ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ראש השנה
- מלכויות זכרונות ושופרות
ואילו התשב"ץ ח"ג סי' קעו חלק על כך וכתב: 'המנהג הוא לומר אבינו מלכנו בין בר"ה, בין בשבת בנתיים, בין ביום הכפורים שחרית ומנחה. ואף על פי שהר"ן לא כתב כן, טועה היה במנהג מקומו כמו ששמענו מתלמידיו פה אל פה', וכן סברו השיבולי לקט בסי' שה והברכי יוסף בסי' תקפד סק"ג. וראה בראבי"ה ח"ב סי' תקלז ובאור זרוע ח"ב סי' רפא שנחלקו בכך הגאונים: 'ויש שאומר בשם רבינו גרשם מאור הגולה, שיש לאמרו אפילו בשבת, ויש שאומר משמו שרק בערב שבת במנחה יש לאמרו ולא בשבת', וסיים, שהעם לא נהגו לאומרו כלל. הב"י בסי' תקפד לא הכריע בדבר.
וצ"ב במאי פליגי.
במגן אבות למאירי סי' כד מבואר כי יסוד מחלוקתם היא, אם לומר ולבקש צרכים חרף קדושת השבת, מפני שאלו ימי הדין, או שיש להמנע מכך ככל שבתות השנה: 'הדבר ידוע שעשרת ימים אלו נתנו לתשובה וברבוי כל מיני תפלות מה שלא הותר בשאר ימים טובים... שימים אלו נתיחדו לתשובה וכל מיני התפלות הם הערה לתשובה והכנעת יצר. ואע"פ שנתערבו ביניהם קצת דברים של שאלת צורך הכל נגרר אחר העקר'. ובכך באר את היתר הוספת צרכיו בשלש ראשונות ואחרונות בעשרת ימי תשובה, וכן את מנהג הגאונים והחסידים להתענות בר"ה אף שחל בשבת, ובשבת של עשרת ימי תשובה, ולהרבות בתפלות וצעקות ובכל מיני הכנעות, ולא חששו לבטול עונג שבת, שכן 'ימים אלו לא נתנו אלא להכנעת ושבירת היצר'.
אך ניתן לבאר באופן נוסף את מחלוקתם. הריב"ש בסי' תקיב כתב שיש מנהגים שונים בדין אמירת תחינות ושאלת צרכים בשבת, ובהיתר התענית ביום זה. אך הכריע כי: 'המנהג הטוב והישר בעיני... שלא לאמרו כלל בשום שבת, אף ביום הכפורים. שכיון שאין זה מנוסח התפלה עצמה, והוא נוסח שאלת צרכים לעצמו אין לאמרו בשבת'. ובהמשך דברי הריב"ש הקשה, מדוע אין להמנע מלומר בשבת את פיוטי הסליחות והבקשות הנהוגות לומר בתפלה עצמה, ואת התוספות הנהוגות בעשרת ימי תשובה. והביא ירושלמי במסכת שבת פט"ו ה"ג: 'תני אסור לתבוע צרכיו בשבת. רבי זעורה שאל לר' חייה בר בא, מהו מימר רעינו פרנסינו. אמר ליה טופס ברכות כך הן'. הרי הותר להתפלל נוסח תפילה ומטבע ברכה שקבעו חכמים לומר בימים אלו, הגם שכלול בה בקשת צרכים, וכן באר האליה רבה סי' תקפד סק"ז. וכן הוא ברמב"ן בשבת בדף קיג:: 'שטופס ברכה כך הוא בחול ואין צריך לשנות, אבל לשאול צרכיו מעצמו אסור'. וי"ל כי בהכי פליגי המנהגים, אם אבינו מלכנו נאמר דרך תפילה וכחלק מתפילות היום, ואולי משום כן מסמיכים אמירתו לחזרת הש"ץ, קודם אמירת קדיש תתקבל, והחולקים ס"ל שנאמר כתוספת בקשה ותחינה שנאסרה בשבת. ולמ"ד שכבר בערב שבת אין אומרים אבינו מלכנו, צ"ל שמשום כבוד שבת השמיטו התחינות.
