ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- צבא ומלחמה
- שיעורים נוספים בענין מלחמה
חלק מהעקרונות שהועלו נבע מההיגיון המקצועי של ניהול משא ומתן. דבר ראשון: מידע על העסקה. הנגזרת היא מפגש של נציגים בין־לאומיים עם החטופים לפני כל התקדמות במשא ומתן. עיקרון נוסף: כדאי לצד השני לסגור מהר עסקה אחרת הוא ילך ויפסיד. מעיקרון זה נגזרת הכבדת התנאים על מחבלים האסורים בישראל על מנת ליצור לחץ על ארגוני הטרור. בכנס שהתקיים אז בכנסת הוביל חבר הכנסת אורי אריאל דיון שמטרתו הייתה להתוות דרך לחוק פדיון שבויים. בהצעת החוק הופיע העיקרון "תמורת שחרורו של כל חטוף או שבוי ישראלי ישוחרר אסיר אחד בלבד". יתרונו הגדול של תנאי זה נאמר בדברי ההסבר להצעת החוק, והוא השבת האיזון לעסקות אלו באופן שיפחית את כדאיות החטיפות לארגוני הטרור ומתוך כך את המוטיבציה לביצוען.
הצעת החוק לא התבססה רק על שיקולים מציאותיים ותמונת מצב עכשווית, היא הביאה בחשבון גם את עמדת מקורות התורה: "העיקרון המגולם בתנאי זה מקורו גם במשפט העברי... בהלכה קבוע כבר מתקופת בית שני עיקרון מרכזי למצוות פדיון שבויים לפיו 'אין פודים את השבויים יתר על כדי דמיהן מפני תיקון העולם'... חז"ל תיקנו עקרון זה מתוך החשש כי חשיבות המצווה תנוצל על ידי החוטפים לדרישת תמורה מופרזת תמורת השחרור, באופן העלול לגרום כי שכרה של מצוות פדיון שבויים יצא בהפסדם של ערכים חשובים אחרים", כך נאמר בדברי ההסבר להצעת החוק.
משיקולי מיקרו למדיניות מאקרו בתורה
עקרונות אלו שהופיעו בהצעות החוק תואמים אומנם את עמדת מקורות התורה. אולם בחינה מדוקדקת של מקורות התורה מובילה להבנה כי עם כינונה של הריבונות היהודית בארץ ישראל נוספה שכבת התייחסות המעבירה את מצוות פדיון שבויים ממצווה העוסקת ברווחתו של השבוי בלבד לפדיון שבויים כחלק מדיני המלחמה. תופעת החטיפה לשבי נהגה בעולם בעבר בעיקר כאינטרס כלכלי. סוגיה נוספת היא חיילים שבויים במלחמה. אולם המקרה שבו אנו עוסקים הוא חטיפת שבויים כאקט מלחמתי המהווה חלק מהלחימה עצמה. העיסוק בחטיפה כאקט מלחמתי יוצר המשגה מחודשת של הסוגיה ומעבר מהלכות צדקה לדיני מלחמה.
חשיבותה של מצוות פדיון שבויים מנוסחת בדבריו של השולחן ערוך: "ואין מצווה גדולה כפדיון שבויים". זו מצווה מהמעלה הראשונה המחייבת פעולה מהירה והחלטית: "כל רגע שמאחר לפדות השבויים היכא דאפשר להקדים הווי כאילו שופך דמים". אולם למרות המדרג הגבוה של מצוות פדיון שבויים והמצוות הרבות הכלולות בה היא זוכה לריסון פנימי וחיצוני. הריסון הפנימי נובע מההבנה שתשלום "כל מחיר" לפדיון שבויים יהפוך את השבי לעסק משתלם. הריסון החיצוני הוא העמדתה בתוך ההקשר: כחלק ממאבק לאומי, כלכלי וביטחוני. מצוות פדיון שבויים מקיימת מתח מובנה בין הדאגה ליחיד ובין האחריות כלפי הציבור.
השכבה הראשונה של הדיון בשבי למטרה כלכלית במקורות התורה עוסקת בהיבטים של מצוקת הפרט והיכולת להגביל את התופעה. בשכבה זו סיטואציות של חשש למוות בשבי או של שביית דמות בכירה נתפסות כחריג ונידונות בהתאם. השבי ככלי במלחמה עצמה מקבל המשגה מחדש עם התחזקות הריבונות והתקדמות האופציה הצבאית לשחרור חטופים. ככל שהיכולת הריבונית מתעצמת, ההמשגה התורנית של פדיון שבויים כחלק ממערכה מלחמתית הופכת להיות מצויה יותר. ניתן למצוא הד לעיקרון של האופציה הצבאית כחלופה ראויה בדברי הרב עובדיה יוסף בתגובה למבצע אנטבה: "תהילות לא־ל יתברך, אשר הגדיל חסדו ונפלאותיו עמנו, ראו כל אפסי ארץ את ישועת אלוקינו, וכל אומות העולם המה ראו כן תמהו והשתוממו על גבורת ישראל, אשר מנשרים קלו מאריות גברו, והגדילו לעשות בעזרת ה' יתברך להציל לקוחים למוות, הם מאת החטופים, והביאום לישראל ברינה ושמחת עולם על ראשם".
