ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- בראשית
רש"י כדרכו בכל חומש מחמישה חומשי תורה, פותח בשבחן של ישראל, ומראה איך הוא רמוז בתחילת כל ספר, גם כאן בתחילת ספר בראשית בוחר רש"י במדרש על זכותנו על ארץ ישראל, ועל שבחם של ישראל 1 :
"בראשית - אמר רבי יצחק לא היה צריך להתחיל [את] התורה אלא (שמות יב ב) מהחודש הזה לכם, שהיא מצוה ראשונה שנצטוו [בה] ישראל, ומה טעם פתח בבראשית, משום (תהלים קיא ו) כח מעשיו הגיד לעמו לתת להם נחלת גוים, שאם יאמרו אומות העולם לישראל לסטים אתם, שכבשתם ארצות שבעה גוים, הם אומרים להם כל הארץ של הקדוש ברוך הוא היא, הוא בראה ונתנה לאשר ישר בעיניו, ברצונו נתנה להם וברצונו נטלה מהם ונתנה לנו:"
"בראשית ברא - אין המקרא הזה אומר אלא דרשני, כמו שדרשוהו רבותינו ז"ל בשביל התורה שנקראת (משלי ח כב) ראשית דרכו, ובשביל ישראל שנקראו (ירמיה ב ג) ראשית תבואתו".
קושיית רש"י מדוע פתח בבראשית ולא ב"החודש הזה לכם", נובעת מן ההנחה שמטרת התורה היא ללמד את מצוות התורה, כי "תורה" משמעותה "הוראה", ותשובתו מלמדת שזכותנו על ארץ ישראל חשובה כתורה, ואפילו ראויה להיכתב בתחילת התורה לפני כתיבת מצוותיה.
חשיבותה של ארץ ישראל, והיותה מקום מתאים לעם ישראל, מבוארת בהרחבה ברמב"ן ויקרא (פרשת אחרי מות) פרק י"ח פסוק כ"ה, בחרתי רק בקטע המלמד על חשיבות הארץ לקיום מצוות התורה: וז"ל:
"והנה הכתוב שאמר (דברים יא יז) ואבדתם מהרה ושמתם את דברי אלה וגו', אינו מחייב בגלות אלא בחובת הגוף כתפילין ומזוזות, ופירשו בהן כדי שלא יהו חדשים עלינו כשנחזור לארץ, כי עיקר כל המצות ליושבים בארץ ה' . ולפיכך אמרו בספרי (ראה פ), וירשתם אותה וישבתם בה ושמרתם לעשות (דברים יא לא לב), ישיבת ארץ ישראל שקולה כנגד כל המצות שבתורה, וכך הוא בתוספתא דע"ז (פ"ה ה"ב). וזו היא מחשבת הרשעים (סנהדרין קה א) שהיו אומרים ליחזקאל, רבינו יחזקאל עבד שמכרו רבו יש עליו כלום, שנאמר (יחזקאל כ לב) והעולה על רוחכם היה לא תהיה אשר אתם אומרים נהיה כגוים כמשפחות האדמה לשרת עץ ואבן:"
החידוש הגדול בדבריו שקיום המצוות בשלמות הוא רק בארץ, וזה כולל גם מצוות התלויות בגוף, ומה שאנו חייבים לקיים בחו"ל הוא משום "הציבי לך ציונים", כדי שנזכור לקיימם כשנחזור לארץ.
הקושיות על פירוש רש"י
עתה נעמוד על דברי רש"י על טענת אומות העולם והתשובה להם על זכותנו על ארץ ישראל, ועולות בהסברו כמה קושיות:
א. מי הם אלה שטוענים נגדנו "לסטים אתם"? לכאורה הכנענים שניזוקו מן הכבוש, אולם לפי רש"י טענה זו נשמעת מפי "אומות העולם", וצריך להבין מדוע רש"י אומר זאת?
ב. תופעה של כבוש ארצות הייתה מקובלת במיוחד בתקופה ההיא, תקופת העולם העתיק, עמים כבשו ארצות והתיישבו בהם, ולא מצאנו שטענו כנגדם "ליסטים אתם", ולמה כלפינו דווקא הם באים בטענה כזאת?
ג. גם בתורה מצאנו שכבוש מהווה "קנין", ומי שקונה קרקע ממלך שכבש הרי היא שלו. ולכן הותר לנו לכבוש חלקים מארץ עמון ומואב לאחר שסיחון כבש אותם מהם, ועל כך אמרו חז"ל "עמון ומואב טהרו בסיחון" 2 .