אולם בלבוש שם סק"א הובא טעם אחר לכך, שאין אומרים אבינו מלכנו בשבת. וכתב שנוסח 'אבינו מלכנו' תוקן להאמר בר"ה שחל בחול למרות שהינו מועד, בשל כך שנמנעים מלומר את הברכות האמצעיות של שמונה עשרה (צ"ל, שאינו תחליף לבקשות שבתפילה, שכן בעשרת ימי תשובה מוסיפים לאומרם למרות שמתפללים שמונה עשרה. אך ראו לנכון לאומרם כדרך תפילה ככל ימי תשובה אלו אף ביום טוב שבהם. ולדברים אלו, שפיר הסמיכוהו לתפילה). ובשבת שמדינא אינן נאמרות, לא צריך לאומרם: 'ואומרים אבינו מלכנו חטאנו לפניך, שהוא נתייסד מפי ר' עקיבא כנגד ברכות אמצעיות של שמונה עשרה... שאבינו מלכנו חננו וענינו כנגד חונן הדעת, החזירנו בתשובה כנגד הרוצה בתשובה, סלח ומחל כנגד סלח לנו... ואם הוא שבת אין אומרים אבינו מלכנו... שלא נתייסד אלא כנגד האמצעיות שעיקר תקונם לא היה אלא בחול, לפיכך כשחלים ר"ה ויו"כ בחול כיון שיום זה אינו קבוע להיות בו ראש השנה לעולם, ואם לא היה היום ר"ה ויו"כ היו אומרים אלו הברכות עצמן, עכשיו לפי שחל היום ר"ה ויו"כ משלימין אותן על ידי שינוי באבינו מלכנו. אבל כשחלו בשבת, אפילו אם לא היה ר"ה ויו"כ לא היו אומרים ביום זה אלו הברכות, גם כשחלין בו ר"ה ויו"כ אין צריכים להשלימו בהם'. ולדבריו י"ל דפליגי אם יש לומר נוסח זה בשבת מאחר שהברכות האמצעיות אינן נאמרות בפועל (ראה מג"א סי' רסח סק"א, שרק משום כבוד שבת לא אטרחוהו לאומרם. ומדינא היה ראוי לאומרם), או כיון שלא תיקנו לאומרם אין צריך להשלים אמירתם.
ויש לבאר את מחלוקתם באופן נוסף בהקדם דברי הכלבו בסי' סד שהובא בב"י בסי' תקפד, העומדים ביסוד תקנת אמירת אבינו מלכנו: 'אחר תפלת שחרית ומנחה אומר אבינו מלכנו חטאנו לפניך, לפי ששנינו פעם אחת גזרו תענית ולא נענו וירד רבי עקיבא לפני התיבה ואמר אבינו מלכנו חטאנו לפניך, אבינו מלכנו אין לנו מלך אלא אתה, ומיד נענה. וכשראו הדור שנענה באותה תפלה הוסיפו עליו דברי בקשות ותחנונים, וקבעום לי' ימי תשובה'.
מקור המעשה הוא בגמ' בתענית בדף כה:: 'מעשה ברבי אליעזר שירד לפני התיבה ואמר עשרים וארבע ברכות ולא נענה. ירד רבי עקיבא אחריו, ואמר אבינו מלכנו אין לנו מלך אלא אתה. אבינו מלכנו למענך רחם עלינו, וירדו גשמים. הוו מרנני רבנן. יצתה בת קול ואמרה, לא מפני שזה גדול מזה, אלא שזה מעביר על מידותיו, וזה אינו מעביר על מדותיו'.
וצ"ב, שכן הגמ' במפורש אומרת כי אין המענה תלוי בנוסח, אלא באישיות המבקשת 'שזה מעביר על מידותיו', וא"כ מדוע ראו לנכון לתקן נוסח זה. וצ"ל, שביקשו בכך לעורר את האדם ולכוונו ולהדריכו, ולא נועדה בכדי לתבוע צרכיו בלבד.
כן הבין המגן אבות למאירי בסי' כד: 'הרי תפלה זו היתה ידועה אצלם כתפלה חשובה. וכן הדין מפני שעקרה לתשובה וליחוד השי"ת ושאלות כלליות להעמדת העם הנבחר, אשר בקיומו שישגב שמו של הב"ה ית' שמו וית' זכרו'. כלומר, בבקשתינו ב'אבינו מלכנו' אנו מקבעים בנפשותינו את אותם ערכים ומעלות שעליהם אנו נושאים תפילה, ובכך אנו מרוממים נפשותינו ומידותינו, ואינה בגדר בקשת צרכים גרידא. ע"כ יש שסברו שניתן לאומרו בשבת.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.









