ראש השנה האדון ברוך הוא, עומד כביכול בבחינת מלך על עולמו, ועל כן הנה השעה ראויה להתפלל לפניו שיגלה מלכותו לגמרי בעולם, ויתוקן העולם על ידי זה. ועל עיקר הזה נבנה כל הנוסח הנוסף הזה.
והנה בתחילה נאמר "יתקדש שמך" וכו', והיינו שתודע מלכותו בעולם ותתגלה, בהתחזקה על ישראל, וזהו"על ישראל עמך" ;
ואמנם מזה ימשכו תקוני העולם: הראשון, שתכנס יראתו יתברך בלב כל ברואיו וישתעבדו לו, והדבר כפול בעליונים ובתחתונים, דהיינו האומות למטה ושריהם למעלה, שיכירו כולם האמת וישתעבדו לקדושת מלכותו ית'; וזהו "ויראוך כל המעשים" - אותם שלמטה בעולם השפל, "וישתחוו לפניך כל הברואים" - אותם שלמעלה.
ושצריך שתדע, שהנה האדון ברוך הוא הוא אחד, ואין הארתו מתחזקת אלא בענין שמתאחד.
והנה ישראל, אף על פי שבאישיהם הם רבים, נקראים גוי אחד, והם ראויים שתתחזק בם הארתו ית'.
אמנם האומות הם רבים ונפרדים לגמרי ואינם נתקנים ביחוד, ונמצאים רחוקים מהתיקון לגמרי, ואין להם תיקון אלא שישתעבדו לישראל. ואז מה שמצד עצמם הם בריבוי כמ"ש, הנה- מצד ישראל ישובו להתקשר, ויחזרו גם הם לבחינת אחדות, ואז יהיו ראויים גם הם לקבל קצת הארה מאור היחוד. וזהו "ויעשו כולם אגודה אחת" , דהיינו כמו הענפים והבדים הרבים שחוזרים לאחד בהתקשרם באגודה. ומה שעתה מתגבר בהם לב האבן, ונמשכים כולם אחר הטומאה, ונוטים מקדושתו יתברך, הנה אז יתוקנו בלב מתוקן, ולא יכונו גם הם אלא לעשות רצונו ית', וזהו"לעשות רצונך בלבב שלם" .
והנה היודעים סתרי ההנהגה באמת, יודעים - שאף על פי שלפי הנראה העולם נעזב למקרים ובחירת בני אדם לגמרי, הנה השליטה לפניו לעשות מה שיחפוץ, ובזאת השליטה יתקן עולמו על כל פנים, וזהו "שידענו ה'
א-לקינו שהשלטון לפניך" וכו'.
והנה צריך שתדע, שאף על פי שישראל מצד עצמם כבר הם נבחרים ומקודשים ומעוטרים בעטרות ית', הנה עד שהעולם כולו בכל חלקיו אינו נתקן, גם ישראל אינם מגיעים לתכלית מעלתם, אמנם - בשכבר יגלה מלכותו ית' בעולמו וישלוט הטוב ויכפה הרע כראוי, אז יירשו ישראל מעלתם בשלמות, וזהו"ובכן תן כבוד לעמך" .
וארבעה מיני טובה נזכרים כאן, כנגד ארבע אותיות השם ית' שבהן מתעטרים ישראל, והיינו: כבוד, ותהלה, תקוה טובה, ופתחון פה .
והנה לשתתחזק הקדושה כראוי צריך שיהיו ישראל בארץ, כי הם העם הנבחר והיא הארץ הנבחרת, ובישראל ימלוך מלך מבית דוד, שהוא המלך הנבחר, ובו נקשרים כל ישראל ליקשר בקדושה; ואם אחד מן התנאים האלה חסר, אין הקדושה מתחזקת כראוי;
ואמנם על פי הסדר הזה אנו מתפללים, והיינו אחר שהתפללו על עיטור כללי של ישראל אנו מתפללים על הארץ, וזהו "שמחה לארצך" וכו', ואחר כך על מלכות בית דוד, והיינו "צמיחת קרן לדוד" וכו'.
ואולם מדרגות רבות יש בישראל, כלן טובות, מקבילות להארות העליונות, פירוש - יש צדיקים , יש חסידים , יש ישרים , וכבר מנו בספר התיקונים עשר מדרגות על דרך זה, ואמנם המבוקש הוא שכולם יהיו בשמחה , ברוב הארה והשפעה, וכנגד זה מדרגות הרשעה יכנעו ויתבטלו, וזהו "ובכן צדיקים" וכו'"ועולתה תקפץ פיה" , והעיקר בהעביר עמלק מן העולם, כי הייתה השבועה שאין ה' והכסא שלם עד שימחה, וזהו "כי תעביר ממשלת זדון" וכו'.