למרות האמור לעיל שכבוש מלחמה מהווה קנין, אפשר שאין זה פוטר את הכובש מטענה מוסרית כנגדו, אם כבש ללא הצדקה.
ד. כמה שקרית היא הטענה כלפינו "לסטים אתם", שכן לפי רש"י הכנענים כבשו את הארץ משם בן נח 3 , ואם כן הם הגזלנים ועליהם להשיב גזלה לבעליה. הרמב"ן מביא מדרש שאכן זו התשובה לטענתם לסטים אתם:
"מפני ז' אומות שלא יהיו מונין את ישראל ואומרים להם הלא אומה של בזיזות אתם, וישראל משיבין להם, ואתם הלא בזוזה היא בידכם , הלא כפתורים היוצאים מכפתור השמידום וישבו תחתם (דברים ב כג), וכו' "
ה. לפי הרמב"ן הקב"ה במכוון נתן את הארץ למשמרת לכנען, בגלל שהוא נתקלל להיות "עבד", ומה שקנה עבד קנה רבו, וזו הייתה עצת ה' לתת לו את הארץ למשמרת עד שעם ישראל ירשו את הארץ 4 , כדי שלא תהיה אומה בארץ ישראל שתוכל לטעון בעלות על הארץ.
ו. התשובה שנותן רש"י לטענת האומות לסטים אתם: "כל הארץ של הקדוש ברוך הוא היא, הוא בראה ונתנה לאשר ישר בעיניו, ברצונו נתנה להם וברצונו נטלה מהם ונתנה לנו:"
צריך להבין איך אנו יודעים ש"ברצונו נתנה להם", האם בגלל שהם כבשו את הארץ, והאם "ברצונו נתנה לנו" זה בגלל שאנו כבשנו את הארץ מהכנענים, אם כן לפי זה כל גזלן יתרץ ויאמר שזכה בדין והוכחה לכך שהצליח לחטוף את הגזלה!?
קושית הרמב"ן על רש"י ותשובתו
רמב"ן מקשה על רש"י מעיקרא מה השאלה מדוע פתח בבראשית:
"ויש לשאול בה, כי צורך גדול הוא להתחיל התורה בבראשית ברא א-להים, כי הוא שורש האמונה, ושאינו מאמין בזה וחושב שהעולם קדמון, הוא כופר בעיקר ואין לו תורה כלל.
והתשובה, מפני שמעשה בראשית סוד עמוק אינו מובן מן המקראות, ולא יוודע על בוריו אלא מפי הקבלה עד משה רבינו מפי הגבורה, ויודעיו חייבין להסתיר אותו, לכך אמר רבי יצחק שאין להתחלת התורה צורך בבראשית ברא, והספור במה שנברא ביום ראשון ומה נעשה ביום שני ושאר הימים, והאריכות ביצירת אדם וחוה, וחטאם וענשם, וספור גן עדן וגרוש אדם ממנו, כי כל זה לא יובן בינה שלימה מן הכתובים, וכל שכן ספור דור המבול והפלגה, שאין הצורך בהם גדול, ויספיק לאנשי התורה בלעדי הכתובים האלה, ויאמינו בכלל בנזכר להם בעשרת הדברות (שמות כ יא) כי ששת ימים עשה ה' את השמים ואת הארץ את הים ואת כל אשר בם וינח ביום השביעי, ותשאר הידיעה ליחידים שבהם הלכה למשה מסיני עם התורה שבעל פה:"
הרמב"ן מיישב שלצורך אמונתנו שהעולם אינו קדמון ויש בורא לעולם לא היה צורך לפתוח בבראשית, מפני שבעשרת הדברות נאמר שהקב"ה ברא את העולם, והפרוט של הבריאה בספר בראשית אינו מוסיף באמונה, כי מעשה בראשית הוא סוד נעלם ונודע ליחידי סגולה והיה יכול להישאר בתורה שבעל פה.
בהמשך הרמב"ן מתייחס לתשובת רש"י, ויש בדבריו כיוון להבנת דבריו כפי שנביא להלן.
דרישת האומות מעם ישראל להוכיח את היותו עם הנבחר הראוי לרשת את הארץ
תחילה נראה להעיר, שטענת "לסטים אתם" לא נזכרת בספר יהושע, ולא ידוע לנו שנאמרה אז ע"י האומות, וכמו כן, כשעלו לארץ לאחר גלות ראשונה בעליית עזרא, לא נטענה טענה זו, אדרבה הם עלו לארץ בהצהרת כורש שהכיר בזכותנו על הארץ. משום כך נראה שדברי רש"י נאמרו ברוח הקודש לזמננו, שאנו מתמודדים עם שאלה זו עם אומות העולם. ואולי הדברים נאמרו כלפינו, להבהיר לנו את צדקת זכותנו על הארץ, כפי שנאמר "כח מעשיו הגיד לעמו" לעמו דיקא.
