ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- יום כיפור
- ענינו של יום
רבי, אני עובד קשה לפרנסתי, ונותר לי רק זמן מועט ללימוד תורה. התורה היא רחבה מאוד וכוללת- הלכה ואגדה, גמרא ומוסר, איני יכול לעסוק בכל התחומים, באיזה תחום כדאי שאעסוק?
ענה לו החפץ חיים: תלמד מוסר!
התפלא האיש ושאל: והרי חשוב שאדם ידע הלכה, כדי שידע כיצד נוהגים בכל מצב?
ענה לו החפץ חיים: אם תלמד מוסר, הרי שבעוד תקופה, תגלה מה חשוב בחיים, ויתברר לך שביכולתך לפנות זמן רב ללימוד תורה, ואז תלמד הלכה וגמרא ושאר מקצועות התורה...
לעיתים, במקום לנסות ולשפר ענפים צדדיים, כדאי לתקן את הנקודה המרכזית, ומכוחה יתקדמו כבר כל הענפים.
עניין זה הוא מבוא גדול לעבודת התשובה ועניינו של יום כיפור.
מצאנו בדברי חז"ל, שני עניינים ששאלו את החכמים והנביאים, ולא ידעו לכוון במדוייק את התשובה, עד שבא הקדוש ברוך הוא וגילה את התשובה. העניין הראשון הוא (ירושלמי מכות ב, ו) עונשו של החוטא, שהחכמים והנביאים אמרו שעליו להיענש, ואילו הקב"ה אמר – "יעשו תשובה ויתכפר לו". העניין השני הוא (נדרים פא.) על מה אבדה הארץ בחורבן בית ראשון, דבר זה נשאל לחכמים לנביאים ולמלאכים ולא פירשוהו, עד שפירשו הקב"ה בעצמו, שזה מפני "שלא ברכו בתורה תחלה".
על העניין השני שואל המהר"ל (הקדמה לתפארת ישראל): והלא בית ראשון חרב בגלל ג' עבירות החמורות, עבודה זרה וגילוי עריות ושפיכות דמים, ואם כן מדוע מביא כאן הקב"ה טעם אחר וחדש, שבמבט ראשון נראה הרבה פחות חמור, שהחורבן אירע בגלל שלא ברכו ברכות התורה?
עונה המהר"ל: באופן ישיר, הארץ חרבה בגלל ג' עבירות החמורות. אולם, גם כשיש חטאים ועבירות חמורות, הרי אם עם ישראל היה קשור ביסודו אל ה', הרי שהיה לו מנגנון של ריפוי, שבשלב מסויים היה מאזן אותו וגורם לו לקלוט את המצב המידרדר, לבלום אותו, ולהתחיל לטפס מחדש.
אולם, כיוון שהם לא בירכו ברכת התורה, ובכך הראו שהם לומדים את התורה כחכמה חיצונית, ולא כתורה אלוקית שמחברת את האדם למקור החיים – לקב"ה, הרי שהם היו מנותקים ממקור החיים, ולא היה להם מנגנון ריפוי שהציל אותם מלהמשיך ולהידרדר עוד ועוד.
כדי להמחיש את דברי המהר"ל, נדגים זאת במשל הבא. אדם שהוא בריא ביסודו, הרי גם אם לזמן מסויים תוקף אותו חיידק או וירוס הגורם למחלה רגילה, הרי שכוחות החיים הטבעיים שלו נלחמים במחלה, והגוף מצליח לרפא את עצמו. לעומת זאת אדם שחולה ל"ע במחלה קשה, הרי כשתוקף אותו חיידק ח"ו, מערכות הגוף קורסות, ואז אומרים שהוא נפטר מדלקת ריאות/ קורונה/ שפעת, אך בעומק הוא נפטר מהמחלה הקשה ר"ל.
כך הג' עבירות חמורות דומות לחיידק, וחוסר ברכת התורה דומה למחלה הפנימית שניתקה אותם מהקשר למקור החיים. כמובן, במבט חיצוני, זה נראה הפוך, שהחוסר בברכת התורה היא הבעיה הקלה, לכן רק הקב"ה בעצמו יכול היה להצביע על נקודה שורשית זו.
לפי דברי המהר"ל, אפשר להבין גם את דברי הירושלמי על כך, שרק הקב"ה יכול היה ללמד שבמקום שהחוטא ייענש, הרי בכוחו לעשות תשובה ושיתכפר לו. התשובה היא מנגנון הריפוי, המעיד על החוסן הפנימי וכוח החיות של האדם, וכוח חיות זה בא מהקשר לה'.
זה מסביר את העובדה שבמרכז יום כיפור, עומדת עבודת הכהן הגדול בקודש הקודשים. בית המקדש נקרא גם 'בית חיינו', כי שם השראת השכינה בעולם, והרי השכינה היא מקור החיים בעולם, לכן בית המקדש דומה למקום שבו הנשמה שורה בגוף ומחייה אותו. הכהן הגדול כשליח העם נכנס מחדש לנקודת הפנים של קודש הקודשים, המבטאת את עצם החיים, ואת עצם הקשר עם ה', ומשם היא מביאה את מעגלי הריפוי מהחטא לעם ולעולם.
ובפועל, יש כאן קריאת כיוון גם לעבודת התשובה בימים אלה. ידוע, שיש עניין לקבל קבלה טובה בימים אלו, ולזכות בזכותה לחתימה טובה. לפני שניגש לקבל משהו באחד הענפים הצדדיים, אולי נחפש משהו הנוגע בשורש החיים?
אולי נלך בדרכם של המהר"ל והחפץ חיים, ונוסיף בלימוד התורה, שמכוחה נלמד בתוך תקופה שבכוחינו גם לתקן את כל הענפים?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