והנה המצב הטוב שישאר בו העולם, הוא: שיהיו הברואים בכל ההכנה המצטרכת, ומלכותו ית' תהיה מתגלית עליהם תמיד, והם מקבלים מזה טובה אחר טובה עד אין תכלית, כי הנה הוא ית"ש בלתי בעל תכלית וטובו בלתי בעל תכלית, ובהיותו שורה עליהם ומתקשר בם יצאו מקבלי טוב בלא תכלית, וזהו "ותמלוך אתה ד'" וכו', והוא מה שאמר הכתוב "לדור ודור" כי מלכותו ית' תהיה לנצח נצחים, והזוכים לה נהנים בה לנצח נצחים. והנה בסוף זה חוזר הענין להיות מעניין החתימה סמוך לחתימה, והיינו "קדוש אתה" וכו'.
ענין ספר החיים
הנה האדם נידון תחילה על פי מעשיו לימנות בצדיקים או ברשעים, וזה נקרא ממש ספר חיים וספר מתים, דהיינו הנקבע בין הצדיקים הוא הנכתב בספר החיים, והנקבע בין הרשעים הוא הנכתב בספר המתים, והתלוי והעומד הוא הבינוני שאין דינו נגמר עד יום הכפורים, ועל זה מתפללים ואומרים "זכרנו לחיים" וכו'. ואמנם עוד יש הגזרות על המקרים שבעולם הזה, כי אפשר לצדיק שיתיסר מפני היותו צדיק, ואפשר שמפני צדקו יצליח, ולרשע כמו כן, אפשר שיצליח מפני היותו רשע, ואפשר שמפני רשעו יאבד או יתיסר, ונמצאו גזרות אלה נמשכות אחר הדין הראשון שזכרנו. ואולם על כל הגזרות האלה מתפללים "וכתוב לחיים טובים" וכו' וכן "בספר חיים ברכה ושלום" וכו'.
מלכיות זכרונות ושופרות
הנה כבר ביארנו, שביום זה הקב"ה עומד בבחינת מלך בעולמו, ואמנם בזה צריכים אנו להתחזק, כי זה כל טובנו וכל תקפנו. עוד, הנה היום יום משפט ודין, וצריך להתעורר לפניו ית' שיעלה זכרוננו לפניו לטוב.
ועוד עניין גדול יש ביום הזה, והוא ענין השופר שנצטווינו בו, וזה, כי סגולת השופר בתקיעתו למטה וכח שורשו למעלה היא לחזק הטוב ולכפות הרע. ותראה שמאחר חטאו של אדם הראשון הנה נתערב הטוב ברע ונכבש תחתיו; ובזמן מתן התורה הנה יצא הטוב מתוך הרע ונתגבר ושלט, ואמנם לא הגיע עדיין להיות הוא כובש את הרע תחתיו, אבל הגיע לצאת ממאסרו ולהתחזק בעצמו, ונשאר הרע נפרד ממנו עומד בפני עצמו; אך לעתיד לבא הנה ישתלם התיקון הזה, והטוב יכבוש את הרע לגמרי, ויהיה הטוב שולט לבדו. ואמנם החיזוק הראשון שנעשה לטוב, נעשה על ידי השופר דמתן תורה, והוא ענין "קול השופר" וכו', והשלמת התיקון לעתיד לבוא שהטוב ינצח ניצחון גמור, גם הוא יהיה על ידי השופר, והוא ענין"יתקע בשופר גדול" , ולפי שתקון זה יהיה גמור מה שלא היה כמותו נקרא"שופר גדול" . ואולם נצטווינו לתקוע בשופר בראש השנה, לחזק התיקון העשוי כבר במתן תורה, ולהזמין העתיד להעשות- לעתיד לבוא. וכן כנגד זה נסדר הסדר בתפילה, לעורר אותו כראוי.
נמצאו כללי העניינים הראויים להתעורר ביום זה שלושה, והם: מלכיות, זכרונות ושופרות, והתקון - עשרה פסוקים לכל אחד מהסדרים, כנגד עשרה מאמרות, והם הם סוד העשר ספירות.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