נראה שכל מה שהקשנו לעיל, שכך היה מקובל לכבוש, ושהכנענים בעצמם גזלנים שכבשו את הארץ מבני שם, אינה תופסת בעיני אומות העולם כלפינו, מפני שהם דורשים מאתנו להיות מוסריים יותר מכל האומות. ועיני כל העולם נשואות אלינו לראות איך נתנהג ואם אנו ראויים להיקרא העם הנבחר, ולכן אנו מוצאים שאת טענה כלפינו טוענים לא רק יושבי הארץ, אלא כלל אומות העולם, ולפי זה צריך להבין מה היא עומק התשובה שאנו עונים להם: "כל הארץ של הקדוש ברוך הוא היא, הוא בראה ונתנה לאשר ישר בעיניו, ברצונו נתנה להם וברצונו נטלה מהם ונתנה לנו:"
הרמב"ן מסביר את הצורך בספר בראשית לפי רש"י
"ונתן רבי יצחק טעם לזה, כי התחילה התורה בבראשית ברא א-להים וספור כל ענין היצירה עד בריאת אדם, ושהמשילו במעשה ידיו וכל שת תחת רגליו, וגן עדן שהוא מבחר המקומות הנבראים בעולם הזה נעשה מכון לשבתו, עד שגירש אותו חטאו משם, ואנשי דור המבול בחטאם גורשו מן העולם כולו, והצדיק בהם לבדו נמלט הוא ובניו, וזרעם חטאם גרם להם להפיצם במקומות ולזרותם בארצות, ותפשו להם המקומות למשפחותם בגוייהם כפי שנזדמן להם:
אם כן ראוי הוא, כאשר יוסיף הגוי לחטוא, שיאבד ממקומו ויבוא גוי אחר לרשת את ארצו, כי כן הוא משפט הא-להים בארץ מעולם, וכל שכן עם המסופר בכתוב כי כנען מקולל ונמכר לעבד עולם (להלן ט כז), ואינו ראוי שיירש מבחר מקומות היישוב, אבל יירשוה עבדי ה' זרע אוהבו, כענין שכתוב (תהלים קה מד) ויתן להם ארצות גוים ועמל לאומים יירשו בעבור ישמרו חקיו ותורותיו ינצורו. כלומר, שגירש משם מורדיו, והשכין בו עובדיו, שידעו כי בעבודתו ינחלוה, ואם יחטאו לו תקיא אותם הארץ, כאשר קאה את הגוי אשר לפניהם:"
מפרש הרמב"ן כי כל האריכות הזאת של הבריאה באה כדי ללמד שהאדם הוא בחיר הבריאה, ולכן הקב"ה הניחו בגן עדן, וכיון שחטא גורש מגן עדן. וכן דור המבול בחטאם גורשו מן העולם כולו ונשארו נח ובניו, ומזה נבין שכנען המקולל אינו ראוי לרשת את הארץ שהיא נבחרת המקומות, אלא זרע עבדיו. וגם הם אם יחטאו תקיא הארץ אותם.
לכאורה קשה, הרמב"ן הסביר את הצורך בפרשת בראשית ופרשת נח וסיפור דור המבול, אולם הוא לא הסביר מדוע היה צורך בהמשך ספר בראשית עד החודש הזה לכם.
זאת ועוד, הרמב"ן מסביר מדוע ארץ ישראל אינה ראויה לכנען המקולל, אלא ראויה לישראל זרע עבדיו, אבל לא הזכיר את הבטחת ה' לאבות להנחיל לנו את הארץ, כפי שלמדנו מפרשת לך לך שאברהם אבינו נשלח לארץ, וכשהגיע לשם הקב"ה נגלה אליו, והבטיח לו אותה, וכן כרת עמו ברית לתת לו את הארץ בברית בין הבתרים. וכל מה שהסביר הוא, שבצדקתם ירשו ארץ, "ויתן להם ארצות גוים ועמל לאומים יירשו בעבור ישמרו חקיו ותורותיו ינצורו", ואם יחטאו יגורשו מן הארץ. מדוע לא הזכיר את הבטחת הארץ לישראל?
