ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- שמות
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
יונתן חיים בן תמר
פעם אחת שאלו את הנצי"ב: כיצד אתה נרדם בלילה, והלא מבית המדרש בוקע רעש אדיר?
ענה הנצי"ב: אמשול לכם משל. בעל טחנת קמח, שטחנתו טוחנת בכל שעות היממה. כל זמן שהוא שומע את רעש עבודת הטחנה, הוא ישן טוב בלילה. אולם, אם תשבות הטחנה מעבודתה באמצע הלילה, הוא יתעורר בבהלה, מתוך חשש לפרנסתו.
כך אני, קול התורה בישיבה הוא תמצית חיי, ולכן אני ישן טוב רק כשאני שומע את קול התורה בוקע ברמה מהיכל הישיבה.
זה סיפור המלמד על אדם גדול, שחי לא למען כסף או כבוד, אלא תכלית חייו היא עניין גדול ונעלה, ושכר עבודתו הוא שאותו עניין גדול ונעלה חי וקיים.
ברוך ה', בימינו אלה... אנשים רבים חיים כך למען התורה.
וברוך ה'... מדרגה זו של חיים שאינם אנוכיים, אלא למען מטרה גדולה ונשגבת מתגלה גם בהמוני חיילים. כל מי שמוכן להילחם ולחרף נפשו מנגד למען חיי עם ישראל בארץ ישראל, ואף למות על קידוש ה' עם קדושי ישראל הי"ד, הרי שכרו היא התקיימות מטרה נעלה זו.
עד היום מהדהדים דבריו של רס"ן מוש זילברשמידט הי"ד, מפקד גוש עציון במלחמת השחרור, שבלוייתם של 12 חללים קדושים הי"ד, שנפלו בקרב ונקברו בגוש עציון הנצור, ספד להם על הקבר הפתוח, ואמר: "מה אנו? מה חיינו? העיקר הוא המפעל ובו אנו חיים... תשובתנו נחושה: נצח ירושלים".
והלא, כשאנו קוראים את מכתביהם של חיילים כה רבים, שנפלו לאחרונה, אלו דבריהם. הם לא נלחמים למען כסף או מעמד, כי אם למען עם ישראל ונצח ירושלים!
ובאמת, עניין זה כבר נרמז בפרשתנו. המיילדות העבריות השליכו נפשם מנגד, הפרו את הוראותיו המפורשות של פרעה, וסייעו לנשות ישראל להעמיד צאצאים רבים.
ומה היה שכרם? במבט ראשון הם קיבלו פרס אישי, ככתוב: "...כי יראו המילדות את האלוקים, ויעש להם בתים", ומפרש רש"י: "בתי כהונה ולויה ומלכות שקרויין בתים... כהונה ולויה מיוכבד (אהרון הכהן ומשה רבינו היו בני יוכבד – נ.י.), ומלכות ממרים (דוד המלך היה צאצא של מרים – נ.י.).
אולם, בהתבוננות נוספת בתורה נגלה, שלפני השכר האישי יש שכר אחר, כי לפני הפסוק שעוסק בבתים נאמר פסוק נוסף – "וייטב אלוקים למיילדות, ויירב העם ויעצמו מאוד". כלומר, הטובה הגדולה של המיילדות ששאיפתם ומסירות נפשם להגדלת העם, הצליחה, והעם התרבה.
הם לא חיפשו שכר אישי, הם חיפשו לשם שמיים לעשות רצון ה', ולהעמיד ילדים רבים, ושכרם שהעם גדל.
ויהי רצון, שבזכות מסירות נפשם של כל הפועלים ומוסרים נפשם לשם שמיים, נזכה לניצחון גדול במלחמה, ובא לציון גואל!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
