ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- צו
והנה, כעבור תקופה קצרה, בעת ששהה באחד מבתי הכנסת, שמע שני יהודים פשוטים שעוסקים בנושא בו התקשה, ואחד מהם שואל את חבירו את השאלה העמוקה בה התקשה שנים רבות.
הבית יוסף היטה אוזנו כאפרכסת לשמוע מה יתרץ החבר, ואז לתדהמתו העצומה... תירץ החבר בקלות רבה את אותו תירוץ עמוק עליו עמל הוא עצמו במשך שנים רבות.
חלשה דעתו של הבית יוסף, עד שגילה לו האר"י הקדוש את סוד העניין. וכך אמר האר"י: דע לך, שבשמיים יש קושיות ותירוצים, לכל קושיא יש תירוץ. כדי לחבר את התירוץ לקושיא, צריך עמל גדול וגדלות בתורה, אולם משהתחבר התירוץ לקושיא, כל אחד יכול למצוא את התירוץ בקלות.
אני יכול להעיד בעצמי, שפעם אחת קראתי סיפור שסיפר הרב טרופר על הגאון הרב משה פיינשטיין מגדולי הפוסקים, שבזמן הילוכו היה משנן כל העת משניות, כדי לנצל את זמנו ללימוד תורה.
והנה במשך מספר שבועות הפסיק הרב פיינשטיין לשנן משניות, מפני שהיה טרוד למצוא פתרון הלכתי לבעייתה של אישה אחת. אותה אישה עברה ניתוח מורכב בראש, ונאסר עליה להרטיב את ראשה במים, והתעוררה שאלה – כיצד תטבול במקווה?
לאחר תקופה שבה עיין בשאלה חמורה זו, מצא גדול הדור את הפתרון. המשנה אומרת שכל שנברא מהמים דינו כמים ואפשר לטבול בו, לכן הציע הרב שיעשו מעור של דג כובע אטום למים, וכיוון שהדג דינו כמים נמצא שאישה הטובלת עם כובע זה לראשה, נחשבת כמי שטבלה במים.
סיפרתי סיפור זה לתלמיד חכם אחד, והנה מיד כשסיפרתי על השאלה, הוא הציע בעצמו את התשובה. נמצא שעל אותה תשובה שעליה עמל גדול הדור במשך זמן רב, הציע אותו תלמיד חכם מיידית.
(העיקרון הוא שיש בעולם צורת חשיבה. קשה להיות מי שהוגה דרך חשיבה חדשה, אך אחרי שאותה צורת חשיבה באה לעולם, היא הופכת להיות נחלת הכלל).
עניין זה מתחבר לנקודה רוחנית שמופיעה פעמיים בפרשתנו, וחשובה מאוד לעבודת ה'.
פעם ראשונה - בפרשת צו (ו, יב-טז) נמצאת הפרשייה של 'מנחת חביתין'. זוהי מנחה מיוחדת, שמקריבים אותה "מחציתה בבוקר ומחציתה בערב". אחד הדברים המייחדים מנחה זו, שהכהן הגדול צריך להקריב אותה כל יום. ובנוסף – כל כהן רגיל מקריב אותה ביום שהם מתחנכים ומתחילים לעבוד בבית המקדש.
מנחה זו מלמדת אותנו, שכהן הדיוט זוכה כביכול ביום הראשון לעבודתו להיות במדרגת הכהן הגדול. כלומר בהתחלה הוא מתרומם למקום גבוה עם כוחות עצומים, ואמנם אין ביכולתו להגיע למדרגה זו כל ימי חייו, אך העוצמה של ההתחלה וודאי תסייע לו ותדחף אותו כלפי מעלה כל חייו.
פעם שנייה – מצאנו בפרשה שמבשר קרבן השלמים נותנים לכוהנים לאכול את החזה ואת שוק הימין (ז, לד). זהו חלקם של הכוהנים בקרבן זה, וחלק מכפרתו של האדם תלוייה בכך שהכוהנים אוכלים את אותם חלקים מהקרבן, כפי שנאמר: "כוהנים אוכלים ובעלים מתכפרים".
והנה, בהמשך הפרשה מסופר על הימים שבהם הקימו את המשכן, המכונים – 'ימי המילואים'. בימים אלו שימש במשכן משה רבינו ככהן, ואהרון ובניו נחשבו כבעליהם של הקרבנות. גם בימים אלו הוקרב קרבן שלמים, אך היה בו ציווי מיוחד. משה הצטווה ככל כהן לאכול את החזה, אך את שוק הימין היה עליו להקריב על המזבח (ח, כה-כט). הייתה זו הפעם היחידה בתולדות המקדש, שבה הוקרב על המזבח שוק של שלמים (רש"י שם).
גם עניין זה מלמד אותנו, שכמו 'סטרטר של רכב', בהתחלה דרוש כוח רוחני עצום, שמכוחו גם בהמשך בזמנים הרגילים, נתעלה תדיר. וכך ביסוד המשכן השוק היה שייך למזבח, ומכוח אותו שוק המילואים, כשהכוהנים בכל הדורות אכלו את השוק, הם ידעו שאכילתם היא כעין אכילת המזבח, אכילה מרוממת בקדושה וטהרה, שבכוחה לכפר על הבעלים.
וכך בעבודת ה', עלינו להשתדל ולהתרומם רוחנית בזמנים קדושים ומיוחדים של התחלה, כזמנים של ברית מילה, בר מצווה וחתונה, וכן בזמני החגים. ועלינו גם לדעת, שאין בכוחינו לחיות כך תדיר, אך ביכולתינו לקחת נקודות מסויימות מכוח אותה קדושה לכל הזמנים הרגילים!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
