ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- תורה ולימודה
- מצוות לימוד תורה
מקורה של האמרה בגמרא (סוטה כא, א), שם תחילה אמר רב יוסף כי בעוד שסגולתה של מצווה שהיא מגינה ומצילה רק בעת שעוסקים בה אך בעת שאין עוסקים בה היא כן מגינה אך אינה מצילה, הרי שסגולתה של תורה שהיא גם מגינה וגם מצילה בכל עת, אפילו כאשר אין עוסקים בה. רבא תלמידו ביקר זאת, והכריע כי אין כוחה של מצווה אלא רק להגנה וכלל לא להצלה. תורה לעומת זאת מגינה בכל עת, גם כשאין עוסקים בה, אך בעת שעוסקים בה היא גם מצילה. ומה בין הגנה ובין הצלה? רש"י הבחין בין המישור הגשמי למישור הרוחני: הגנה – מייסורים ומפורענות; הצלה – מיצר הרע "שלא יכשילנו לחטא".
מעתה נמצאת אומר כי ככל שהדבר נוגע לתורה, ולהגנה, הן רב יוסף והן רבא מסכימים שכוחה וסגולתה של תורה להגן מן הפורענות ומהייסורים הן בעת שעוסקים בה והן גם בעת שלא עוסקים בה. שעה שכך הדבר, האם אין צדק בדברי הטוענים שלומדי תורה מובטחים מפורענות ומייסורים?
הנהגה ליחידים
בסד מילים קצוב זה לא ניתן למצות את הסוגיה בכללה, אך לנוכח אמירות שונות שנשמעות בחודשים האחרונים ואשר עושות תורה פלסתר, פטור בלא כלום אי אפשר והכרחי להעמיד דברים על דיוקם, ולו גם בתמצית.
ראשית, על אתר הבהיר מהרש"א שהגנתה של תורה אינה אלא ביחס לפורענויות וייסורים "ולא ממיתה". מהרש"א מוכיח זאת מכך שדואג ואחיתופל, שהיו תלמידי חכמים מופלגים ובוודאי עסקו בתורה, ובכל זאת נקטפו בדמי ימיהם. על כורחך, אותה הגנה אינה מתייחסת למיתה, וכבר מכך נשמטת הקרקע מתחת הטענה שלומדי תורה חסינים ממיתה.
בנוסף לכך, מהסוגיה בכתובות (עז, ב) עולה ברורות שהגנת תורה זו אינה חלה אלא רק על לומדי תורה מהמדרגה העליונה ביותר, אלה שלומדים תורה "לשם שמיים לגמרי" בקדושה ובטהרה, אלה שאמונתם חזקה ושהם בעלי זכויות גדולות. דבר זה למדנו מהתייחסותם של פרשנים למסופר שם אודות רבי יהושע בן לוי שבמהלך עיסוקו בתורה היה "מתחבר" עם חולים קשים ומידבקים, אחר שטען כי התורה בוודאי מגינה. יש לשים לב שהגמרא (שם) מתארת את הנהגתו כעומדת בניגוד להנהגת עמיתיו - רבי יוחנן, רבי זירא, רבי אלעזר, רב אמי ורב אסי - שהרחיקו עצמם מאוד מכל קירבה לאותם חולים מידבקים.
נניח לעובדה שהנהגת רבי יהושע בן לוי היא החריגה בעוד שהנהגת רוב החכמים הפוכה. נניח גם לעובדה שהנהגת רוב החכמים מלמדת שהם לא סברו כמותו שתורה מגינה במצב כזה, וננסה לעמוד על גישת רבי יהושע בן לוי. ראשית, נכון לדייק שם כי אומנם לפרשנות הריטב"א רבי יהושע בן לוי סבר שהתורה תגן עליו גם בשעה שאינו עוסק בה, אך לעומת זאת ברש"י מפורש שגם רבי יהושע בן לוי לא נהג כך אלא רק בשעה שעסק בתורה. לענייננו אפוא, אין להביא ראיה מרבי יהושע בן לוי אלא למי שעוסק בתורה, אך אין להסתמך על סגולה זו שעה שלא עוסקים בתורה.