ספר בראשית מוכיח את בחירת ישראל וזכותם על ארץ ישראל מכוח ההבטחה ומכוח מעשיהם
נראה שהרמב"ן במכוון לא הזכיר את הבטחת ארץ ישראל לאבות שזרעם ירשו את הארץ, אלא את התופעה שארץ ישראל קולטת את הצדיקים ופולטת ממנה את הרשעים, וכמו שאדם חטא וגורש מגן עדן, כך הכנענים גורשו מהארץ שלא היו ראויים לה. וכנ"ל דור המבול גורש מן העולם בגלל חטאם, כדי להוכיח את בחירת ישראל, ולא לסמוך רק על הבטחת ה' לאבות. ונראה שבכך מיושב מדוע יש צורך בכל ספר בראשית להוכיח זאת, כי כל הספר על פרשיותיו באים להוכיח את בחירת האבות וזרעם אחריהם לרשת את הארץ.
וזה החל באברהם אבינו ששמע את צווי ה' לך לך אל הארץ אשר אראך ובחר בארץ ישראל והוכיח שהוא מבין את ערכה של הארץ. הנצי"ב אומר שלאחר המבול כולם פנו ללכת לארץ כנען אולם הם נעצרו בשנער ובנו שם מגדל שראשו בשמים כדי לכפור בקב"ה. הם ידעו מעלת ארץ ישראל אולם "בנוסעם מקדם" העדיפו להתרחק מקדמונו של עולם ומארץ ישראל. רק אברהם המשיך בדרכו לארץ וזה מראה שהוא שייך אליה. אח"כ למדנו איך לוט חמד לרשת את הארץ, אולם כאשר לוט בחר בסדום הוכיח שהוא לא שייך לארץ ישראל וכך נדחה מהארץ. וכן ישמעאל רצה לרשת את הארץ והיה מצחק עם יצחק ויורה חיצים עליו במטרה להרגו, ולכן גורש מבית אברהם והוכח בעליל שהוא לא מתאים לרשת את הארץ. אחר כך עשו הבכור רצה לקבל את ברכת הארץ ולרשת אותה, אולם התגלה כרשע שאינו ראוי לרשת אותה, ויעקב זכה בברכות שבתוכן ברכת הארץ, ומכל הפרשה למדנו שעשו לא היה ראוי לברכות, ובסופו של דבר הודה ליעקב על הברכות וויתר על הארץ, וכך הוכח שהארץ הנבחרת ראויה להינתן לזרע ישראל העם הנבחר.
המוסריות בכבוש הארץ מידי הכנענים יושביה
והנה למרות האמור לעיל, על ההוכחה בפועל שישראל העם הנבחר שהארץ ראויה להם, כל עוד לא מלאה סאתם של עמי כנען בחטא, לא הותר לנו לכבוש אותם, כפי שנאמר בברית בין הבתרים, בראשית (פרשת לך לך) פרק טו פסוק יג – יח:
"וַיֹּאמֶר לְאַבְרָם יָדֹעַ תֵּדַע כִּי גֵר יִהְיֶה זַרְעֲךָ בְּאֶרֶץ לֹא לָהֶם וַעֲבָדוּם וְעִנּוּ אֹתָם אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה: וְגַם אֶת הַגּוֹי אֲשֶׁר יַעֲבֹדוּ דָּן אָנֹכִי וְאַחֲרֵי כֵן יֵצְאוּ בִּרְכֻשׁ גָּדוֹל: וְאַתָּה תָּבוֹא אֶל אֲבֹתֶיךָ בְּשָׁלוֹם תִּקָּבֵר בְּשֵׂיבָה טוֹבָה: וְדוֹר רְבִיעִי יָשׁוּבוּ הֵנָּה כִּי לֹא שָׁלֵם עֲוֹן הָאֱמֹרִי עַד הֵנָּה : וַיְהִי הַשֶּׁמֶשׁ בָּאָה וַעֲלָטָה הָיָה וְהִנֵּה תַנּוּר עָשָׁן וְלַפִּיד אֵשׁ אֲשֶׁר עָבַר בֵּין הַגְּזָרִים הָאֵלֶּה: בַּיּוֹם הַהוּא כָּרַת ה' אֶת אַבְרָם בְּרִית לֵאמֹר לְזַרְעֲךָ נָתַתִּי אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת מִנְּהַר מִצְרַיִם עַד הַנָּהָר הַגָּדֹל נְהַר פְּרָת:"
כלומר כל עוד לא שלם עוון האמורי לא הותר לנו לכבוש אותה מידם. וכך אומר אור החיים בראשית (פרשת לך לך) פרק טו פסוק טז
