ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- הלכה פסוקה
- משפחה חברה ומדינה
- דיני ממונות וצדקה
- שכנים ושותפים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רויטל בת לאה
תיאור המקרה: התובע גר בדירה מעל דירתו של הנתבע. לפני מספר שנים פנה הנתבע אל התובע, וביקש ממנו להעביר במרפסתו של התובע ארובה של מערכת ההסקה המרכזית שהנתבע מעוניין להתקין. כיום הארובה מפיצה עשן שנכנס לתוך מרפסתו ודירתו של התובע והדבר מזיק לו.
על פי חוות דעת של מומחה שהוגשה לבית הדין, ניתן לתקן את הארובה כך שהיא לא תפלוט יותר עשן.
התביעה : התובע טוען, שכאשר הוא הסכים בזמנו להכנסת הארובה למרפסתו, הוא חשב שמדובר בצינור קטן. כאשר ראה את גודל הארובה בפועל, הוא לא היה מרוצה, אבל לא מנע את התקנת הארובה.
הלכה פסוקה (260)
הרה"ג דוב ליאור
38 - חסימת חלון חברו
39 - נזקי עשן מארובה
40 - סתימת חלון משום היזק ראיה
טען עוד
התובע טוען, שמאז זמן ההתקנה, הארובה אינה תקינה לגמרי, ועשן ופיח נכנסים מהארובה לחצרו במשך זמן רב, והוא אף פנה לנתבע על מנת שיתקן את הארובה, ונדחה בלך ושוב. גם ניסיונות תיקון מקומיים שנעשו, לא הועילו. עקב ההתפרצות האחרונה של העשן, שהייתה גדולה במיוחד, הוא החליט שאינו מוכן שהארובה תמשיך לעבור במרפסתו.
כמו כן, התובע טוען, כי היות שהארובה מפיצה חום, הוא אינו יכול להכניס חומרים דליקים כגון חומרי צבע וכד' למרפסת, וכך הארובה תופסת יותר מקום ממה שחשב.
לכן, התובע תובע מהנתבע לסלק את הארובה ממרפסתו, והוא אינו מעוניין בתיקונים נוספים, שלדעתו לא יועילו.
תשובת הנתבע: הנתבע טוען, שהוא אינו זוכר שהתובע פנה אליו בנוגע לעשן היוצא מהארובה. הוא טוען שאינו יכול לשנות את מקום הארובה ללא ביטול כל מערכת ההסקה, דבר שיעלה ממון רב. הוא מוכן לתקן את הארובה, על פי חוות דעת של מומחה.
פסק הדין: אין בית הדין פטר את הנתבע מלהוציא את הארובה ממרפסתו של התובע, אולם חייב את הנתבע לתקנהּ על פי חוות הדעת של המומחה. עלות הזמנת המומחה הוטלה כולה על הנתבע.
הנימוקים: המקרה בו אנו דנים הוא מקרה של חזקת תשמישים - אדם משתמש בקביעות בחצר חברו לעניין מסוים, וטוען שחברו הרשה לו לעשות כן. דעת המחבר (שולחן ערוך חושן משפט סימן קנג סעיף ב), שעל מנת לזכות בחזקת תשמישים, מספיק שהמחזיק ישתמש בחצר חברו, אף אם אינו טוען שקנה את הזכות הזו מבעל החצר. לעומת זאת, לדעת הרמ"א (שם) הוא צריך הסכמה מפורשת של בעל החצר. כמו כן, לדעת הרמ"א צריך המשתמש להחזיק בשימוש במשך שלוש שנים לכל הפחות.
בנידון דידן, הרי החזיק הנתבע בחצרו של התובע בהסכמתו, והחזיק למעלה משלוש שנים, ולכן לכולי עלמא יש לנתבע זכות להשתמש במרפסתו של התובע להעברת הארובה, וממילא אין התובע יכול לחזור בו מהסכמתו.
ואף שהתובע טוען שהסכמתו ניתנה מתוך מחשבה שמדובר בצינור קטן, וכשגילה שמדובר בצינור גדול - אף ששתק, דעתו לא היתה נוחה בזה, אין בטענה זו ממש משום שסוף סוף שתק; וכמו כן, סתם ארובה היא גדולה, ולכן הסכמתו הראשונית הייתה מן הסתם גם לארובה גדולה.
בית הדין קבע, שהנזק שגורמת הארובה בכך שהיא מפיצה חום, ומפריעה לתובע לאחסן חומרים דליקים במרפסתו, אינו מחייב את הנתבע להרחיק את הארובה או לתקנהּ, משום שבהסכמתו של התובע להעברת הארובה במרפסתו, כלולה גם ההסכמה לחום שתפיץ הארובה, משום שכל ארובה מפיצה חום.
לעומת זאת, לגבי העשן, ברור שהתובע לא נתן הסכמתו לארובה הפולטת עשן במרפסתו. ואף אם היה הנתבע מוכיח שהתובע שתק ולא מחה, למרות שהארובה פולטת עשן במשך מספר שנים - אין בכך כדי ליצור חזקה, משום שלנזק של עשן אין חזקה, כמבואר בשולחן ערוך (חושן משפט סימן קנה סעיף לו).
על פי חוות דעתו של המומחה, יש לתקן את הארובה על ידי הוספת מכסה פח בחלקה העליון של המרפסת. אף על פי שעל ידי התיקון יצטמצם חלל המרפסת של התובע, מדובר במקום שאינו בר שימוש, ובשטח קטן, ולכן התובע אינו יכול לטעון שאינו מוכן לוותר על תוספת זו, משום 'כופים על מידת סדום'.
לגבי חובת התשלום על חוות דעתו של המומחה, מקובל בדרך כלל ששני הצדדים נושאים בשווה בהוצאות על הזמנת מומחים. המקור לכך הוא בדברי השו"ע (חושן משפט סימן יד סעיף א):
"שנים שנתעצמו בדין, זה אומר: נידון כאן, וזה אומר: נעלה לב"ד הגדול, כופין אותו ודן בעירו... ואם הוצרך לשאול דבר מב"ד הגדול, כותבים ושולחים ושואלים, ודנין להם בעירם כפי מה שיבא בכתב ב"ד הגדול; ושני בעלי דינים יפרעו שכר השליח ".
אבל בנידון דידן, הזמנת המומחה נוגעת רק לאופן תיקון הנזק שגורמת ארובתו של הנתבע, ולתובע אין שום עניין בהזמנת המומחה, ולכן כל העלות מוטלת על הנתבע.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
