ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- כתבי הראי"ה קוק
- אורות התשובה
- הלכה מחשבה ומוסר
- עבודת ה', מצוות ותשובה
- תשובה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב אברהם בן ציון ב"ר שבתי זצ"ל
כל כך כרוך אצלנו המושג תשובה בדכאון בעצבות; ימי התשובה נקראים בשם ימים נוראים, וזכרם עולה תמיד אצלנו יחד עם כפיפת ראש ויד קמוצה מכה על הלב - על חטא ועל חטא... והנגון, והמצב-רוח; דומה, כאילו כל אלה חברו עלינו יחד לגרש כל נקודת אור, כל שמץ של גאות נפש. כל ימי הימים הנוראים מעין מועקה מורגשת על הלב, ובנחת רוח מיוחדת רגילים לקדם את מחרתו של יום הכפורים מתוך הרגשה שהנה, סוף סוף, הימים הנוראים מאחרינו ולפנינו חג של שמחה, שיִמחֶה את שְיָרי הטעם המריר...
והנה לפנינו ספר ותוכו רצוף תפיסה אחרת לגמרי, תפיסה הרואה בימים האלו לא את הנוראוּת שבהם, כי אם את שפע האור ואת מעין הטהרה של הנפש; המראה לנו, בתוך המרירות של התשובה, את צרי הנוחם ואת נועם הרפואה - אורות התשובה.
המחשבה הרגילה רואה בחטא גילוי רצון האדם מול רצון קונו. בגזרת מלכו של עולם נכפו עלינו תורה ומצוות, לשם גדולתו ולשם מילוי רצונו החזק והתקיף עלינו להכנע, עלינו למלאן, ואולם עתים, אין שכלנו, האומר לנו להכנע, יכול להתגבר על טבע האדם שבנו הרוצה את חופשתו - אנו חוטאים, אנו עוברים על רצון ה', והמעשים האלה, ההמראה הזאת, מעוררת את חרון אפו ואנו מחויבים על כן, למען שמור את עצמנו מכעסו, לשוב ולהתחרט על כל אשר עשינו, למען שוב למצא חן בעיני אדון העולם.
הרגיל יותר בספרים מוסיף ואומר: לא לשם גדולתו וכבודו כפה עלינו תורה ומצוות, אלא למען טובנו, למען נקבל שכר בקיומן, אולם טוב זה אין אנו מרגישים ואין אנו מסוגלים להרגיש. הרצון הפשוט שלנו, כל עוד לא כפה עליו השכל את מרותו העליונה, הוא מרגיש רק את הטוב והנעים לשעתו ונוטה למכור עבור נזיד עדשים כל בכורה. לשם כך, שומה עלינו לדקדק במעשינו, לשם כך עלינו לבא חשבון לפני כל פעולה ופעולה. ואולם גם אח"כ אין עוד מאוחר, נפתח לנו פתח בחסדי ה' לתקן את מעשינו ובמדת ההתאמצות שאנו נעשה, נמחה את העבר וחטאינו יסולחו.
הצד השווה שבשתי השקפות אלו הוא, שהמחשבה התורנית באה רק בכח כפיה מבחוץ, שטבע האדם ורצונו מתנגדים לו. החיים הם איפא צבת גדול שעלינו לצבות בו את עצמנו. אם אין ברצוננו לפול ברשת החטא, עלינו לדקדק ולהזהר, עלינו תמיד להחזיק את עצמנו בידים, עלינו לשמור על עצמנו, על השובב שבנו, על הרצון שאינו סובל ריסון.
טבעי איפא הדבר, שהרצון של האדם נוטה להתגנב ממרותו של השכל ועושה את זר מעשהו. רק אח"כ, ובפרט בימים הנוראים, אנו מרגישים את אשר עשה לנו הרצון המשתולל, רואים אנו את אשר החריב בהתפרצו, את האושר שהיה בידינו ואיבדנוהו, את העונש המחכה עלינו, ומכאן הדאגה, ומכאן העצבות, ומכאן דכדוך הנפש.
אין כאן אלא דאגה אנוכית פשוטה, דאגה על העונש שהאני עומד לקבל, דאגה על השכר שהיה בידינו ואיבדנוהו, וכעס אין אונים וחריקת שינים של האדם על עצמו, שאיבד את טובו בידיו משום קוצר ראותו.
במקום לראות בחטא גילוי רצון, רואה בו ה"אורות" רק " פגם ביכולת בנפש האדם" (ט, ט). הרצון הטבעי, הבריא, של האדם הוא זה הרואה את האדם כחלק בלתי נפרד של ההויה כולה. התורה והמצוה אינם אלא תמצית מעשית לאידאל הזה. ואולם, האידאל הזה אינו רק ענין לשכל, "יראת החטא היא הטבע הישראלי ביחס לכל חטא ועון" (ו, ג). בהיות כל חטא "סותר את האחדות שבין האישיות הפרטית ובין ההויה כולה" (ח, ג), הרי החטא הוא בלתי טבעי. משניתק האדם את עצמו מהעולם, משהעמיד עצמו במרכז, מיד הוא מבודד ורפה אונים, דל ימים ושבע רוגז, העולם כולו מנוגד לו, הכל הוא צריך לרכוש במלחמה וסופו של דבר האפסות המוחלטת המצטיירת במוות. בלתי אפשרי שיהא בטבע האדם וברצונו להמית את עצמו, לנתק את עצמו ממקור חייו. שכחת אלקים רק שכחה היא, העלמות דבר שהיה ונעלם, רק חולי הוא, שבטבע של האדם הבריא להתגבר עליו וע"כ "לא תוכל לקחת מעמד איתן בטבע האדם" (ו, ד).