"אכן כוונת הכתוב היא על דרך אומרם ז"ל במסכת ברכות (ז ב) פרק ראשון בפסוק (חבקוק א) כבלע רשע צדיק ממנו צדיק ממנו בולע צדיק גמור אינו בולע ע"כ. פירוש כי אם יהיה רשע עדיין יש בידו קצת זכות ויבא צדיק שרובו זכיות להתגרות בו אין כח בצדיק לאבדו כי עדיין יש לרשע להשתלם זכות הנשאר לו בעולם הזה והרשע יתנקם מהצדיק להיות שיש ביד הצדיק מהתיעוב שאינו צדיק גמור, אבל כשיהיה גמור הגם שישאר לרשע חלק מהטוב יופקע כלילתו, וכן אם יהיה הרשע מוחלט ונגמר דינו למות בכל עושה ה' שליחותו לאבדו וכל הקודם בו זכה ואפילו אינו צדיק גמור יכול לאבדו מן העולם:
והנה בצאת ישראל ממצרים וכששלחו המרגלים היו במדרגת צדיקים גמורים... ולזה כשיצאו ממצרים וקבלו התורה נתרצה האל שיכנסו לארץ תכף ומיד ויקחו את ארצו כי יתגרו בהם ויתקנאו בעושי רשעה, מה שאין כן אחר עון מרגלים נכנסו בגדר צדיק ממנו לזה איחר ה' עד תום כל הדור וביני ביני ישלים עון האמורי, ואם לא היה טעם שלימות עון האמורי היו בניו נכנסים תיכף ומיד ועונם יפרעו בעונשים אחרים כאשר ישפוט השופט בצדק:"
וכך נאמר בדברים (פרשת עקב) פרק ט פסוק ד – ו:
"אַל תֹּאמַר בִּלְבָבְךָ בַּהֲדֹף ה' אֱ-לֹהֶיךָ אֹתָם מִלְּפָנֶיךָ לֵאמֹר בְּצִדְקָתִי הֱבִיאַנִי ה' לָרֶשֶׁת אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת וּבְרִשְׁעַת הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה ה' מוֹרִישָׁם מִפָּנֶיךָ: לֹא בְצִדְקָתְךָ וּבְיֹשֶׁר לְבָבְךָ אַתָּה בָא לָרֶשֶׁת אֶת אַרְצָם כִּי בְּרִשְׁעַת הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה ה' אֱ-לֹהֶיךָ מוֹרִישָׁם מִפָּנֶיךָ וּלְמַעַן הָקִים אֶת הַדָּבָר אֲשֶׁר נִשְׁבַּע ה' לַאֲבֹתֶיךָ לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב: וְיָדַעְתָּ כִּי לֹא בְצִדְקָתְךָ ה' אֱ-לֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ אֶת הָאָרֶץ הַטּוֹבָה הַזֹּאת לְרִשְׁתָּהּ כִּי עַם קְשֵׁה עֹרֶף אָתָּה:"
מפרש אור החיים הק':
"כי ברשעת וגו' ולמען וגו' אשר נשבע וגו'. ולא הספיק באחת מהנה, כי בלא רשעת הגוים לא היה ה' מורישם שלא על פי המשפט, וברשעת לבד אין ראויים ישראל ליטול ארצם. או אפשר כי פירוש מורישם הוא מאבדם ולזה צריך רשע שזולת הרשע לא הי' ה' גוזר עליהם (לקמן כ' ט"ז) לא תחיה כל נשמה:"
המלחמה מותרת לאחר הקריאה לשלום
ובנוסף לכל האמור לעיל על רשעת הגויים, לא היינו עושים עמם מלחמה אם היו משלימים עמנו. וכך פסק הרמב"ם הלכות מלכים פרק ו:
הלכה א: אין עושין מלחמה עם אדם בעולם עד שקוראין לו שלום אחד מלחמת הרשות ואחד מלחמת מצוה, שנאמר כי תקרב אל עיר להלחם עליה וקראת אליה לשלום, אם השלימו וקבלו שבע מצות שנצטוו בני נח עליהן אין הורגין מהן נשמה והרי הן למס, שנאמר יהיו לך למס ועבדוך,
הלכה ד: ואם לא השלימו או שהשלימו ולא קבלו שבע מצות, עושין עמהם מלחמה... וכן הוא אומר בעמלק תמחה את זכר עמלק, ומנין שאינו מדבר אלא באלו שלא השלימו שנאמר לא היתה עיר אשר השלימה אל בני ישראל בלתי החוי יושבי גבעון את הכל לקחו במלחמה כי מאת ה' היתה לחזק את לבם לקראת המלחמה את ישראל למען החרימם, מכלל ששלחו להם לשלום ולא קבלו.
