ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- כי תשא
אמר אחד הצדיקים: הייתי מתקן נקודה פלונית.
נענה השני ואמר: ואני הייתי מתקן נקודה אחרת.
תלו עיניהם בצדיק השלישי, ושאלוהו: ומה אתה היית מתקן?
ענה השלישי ואמר: הייתי משאיר את העולם כמו שהוא. בטוח אני שה' מנהל את העולם בדרך הטובה ביותר, גם אם אינני מבין הכל...
ובכן, בפרשתנו יש מדרש מופלא שמבטא רעיון זה.
כאשר משה מתפלא על אהרון, הכיצד הביא על העם חטאה גדולה, מספר לו אהרון שכאשר הביאו לו את נזמי הזהב, "ואשליכהו באש ויצא העגל הזה". ותמוהים הדברים – הכיצד התחולל כאן נס כה גדול, והעגל נוצר מעצמו?
מספרים על כך חז"ל סיפור מדהים באחד הפירושים (מדרש תנחומא שם): "ויש אומרים שמיכה היה, שנתמכמך בבנין מה שהציל משה מן הלבנים, נטל הלוח שכתב עליו משה - עלה שור, כשהעלה ארונו של יוסף, השליכו תוך הכור בין הנזמים ויצא העגל גועה כשהוא מקרטע".
כלומר, מיכה, שאנו מכירים אותו בהמשך התנ"ך מסיפור פסל מיכה, איש שבהמשך הדורות מהווה מוקד לקלקולם של ישראל והדחתם לחטא החמור של עבודה זרה, החל את הקריירה הציבורית המפוקפקת שלו כבר בחטא העגל.
כאשר משה רצה לחלץ את ארונו של יוסף, השקוע בנילוס, ולהעלותו ממצריים, הוא השליך טס שעליו חרותות המילים 'עלה שור', הרומזות ליוסף הצדיק הנמשל לשור, "בכור שורו הדר לו", והטס הזה שבא מכוח הקדושה של משה, נפל לידיו של מיכה, והוא הפנה אותו לכוח הטומאה ויצר ממנו את פסל העגל לעבודה זרה.
חז"ל לא מספרים סתם סיפורים. כל סיפור כזה גונז רעיון עמוק בחובו.
כאן כדאי שנתבונן – מי הוא אותו מיכה?
ראינו שחז"ל מספרים עליו, שהוא התמכמך-נמעך בבניין, ומשה הציל אותו. ובכן, חז"ל משלימים את הסיפור במקום אחר, וכך מביא רש"י (סנהדרין קא:) "מפורש באגדה, שאמר לו משה להקדוש ברוך הוא: אתה הרעות לעם הזה - שעכשיו אם אין להם לבנים משימין בניהם של ישראל בבנין. אמר לו הקדוש ברוך הוא: קוצים הם מכלין, שגלוי לפני אילו הם חיים היו רשעים [גמורים], ואם תרצה, תנסה והוציא אחד מהן, הלך והוציא את מיכה".
כלומר, חז"ל מלמדים אותנו, שמשה תמה על הנהגת ה' בעולם. הוא ראה שכאשר יהודי לא מליח לספק את מכסת הלבנים לעבודת הפרך של המצרים, הולכים הרשעים הללו ולוקחים את בנו של העבד, ושמים אותו כלבנה בבניין.
אמר לו הקב"ה, אני עושה את הכי טוב בעולם, הנהגתי היא מושלמת, כי אם אותם ילדים יגדלו ויחיו הם יהיו רשעים, אבל אם אתה רוצה וחושב שאתה יודע לנהל את העולם טוב יותר, תציל את אחד הילדים. הלך משה וחילץ את מיכה מהבניין, ואכן מיכה הפך להיות מגדולי המדיחים לעבודה זרה.
בעצם, חז"ל אומרים לנו, שכשמשה רבינו בושש מלרדת מהר סיני, וכידוע שהעגל נעשה כתחליף למשה, כעבודה זרה בשיתוף, ולא כתחליף לה', הרי שמה שיצר את התחליף השלילי למשה, זה משהו שבא מכוח משה.
מיכה היה מכח משה, והוא לקח את הכוחות הניסיים שאיתם משה פעל בעולם, הכוח של ה'עלה שור', והנה אותם לשלילה, ויצר תחליף שלילי למשה. התחליף הזה בא מתוך אותה תפיסה שהאדם מבין כביכול חלילה יותר טוב מה', מה טוב בעולם ומה רע. ובאמת, השלילה נוצרת מתוך זה, ואילו כשהאדם בביטול מוחלט לה', הרי אין כלל מקום לשלילה להיתפס, ואז הטוב מופיע בסוף בשלימות.
שנזכה לחיות תמיד בתודעה, שה' טוב ומטיב, ולזכות לראות בעיניים את הטוב באופן נגלה!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