שאיפת הטוב שהיא יחד עם זה בטול גמור של היש אל אותו מקור הישות, היא הינה התכונה הפנימית של ישראל.
התשובה אינה איפא דבר הבא מחוצה לנו, אין זה גם כפית השכל על הרצון, אלא "הרצון העמוק של עומק החיים" (ט, א), "מעומק גדול זה שאין הנפש היחידית האישית לגביה חטיבה בפני עצמה אלא המשך מהגדולה ההויתית הכללית" (ו, א). היא הנה הרצון הנסתר, הנמצא במצב של חולשה ואין אונים וע"כ "אפילו בשעת החטא התשובה גנוזה בנשמתה" (ו, ב).
עיקרה של תשובה הוא "התעלות הרצון" (טו, ב), חיזוק ורפוי של הנשמה החולה שכח רצונה נחלש בקרבה.
והתשובה היא השבת האדם למצבו הנורמלי, שהוא שוקק אליו מעצם טבעו. "ונשמה בריאה בגוף בריא מוכרחת לבא לידי האושר הגדול של תשובה" (ה, א).
החטא כשהוא לעצמו אינו ערך שלילי, אלא בצורתו הראשונית. אליבא דאמת, בסופו של דבר, גם החטא מגלגל טובה לעולם. כל חטא מטיל חרדה על האדם. והיסורים עצמם, המלוים אל החטא, הם הממרקים את הנפש והמשמשים לה למקור עליה. "הרצון העז פורץ כל גבולים שגרם לחטא הוא בעצמו נעשה כח חי פועל גדולות ונשגבות" (יב, א).
כל עצמו של חטא אינו אלא ירידה נוספת שסופה עליה כדרך שכל יצירת העולם אינה אלא ירידה לצורך עליה.
ומשו"כ אין עומק הירידה של העולם לתוך זוהמת החטא צריכה להפתיע אותנו ולא ליאש אותנו - כך הוא דרכו של גידול... "הצדיקים הבהירים מעמידים את כל התכונה של הסכלות והרשע של העולם בתור מסכים שהם רק מתקנים את הזרחת האור" (טז, יב).
לא בבריחה מעצמנו אנו נושעים, כ"א בשיבה אל עצמנו. לא בהמתת הרגשים, כ"א בהאדרתם, לא בהחלשת הרצון, כ"א בחיזוקו. אגב ביסוס ההכרה שרק באיחודנו עם ההויה כולה חיינו חיים.
"אם תאמר (הנפש) שהיא חפצה לשוב אל ה' ואת עצמה אינה מכוננת לקבץ נדחיה, הרי היא תשובה של רמיה" (טו, י), "מתוך התשובה האמיתית צריכים לשוב אל העולם ואל החיים" (יד, ל).
אנו רואים איפא, בכל תהליך לקראת התקדמות והשתלמות "הפגימות הנראות בסדרי החיים נעשות מוכרות בתור קמטים המתישרים ומתפשטים" (ט, ב). בתהליך זה אין שום דבר הולך לבטלה. אף כח הרשעה מסייע לנו לפענח בקרבנו את עריגתנו לטוב העולמים והעמקת הכרתנו ברצון זה.
אולם, השיבה של האדם אל עצמו הרי היא יחד עם זה גם השיבה אל כלל האומה. בהיות תוכן החיים אובד את ערכו הפרטי ונוטה להתכלל בפלג הכללי של זרם העם.
(מכת"י)
אורות התשובה - הרב ש. יוסף וייצן התשובה המקורית - לימוד דיני ממונות והכנה ליום הכיפורים
פרק יד פסקה ה
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
בבא מציעא מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א גדלות עם ישראל
אורות התחיה - פסקה ה'
השיעור עוסק בפרק ה' מתוך "אורות התחיה" של הראי"ה קוק ומבאר את גדלותו הייחודית של עם ישראל, אשר נשמתו הכללית מקיפה ומאחדת את הבריאה כולה. מתוך כך מודגשת החשיבות של אימוץ מבט אמוני ורחב על המציאות וההיסטוריה, הרואה בכל ירידה ומשבר שלב הכרחי בדרך לעלייה ולגאולה שלמה.
נח פרשת נח – איזון לאומי
מה פשר ההפקה אלוקית של המבול? למה להכחיד את חוטאי דור המבול על ידי מים דוקא? סוד האיזון שבין שאיפת האחדות למאבק הציבורי
מידות הראי"ה תיקון המידות כמפתח לדבקות אלוקית
הקדמה למידות הראי"ה
השיעור עוסק במרכזיותן של המידות והרגשות בנפש האדם כיסוד הכרחי לדבקות בה' ולהליכה בדרכיו, כפי שמבואר במשנת הרמב"ם. מתוך כך נבחנת הדרכת הראי"ה והרצי"ה קוק בספרים 'מוסר אביך' ו'מידות ראיה', המבחינים בין מידות בסיסיות השייכות לכל אדם לבין הנהגות המיועדות לבני עלייה.