בהתאם לכך יהושע שבא לכבוש את הארץ נתן לעמי כנען שלוש אפשרויות:
הלכה ה: שלשה כתבים שלח יהושע עד שלא נכנס לארץ, הראשון שלח להם מי שרוצה לברוח יברח, וחזר ושלח מי שרוצה להשלים ישלים, וחזר ושלח מי שרוצה לעשות מלחמה יעשה,
חז"ל אומרים שהגרגשי פנה והלך לו מן הארץ וקבל בתמורה ארץ טובה באפריקה, אבל שאר עמי כנען בחרו לעשות מלחמה ונוצחו, אם היו משלימים עמנו היו מקבלים בארץ זכויות של גר תושב. וכך הוכח שארץ ישראל ניתנה לנו ברצון ה', ובגלל היותנו ראויים לרשת את הארץ.
ההוכחה שהארץ של עם ישראל נמשכת עד היום
גם היום המציאות הוכיחה את הקשר שלנו אל הארץ. לא היה בארץ שלטון אחר מאז החורבן כאלפיים שנות גלות, ואין זה אלא שארץ ישראל שמרה לנו אמונים ולא קבלה בה שלטון עם אחר, וכדברי רמב"ן ויקרא (פרשת בחקותי) פרק כ"ו פסוק ט"ז:
"וכן מה שאמר בכאן (בפסוק לב) ושממו עליה אויביכם, היא בשורה טובה מבשרת בכל הגליות שאין ארצנו מקבלת את אויבינו, וגם זו ראיה גדולה והבטחה לנו, כי לא תמצא בכל הישוב ארץ אשר היא טובה ורחבה ואשר היתה נושבת מעולם והיא חרבה כמוה, כי מאז יצאנו ממנה לא קבלה אומה ולשון, וכולם משתדלים להושיבה ואין לאל ידם:"
האומות הכירו בזכותנו על ארץ ישראל, וגם לאחר שחזרו בהם והחלטת האו"ם חלקה את הארץ בינינו לבין הערבים שישבו בה, הם לא הסכימו לכך ועשו עמנו מלחמה ונוצחו, עתה אין להם כל טענה על חוסר מוסריות כלפיהם. וכך היה במלחמה שירדן פתחה עמנו ובעקבותיה כבשנו את יהודה ושומרון חלקי ארצנו.
המהר"ל אומר שמהביטוי "גלות" אנו למדים שתהיה גאולה, כי אין זה טבעי לעם ישראל לא להיות בארצו ולכן מובטח להם שישובו לארצם. כפי שהטיחה התורה דברים (פרשת נצבים) פרק ל :
"וְשָׁב ה' אֱ-לֹהֶיךָ אֶת שְׁבוּתְךָ וְרִחֲמֶךָ וְשָׁב וְקִבֶּצְךָ מִכָּל הָעַמִּים אֲשֶׁר הֱפִיצְךָ ה' אֱ-לֹהֶיךָ שָׁמָּה: אִם יִהְיֶה נִדַּחֲךָ בִּקְצֵה הַשָּׁמָיִם מִשָּׁם יְקַבֶּצְךָ ה' אֱ-לֹהֶיךָ וּמִשָּׁם יִקָּחֶךָ: וֶהֱבִיאֲךָ ה' אֱ-לֹהֶיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר יָרְשׁוּ אֲבֹתֶיךָ וִירִשְׁתָּהּ וְהֵיטִבְךָ וְהִרְבְּךָ מֵאֲבֹתֶיךָ:"
היכן הוא גן עדן עלי אדמות
שפת אמת מדייק מזה שהתורה אומרת שהקב"ה העמיד את הכרובים והחרב המתהפכת לשמור את דרך עץ החיים, ואי אפשר להיכנס לגן עדן, משמע שגן עדן הוא מקום שקיים גם עתה, אלא שיש שומרים על הדרך להיכנס אליו. ואם זוכים להתגבר על השומרים האלו אפשר לזכות להיכנס לגן עדן. מה רומז לנו שפת אמת?
נראה שגן עדן יכול להתגלות בארץ ישראל, שעתידה לגדל אילנות שיצמיחו גלוסקאות וכלי מילת כמו שהיה בגן עדן.
