ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- שמיטה
- שמיטת כספים
- הלכה מחשבה ומוסר
- תפילה ובית כנסת
- נוסחי תפילה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב אברהם בן ציון ב"ר שבתי זצ"ל
ב. כשראה הלל הזקן שנמנעו מלהלוות זה את זה ועוברין על הכתוב בתורה "השמר לך פן יהיה דבר" וכו' התקין פרוזבול כדי שלא ישמט החוב וכו'. זה גופו של פרוזבול: "מוסרני לכם פלוני ופלוני הדיינים שבמקום פלוני שכל חוב שיש לי שאגבנו כל זמן שארצה" (רמב"ם שם הלכה טז ויח).
ג. לדעת הרמב"ם והשו"ע אין עושים פרוזבול אא"כ בפני בי"ד חשוב ומומחה לרבים. ולדעת הרמ"א בכל בי"ד, ועכ"ז צריך שיהא בי"ד של שלשה ת"ח ולא סתם שלשה אנשים.
ד. כיום רוב בני אדם צריכים לעשות פרוזבול, חלקם מעיקר הדין וחלקם מהיות טוב.
ה. מאחר וקשה לנשת לביה"ד החשוב ולמסור לו או לאמר לו את נוסח הפרוזבול, התקין הגאון העצום והאדיר בעל החק"ל זיע"א נומס מיוחד, המוסר את הדברים בפני עדים לבי"ד חשוב, וזה מיוסד על פי השוייע בחויימ (סימן סז, סעיף כא-כ"ב) וכן נהנו בארץ ישראל מקדמת דנא.
ו. בזמן הזה הקפת חנות משמטת, ושכר שכיר משמט.
ז. חשבון בבנק או חסכון בבנק שיכול לפדות מתי שרוצה ואין לו זמן קבוע אחר ר"ה תשס"ב. וכן הפקדה בבנק שמשלמים לו עליה רווחים אפילו עם היתר עיסקא, או מי שקבל שיק שזמן פרעונו לפני ר"ה ורוצה לפדותו אחר ר"ה, כל אלו משמטים וצריך לעשות עליהם פרוזבול.
ח. בנקים הנותנים הלוואה לאנשים אע"פ שזמן ההלוואה קבוע אם עבר זמן פרעון לפני ר"ה ולא פרע - משמט, וצריכים לעשות פרוזבול.
ט. מי שהלוה לחבירו וקבע זמן פרעון אחר ר"ה אינו משמט.
י. מי שקבל משכון אינו משמט.
יא. כל הלואה אפילו עם שטר, או ערבים, או עם אחריות, משמטת.
יב. אדם שהלוה לחמישה אנשים מספיק פרוזבול אחד. חמישה אנשים שהלוו לאדם אחד צריכים חמישה פרוזבולים, לכל מלוה פרוזבול.
יג. קופות צדקה וגמ"ח אינם משמטים שהרי הם כמו שמסרו לבי"ד, ויש מחמירים.
יד. אין שביעית משמטת אלא בסופה, היינו בערב ר"ה של שנת תשס"ב.
טו. אם המלוה נמצא בחו"ל והלוה בארץ, עדיף שהמלוה יעשה את הפרוזבול לפי שעון ארץ ישראל.
טז. אפשר לכתוב פרוזבול בלילה, ואפשר לעשות שליח לכתיבת פרוזבול. העדים יהיו כשרים, ועדיף לא קרובים.
יז. פרוזבול תוקפו ביום חתימתו, ולמפרע, ולא להבא.
יח. אשה שנתנה לשכנתה ככר לחם ע"מ להחזיר לה, או מצרך אחר שאינו חוזר בעינו אלא תמורתו בכסף או שוה כסף, משמט. אא"כ התנתה עם השכנה שתחזיר לה אחרי ר"ה.
יט. אם הלוה בא אחרי ר"ה למלוה שלא עשה פרוזבול והביא את סכום החוב, חייב לאמר לו המלוה:"משמט אני וכבר אתה פטור מלשלם לי" . ואם אמר לו הלווה: "אעפ"כ אני נותן לך במתנה" מותר למלוה לקבל. ולווה העושה כן רוח חכמים נוחה ממנו.