חמישה צירים להמשגת פדיון שבויים כדיני מלחמה
ההתייחסות לדרך שחרור החטופים עוברת דרך חמישה צירי התייחסות: האיסור לבצע עסקה שתסייע למטרות האויב, שחרור מחבלים כפגיעה בצדק, מצוות מסירות נפש מדין קידוש השם, שעת מלחמה כחושפת את היות הפרט חלק מקולקטיב ומלחמה על הארץ כשעת השמד נגד הריבונות היהודית. מפאת קוצר היריעה נרחיב רק בשלושה מהם.
ראשית, עסקה המסייעת למטרות האויב. בסוף קיץ תש"ל נחטף על ידי מחבלים מטוס חברת TWA שיצא מישראל לכיוון ניו יורק. על המטוס שהה, בין שאר החטופים, הרב יצחק הוטנר, ה'פחד יצחק', מגדולי תלמידי החכמים באמריקה. קבוצה של עשירים מתלמידיו רצו לפדותו בדמים מרובים בתיווך משרד החוץ האמריקני. לדעתם, מכיוון שהרב הוטנר היה מופלג בחוכמה מותר לפדותו גם ביותר מדמיו. הגאון ר' יעקב קמינצקי התנגד למהלך זה. לדבריו, הסוגיה של פדיון שבויים על הלכותיה נוהגת רק בעת שלום ואינה רלוונטית לעת מלחמה: "דכל הך דינא דפדיון שבויים ליתא אלא בשעת שלום, אבל בשעת מלחמה אי אפשר לומר שמחויבים להפסיק מללחום על מנת לפדות את השבויים בממון, שהרי על ידי כן נמצינו מסייעים להאויב באמצע המלחמה, כי על ידי מתן הכספים הגדולים לאויב, הלא יוכלו לחזק עוד יותר את מצבם במלחמה", כך נכתב משמו.
שנית, ציר הצדק. אחד מיעדי הממשל הוא קיומו של סדר ומשפט. שמירת החוק והמשפט גוברת גם על סכנת נפשות ליחידים. היבט קיום השלטון ושמירת המשפט משליך ישירות על המגבלה לשחרר מחבלים רוצחים מורשעים. שחרור שכזה מכרסם תחת יסודות הצדק והמשפט וגורם לדם יהודי להיות הפקר בעיני הגויים.
הדין הוא אחד משלושה דברים שעליהם העולם קיים. אלמלא הדין הרי כל דאלים גבר ואין קיום לעולם. כתב הרב יהודה גרשוני: "קיום הסדר במדינה על ידי חוק ומשפט זה יותר גדול מנפשות, וזה חובת הציבור כמו צבא במלחמה להגן על ארצם, כן הסדר והמשפט לשמור על מוסר המדינה". העולה מהדברים הוא כי המשפט והחוק של מדינת ישראל מחייבים לקיים את העונש שנגזר על המחבלים, ולא לשחרר את הרוצחים. שחרור מחבלים מסכן את המשפט ואת חוק המדינה, וממילא את קיום העם. ההיבט של הצדק, אם כן, מחייב את העדפת האופציה הצבאית.
שלישית, מסירות נפש להצלת יהודי כקידוש השם. חטיפת יהודים באשר הם יהודים יוצרת תעדוף לשחרורם בפעולה צבאית שתביא לקידוש השם. מלחמה ביהודים היא למעשה מלחמה בה' אלוקי ישראל, שכן היהודים הם עמו הנבחר. במצב כזה מחויבים גם אחיהם שאינם בסכנה לבוא לעזרתם. כאשר יהודי טובע בנהר, או התחייב מיתה למלכות, אין חיוב ליהודי אחר להסתכן על מנת להצילו. אך במתקפה המכוונת נגד יהודי באשר הוא יהודי, מצווה עלינו להסתכן כדי לעוזרו מיד צר ולהצילו.
הרב שאול ישראלי הגדיר את החובה לצאת למלחמה ולהיכנס לסכנה על מנת לעזור ליהודים הנצורים כמצוות קידוש השם: "נראה שגדר מלחמת מצווה בעזרת ישראל מיד צר הוא מדין קידוש השם, שבזה שכל איש ישראל שיכול לעשות זאת יוצאים חוצץ כולם כאיש אחד נגד הרוצחים שמגמתם לפגוע באנשים מישראל, שם שמים מתקדש. ומטעם זה יש בזה דין של מלחמת מצווה לכל פרטיה". הגדרה זו מלמדת כי כאשר ניתן להציל את החטופים בשני אופנים, בהסכם כניעה או בפעולה צבאית, האופציה המועדפת היא ההצלה בניצחון המלחמה, למרות הסיכון שיש בדבר. הסכם הכניעה הוא חילול השם, שכן אויבי ישראל, שהם אויבי ה', ניצחו, ואילו הניצחון הצבאי הוא קידוש השם, ואנו מצווים על קידוש שמו.
העמדת היסודות הערכיים של סוגיית פדיון השבויים על מקורות התורה חיונית על מנת לקבל את תעצומות הרוח והנפש לניהול מדיניות שקולה ויעילה לטובת החטופים ולטובת מדינת ישראל כולה. גם בפעולה על פי עקרונות אלו ההבנה מה יכול לשאת הציבור היא מרכיב חשוב והמרחב של ההנהגה לקבלת החלטות נשמר, אולם הם מתווים כיוון ברור של שחרור החטופים לאור יעדי הניצחון.
הכותב הוא ראש מכון תורת המדינה ומנהל תחום במרכז יכין
מתוך העיתון 'בשבע'
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.
מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.
אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.
חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.
שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.
לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.
תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.
יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.
עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.
רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.
חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.
חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.