רמז לכך שגן עדן נמצא בארץ ישראל מהפסוקים שמציינים את מקום גן עדן, בראשית (פרשת בראשית) פרק ב פסוק י – טו:
"וְנָהָר יֹצֵא מֵעֵדֶן לְהַשְׁקוֹת אֶת הַגָּן וּמִשָּׁם יִפָּרֵד וְהָיָה לְאַרְבָּעָה רָאשִׁים: שֵׁם הָאֶחָד פִּישׁוֹן הוּא הַסֹּבֵב אֵת כָּל אֶרֶץ הַחֲוִילָה אֲשֶׁר שָׁם הַזָּהָב: וּזֲהַב הָאָרֶץ הַהִוא טוֹב שָׁם הַבְּדֹלַח וְאֶבֶן הַשֹּׁהַם: וְשֵׁם הַנָּהָר הַשֵּׁנִי גִּיחוֹן הוּא הַסּוֹבֵב אֵת כָּל אֶרֶץ כּוּשׁ: וְשֵׁם הַנָּהָר הַשְּׁלִישִׁי חִדֶּקֶל הוּא הַהֹלֵךְ קִדְמַת אַשּׁוּר וְהַנָּהָר הָרְבִיעִי הוּא פְרָת: וַיִּקַּח ה' אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם וַיַּנִּחֵהוּ בְגַן עֵדֶן לְעָבְדָהּ וּלְשָׁמְרָהּ:"
והרי ארץ ישראל נמצאת בין הנהרות פרת ונחל מצרים, ויש אומרים שהנילוס שהוא מזוהה כגיחון הוא נחל מצרים, ולפי זה גן עדן יכול להיות ארץ ישראל.
וכך נקראת ארץ ישראל גן עדן בספר יחזקאל פרק כח פסוק יג – טו:
"בְּעֵדֶן גַּן אֱ-לֹהִים הָיִיתָ כָּל אֶבֶן יְקָרָה מְסֻכָתֶךָ אֹדֶם פִּטְדָה וְיָהֲלֹם תַּרְשִׁישׁ שֹׁהַם וְיָשְׁפֵה סַפִּיר נֹפֶךְ וּבָרְקַת וְזָהָב מְלֶאכֶת תֻּפֶּיךָ וּנְקָבֶיךָ בָּךְ בְּיוֹם הִבָּרַאֲךָ כּוֹנָנוּ: אַתְּ כְּרוּב מִמְשַׁח הַסּוֹכֵךְ וּנְתַתִּיךָ בְּהַר קֹדֶשׁ אֱ-לֹהִים הָיִיתָ בְּתוֹךְ אַבְנֵי אֵשׁ הִתְהַלָּכְתָּ: תָּמִים אַתָּה בִּדְרָכֶיךָ מִיּוֹם הִבָּרְאָךְ עַד נִמְצָא עַוְלָתָה בָּךְ:
הקב"ה הניח את האדם בגן עדן לעובדה ולשמרה, ונאמר במדרש בראשית רבה (וילנא) (פרשת בראשית) פרשה טז סימן ה:
"ויניחהו נתן לו מצות שבת, כמה דאת אמר (שמות כ) וינח ביום השביעי, לעבדה, ששת ימים תעבוד, ולשמרה (דברים ה) שמור את יום השבת לקדשו, דבר אחר לעבדה ולשמרה אלו הקרבנות שנאמר (שמות ג) תעבדון את האלהים, וכתיב (במדבר כח) תשמרו להקריב לי במועדו".
פרקי דרבי אליעזר פרק יב:
"וּמַהוּ לְעָבְדָהּ וּלְשָׁמְרָהּ, אֶלָּא לַעֲסֹק בְּדִבְרֵי תוֹרָה וְלִשְׁמֹר אֶת דֶּרֶךְ עֵץ הַחַיִּים. וְאֵין עֵץ הַחַיִּים אֶלָא תּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר [משלי ג, יח] עֵץ חַיִּים הִיא לַמַּחֲזִיקִים בָּהּ.".