כ. תיקן הגאון הרי"ח הטו"ב זיע"א שמצוה על אדם להלוות לחבירו סכום מסוים לפני ר"ה ע"מ שיחזיר לו לפני השקיעה בער"ה, או אפילו אם הלוה לו סתם, אנן סהדי שלכך התכוון. ואחרי ר"ה כשיחזיר לו את החוב יאמר:"משמט אני" . וכן תעשה אשה שתלוה לחברתה סוכר, לחם וכו'.
כא. מי שנמנע מלהלוות לחבירו קודם שמיטה שמא יתאחר החוב שלו וישמט עבר בלא תעשה שנאמר: "השמר לך" וכו', וחטא גדול הוא, שהרי הזהירה עליו תורה בשני לאוין שנאמר: "השמר לך פן..." וכל מקום שנאמר השמר, או פן, או אל, הרי זה מצות לא תעשה, והתורה הקפידה על מחשבה רעה זו וקראתו בליעל. והרי הוסיף להזהיר ולצוות שלא ימנע אלא יתן, שנאמר: "נתן תתן לו ולא ירע לבבך בתתך לו", והבטיח הקב"ה בשכר מצוה זו בעולם הזה שנאמר: "כי בגלל הדבר הזה יברכך" וכו' (הרמב"ם שם הלכה ל).
אופן וסדר עשיית פרוזבול לספרדים
(שימו לב! נוסח זה חובר בשנת תשס"א. בכל שנה יש להזכיר את הדיינים המכהנים באותה השנה בבית הדין בירושלים, ולא כפי הנוסח המופיע כאן).
א. המלוה מכין שטר פרוזבול.
ב. המלוה מכין שני עדים כשרים.
ג. אחד העדים מכין מטפחת.
ד. המלוה תופס את המטפחת ואומר: "אתם העדים קנו ממני קנין גמור ושלם שאני מזכה על ידכם קרקע כל שהוא לכל אחד מבעלי חובות שחייבים לי, שאין להם קרקע לכתוב עליו פרוזבול" (מפסיק לאחוז במטפחת).
ה. אח"כ ממשיך ואומר: "הוו עלי סהדי שאני מוסר כל חוב שיש לי לביה"ד אשר בירושלים תובב"א הרבנים הראשון לציון הרה"ג מרדכי אליהו שליט"א, הרה"ג שלום משאש שליט"א, הרה"ג אברהם אלמליח שליט"א שאגבנו כל זמן שארצה" (יזכיר שמות הדיינים דלעיל).
ו. העדים חותמים על שטר הפרוזבול ומוסרים אותו למלוה. ויזהרו העדים שהתאריך יהיה מדויק.
ז. אין צורך לפרט שמות האנשים שחייבים לו (אם רוצה להחמיר על עצמו ולפרט את שמות החייבים לו יכול לרשום שמם מאחורי שטר הפרוזבול).
אופן וסדר עשיית פרוזבול לאשכנזים
א. המלוה מכין שטר פרוזבול.
ב. אחד הדיינים מכין מטפחת.
ג. המלוה אומר לפני הרבנים (הדיינים) "הן שנה זו וכוי... עד כל זמן שארצה".
ד. כשאומר "ונותן לכם במתנה בקנין ארבע אמות קרקע מאדמה שיש לי" יתן לו הדיין מטפחת, ואח"כ ימשיך לאמר עד "שארצה".
ה. הדיינים חותמים על הפרוזבול ומוסרים אותו למלוה.
ו. הרוצה להחמיר ירשום המלוה שמות הלווים מעבר לדף.
הערה:
א. מלוה אשכנזי שלא מוצא שלושה ת"ח יכול להשתמש בפרוזבול נוסח ספרד, לפי ההוראות שם.
ב. אם אין אפשרות לכתוב השמות מעבר לפרוזבול, אפשר להדביק שם נייר ולכתוב את השמות.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.











