ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- מרן הרב אברהם יצחק הכהן קוק
נקדים ונזכיר שהסבא, רימ"ט (הרב יחיאל מיכל טוקצינסקי זצ"ל), נמנה עם מקורביו ומוקיריו הגדולים של מרן הרב אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל. דבר זה לא רק שהוא מן המפורסמות, אלא שגם קל להוכיחו, ונסתפק במועט. ראש לכול, עוד לפני שהם מכירים כדבעי, רימ"ט חתום על כתב המינוי לרבנותו הראשונה של הרב קוק בארץ ישראל. זו הייתה ההתחלה, ואולם מאז שהכירו מוסיף והולך. רימ"ט היה "ספרא רבה" שהוציא מתחת ידיו שפע חיבורים חשובים, וברבים מהם הוא מציין אמירות הלכתיות ששמע מהראי"ה. כך בספר ארץ ישראל וכך בספר גשר החיים (שם הובאה שמועה גם בשם הרב צבי יהודה זצ"ל, שמועה שהרצי"ה הכחישה נמרצות). כך בספר עיר הקודש והמקדש (שם גם ציין הבן, הרב ניסן אהרן, את הראי"ה בכבוד רב) וכך גם בספרים נוספים. גם 'הלוח לארץ ישראל', נשוא ענייננו כאן, כולל הערות הלכתיות של הראי"ה ועל שמו, במגוון נושאים.
יתרה מזאת, את ספר השמיטה הלכות שביעית הגיש רימ"ט לראי"ה קודם הוצאתו לאור. הרב העיר עליו לא מעט הערות חשובות, ואלה שובצו על ידי רימ"ט במקומן בספר. בפתחו של החיבור כתב רימ"ט: "לקחתי דברים בנוגע להלכות החמורות עם הגאונים הגדולים... ומוהר"ר אברהם יצחק הכהן קוק שליט"א, והואילו גם הם להעיר ולהוסיף במקצוע זה... ושיבצתים בתור הערות על שמותם". לא למותר לציין כי לימים זכה רימ"ט בפרס הרב קוק לספרות תורנית (תשי"ב).
לא בכדי נמנה רימ"ט עם קבוצת "גאוני ישראל וגדוליה" שניצבה סמוך למיטת הרב קוק עם הסתלקותו, ואף מתועד כי "הרב יחיאל מיכל טיקוצינסקי בירך ברכת ברוך דיין האמת והקהל כולו פרץ בגעייה של זעקה ובכייה". לא ארכו הימים ולקובץ אזכרה (חלק ה'), שראה אור אחר הסתלקות הראי"ה, רימ"ט צירף מאמר שבראשו כתב כך: "בספר הזיכרון למרן הגאון מוהרא"י קוק זצ"ל, אני מציע לפני רבני ארץ ישראל חקירה למעשה בדבר שרבני ארץ ישראל, ומרן זצ"ל בכללם, נתחבטו בו". וכל האמור אינו אלא מקצת.
על רקע זה מקוממת מאוד ההשוואה בין המבוא שערך הבן וראה אור לפני עשרים שנה (לוח תשס"ה), ובין המבוא שערך הנכד וראה אור השנה (לוח תשפ"ה). במסגרת פירוט שמות גדולי ישראל קדומים שעשו שימוש בלוח, במבוא הקודם נמנו: הגר"ש סלאנט, האדר"ת, הגר"ח ברלין, הגר"י מלצאן, "הגרא"י קוק זצ"ל הרב הראשי לאר"י", הגרי"ח זוננפלד, הגרצ"פ פרנק ועוד. כל אלה שבו ונמנו בפרוטרוט בלוח הנוכחי - תשפ"ה, להוציא אחד: מרן הרב אברהם יצחק הכהן זצ"ל.
והיה ויטען הטוען כי השוואה דקדקנית מעלה שיש רבנים נוספים שהושמטו – השב לו שלא מחוכמה טען זאת. כל יתר הרבנים ששמם הושמט (ולטעמי - שלא בצדק) כיום אינם מוכרים לרבים, ולכן אזכורם כמי שעשו שימוש בלוח אינו מוריד אך גם אינו מעלה. וכי טענה כזו יכולה להיאמר על מרן הרב קוק זצ"ל, שלכולי עלמא "פקיע שמיה"?
השמטת הראי"ה, לא זו בלבד שהיא מבזה את הסב ואת האב, יש בה גם משום כפיות טובה כלפי הרב קוק, שנענה בשעתו לבקשת רימ"ט והוציא (בכ"א באלול תרצ"א) מכתב תמיכה בלוח זה עצמו: "לכבוד אלופי הגבאים של בתי הכנסיות בארץ הקודש ובכל פזורי הגולה... ביטחוני חזק שלא תשנו כולכם את חזקתכם, ותמשיכו לקבל את הלוחות המוחזקים, שלא להפסיק את החזקה הקבועה, וכדי להיות בטוחים בדינים ומנהגים מדויקים ומבלי להיכשל בלוחות שאינם מתוקנים".
חז"ל לימדונו ש"לא חרבה ירושלים אלא בשביל שביזו בה תלמידי חכמים", והוסיפו ש"כל המבזה תלמיד חכם אין לו רפואה למכתו" (שבת קיט ע"ב; רמב"ם, הלכות תלמוד תורה פ"ו הי"א). כך גם סופר על מרן הראי"ה זצ"ל עצמו, שלצד היותו ככלל מתון וחנון, סובלן וארך אפיים, בכל זאת "בהיותו במקום הרחצה דובלן, נזדמן שבעל בית נכבד אחד פגע בהעלבה ברבים בכבודו של רב אחד, שאז אומנם לא היה מפורסם אבל הוא הכירו לתלמיד חכם חשוב. מיד קם ודן בקנאה גדולה לאותו המעליב כדין זילתא דצורבא מרבנן. ניגש מיד לאותו עשיר, סטר לו על לחיו ואמר: בפניי אין מבזים תלמידי חכמים" (שבחי הראי"ה עמ' 99-98, ושם על ההשתלשלות שקרתה לימים בשל אותו אירוע).
ומאחר שאסור לאדם להשהות בביתו ספר שאינו מוגה (כתובות יט ע"ב, רמ"א יורה דעה רעט), אמליץ לכל רוכשי הלוח המצוין שיצמידו אליו את האמור, ויהיה זה תיקון פורתא.
מתוך העיתון 'בשבע'
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
