וכך הניח הקב"ה אותנו בארץ ישראל לעובדה ולשומרה: במצוות, בלמוד תורה ובעבודת הקורבנות. כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלים". וכאשר חטאנו, גלינו מארצנו, ובאו שלושת השבועות האוסרות עלינו לעלות בחומה ולכבוש את הארץ "עד שתחפץ", השבועות גרמו לכך שיהיה קשה לחזור לארץ ישראל, והן בבחינת הכרובים עם חרב המתהפכת השומרת שלא יכנסו לגן עדן, לפי רש"י הכרובים הם מלאכי חבלה, נראה שהם אויבי ישראל שנלחמים עמנו, והם שמנעו מאתנו לעלות לארץ. עד שברוך ה' זכינו בימינו לקבוץ גלויות בארץ ישראל, והוכח שסרה אימת השבועות כי בא מועד, ושמענו קול מבשר ואומר "הגיע זמן גאולתכם", ואנו מצפים לזמן שנוכל לבנות את בית המקדש ולגלות את ארון הקודש עץ החיים והכרובים המגינים עליו, והשכינה תשכון בתוכנו במהרה בימינו אמן.
^ 1.סוף התורה נעוץ בתחילתה, התורה מסיימת "לעיני כל ישראל", שרומז לשבחם של ישראל שמשה שבר את הלוחות למענם. ופותחת בשבחם של ישראל, וכן נאמר בסוף התורה לפני ספור מות משה "אשרך ישראל מי כמוך עם נושע בה' מגן עזרך וחרב גאותך ואתה על במותמו תדרוך" הבטחה לכבוש הארת, והתורה לפי רש"י פותחת בזכותנו לכבוש את הארץ.
^ 2.ואע"פ שקרקע אינה נגזלת, ויאוש בעלים אינו מועיל בקרקע, אבל מצאנו שאם שם בעלים ראשונים השתקע מהקרקע קנה לאחר יאוש בעלים, ולכן בכבוש מלחמה שהבעלים מתייאשים והשתקע שם הבעלים מן הקרקע זכה הכובש בקרקע (פני יהושע), עיין עוד בספר "לאור ההלכה" פרק המלחמה, של הרב שלמה יוסף זוין זצ"ל.
^ 3."וַיַּעֲבֹר אַבְרָם בָּאָרֶץ עַד מְקוֹם שְׁכֶם עַד אֵלוֹן מוֹרֶה וְהַכְּנַעֲנִי אָז בָּאָרֶץ:" ופירש רש"י : "והכנעני אז בארץ - היה הולך וכובש את ארץ ישראל מזרעו של שם, שבחלקו של שם נפלה כשחלק נח את הארץ לבניו, שנאמר (בראשית יד יח) ומלכי צדק מלך שלם, לפיכך (פסוק ז) ויאמר ה' אל אברהם לזרעך אתן את הארץ הזאת, עתיד אני להחזירה לבניך שהם מזרעו של שם:"
^ 4.וכך מסביר רמב"ן מדוע הקב"ה נתנה לכנען : "ודע כי ארץ כנען לגבולותיה מאז היתה לגוי היא ראויה לישראל והיא חבל נחלתם, כמו שנאמר (דברים לב ח) בהנחל עליון גוים בהפרידו בני אדם יצב גבולות עמים למספר בני ישראל, אבל נתנה הקדוש ברוך הוא בעת הפלגה לכנען, מפני היותו עבד לשמור אותה לישראל, כאדם שמפקיד נכסי בן האדון לעבדו עד שיגדל ויזכה בנכסים וגם בעבד. ועוד אבאר בעזרת האל יתעלה (דברים ב כג):"
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
בבא מציעא מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א גדלות עם ישראל
אורות התחיה - פסקה ה'
השיעור עוסק בפרק ה' מתוך "אורות התחיה" של הראי"ה קוק ומבאר את גדלותו הייחודית של עם ישראל, אשר נשמתו הכללית מקיפה ומאחדת את הבריאה כולה. מתוך כך מודגשת החשיבות של אימוץ מבט אמוני ורחב על המציאות וההיסטוריה, הרואה בכל ירידה ומשבר שלב הכרחי בדרך לעלייה ולגאולה שלמה.
נח פרשת נח – איזון לאומי
מה פשר ההפקה אלוקית של המבול? למה להכחיד את חוטאי דור המבול על ידי מים דוקא? סוד האיזון שבין שאיפת האחדות למאבק הציבורי
מידות הראי"ה תיקון המידות כמפתח לדבקות אלוקית
הקדמה למידות הראי"ה
השיעור עוסק במרכזיותן של המידות והרגשות בנפש האדם כיסוד הכרחי לדבקות בה' ולהליכה בדרכיו, כפי שמבואר במשנת הרמב"ם. מתוך כך נבחנת הדרכת הראי"ה והרצי"ה קוק בספרים 'מוסר אביך' ו'מידות ראיה', המבחינים בין מידות בסיסיות השייכות לכל אדם לבין הנהגות המיועדות לבני עלייה.