שנית, מקבץ לא קטן של פרשנים הדגיש שאין ללמוד מרבי יהושע בן לוי למי שאינו במדרגתו. כך בעל ההפלאה (שם) שרק "רבי יהושע בן לוי בגודל האמונה החזקה שלו בתורה שלא עלה בליבו הפחד ביניהם לכך זכה להתהפך המוות לחיים"; כך בשו"ת בית דוד (לייטער) סימן כב: "שאני רבי יהושע בן לוי דנפיש זכותיה טובא (פירוש: שונה הוא רבי יהושע בן לוי שזכויותיו מרובות מאוד)"; כך רש"ז אוירבך (הליכות שלמה - תפילה, עמ' צז): "היינו דווקא רבי יהושע בן לוי שידע בעצמו שתורתו לשם שמיים לגמרי, אבל לדידן שאין הכוונה טהורה לגמרי אין לסמוך על כך להלכה"; וכך גם הרי"ש אלישיב (בהערותיו לאותה סוגיה): "מבואר הכא דלרבי יהושע בן לוי דעסק בתורה לשמה ובקדושה וטהרה לא הווה סכנה כלל... מה שאין כן אחד שלא כל כך זהיר בזה, ודאי לכלל סכנה נכנס". לא בכדי נמסר כי כאשר נשאל הרב אלישיב במלחמת המפרץ אם "מי שעומד בתפילת שמונה עשרה, או באמצע לימוד תורה דרבים, האם עליו להפסיק בזמן שיש אזעקה ולרוץ למקלט וכדומה, השיב הרב כי הלה "חייב (!) להפסיק, דהווי פיקוח נפש", ולא ייאמר שמאחר שמדובר בתלמוד תורה (דרבים!) הרי ש"תורה מגנא ומצלא".
ובכן, מי הוא זה ואיזה הוא שיכול היום לטעון שהוא במדרגת רבי יהושע בן לוי? ואף אם יטען שישנו פלוני שכזה, האם יש מקום לומר שזו הנהגה לרבים, לכלל לומדי תורה? ברי שליבון סוגיה זו מראה בעליל ש"תורה מגנא" אינה אלא אמירה ערכית, וככזו יישומה אינו נכון אלא ליחידי סגולה נדירים ביותר, ובוודאי לא לכלל. כל שמכריז ברבים "תורה מגנא" ופוטר את קהל שומעיו התורני מהיזהרות מהדבקה, לא זו בלבד שנוהג בניגוד לרוב האמוראים, אלא שאפילו את הנהגת רבי יהושע בן לוי אינו מיישם.
קל וחומר מאילנות
בהקשר זה צוין לא פעם המעשה ברבי עקיבא ופפוס בן יהודה: "פעם אחת גזרה מלכות הרשעה שלא יעסקו ישראל בתורה. בא פפוס בן יהודה ומצאו לרבי עקיבא שהיה מקהיל קהילות ברבים ועוסק בתורה. אמר ליה: עקיבא, אי אתה מתיירא מפני מלכות? אמר לו: אמשול לך משל, למה הדבר דומה? לשועל שהיה מהלך על גב הנהר וראה דגים שהיו מתקבצים ממקום למקום, אמר להם: מפני מה אתם בורחים? אמרו לו: מפני רשתות שמביאין עלינו בני אדם. אמר להם: רצונכם שתעלו ליבשה ונדור אני ואתם כשם שדרו אבותיי עם אבותיכם? אמרו לו: אתה הוא שאומרים עליך פיקח שבחיות? לא פיקח אתה אלא טיפש אתה! ומה במקום חיותנו אנו מתייראין, במקום מיתתנו על אחת כמה וכמה! אף אנחנו, עכשיו שאנו יושבים ועוסקים בתורה, שכתוב בה 'כי הוא חייך ואורך ימיך', כך אם אנו הולכים ומבטלים ממנה על אחת כמה וכמה" (ברכות סא, ב). וכי אין ראיה ניצחת מרבי עקיבא שיש למסור את הנפש על קיומה של תורה?
חוששני שהטוען כך לא ראה את דבריו הבהירים של מהרש"א (חידושי אגדות) על אתר, שהדגיש כי "בעובדא דרבי עקיבא דמסר נפשו על ביטול תורה - היינו בשעת השמד, כדאמרינן התם, דבשעת השמד אפילו על מצווה קלה ייהרג ואל יעבור". וכי מישהו גזר היום על איסור לימוד תורה? וכי אנחנו נמצאים חלילה בשעת שמד? כאשר ניתן ללמוד תורה ביחיד ובחברותא, בשמיעת שיעורים ב"זום" ובהקלטות, במראה עין ובמשמע אוזן, באוויר הפתוח ובקפסולות, הלזה ייקרא "שעת שמד"? מה אפוא הקשר בין מעשה רבי עקיבא לנידון דנן? האומנם כה זול דמם של ישראל?
ועוד סוגיה (שבת לב, א), ובה נחתום. רבי ינאי הנחה ש"לעולם אל יעמוד אדם במקום סכנה לומר שעושין לו נס, שמא אין עושין לו נס, ואם עושין לו נס מנכין לו מזכויותיו". אמירה זו לא נשארה ערטילאית, אלא יושמה על ידי רבי זירא, שביום שהייתה מנשבת רוח דרומית חזקה נמנע מלהסתובב בין הדקלים "שלא יפיל הרוח דקל עליו". וכי מישהו מפקפק בעוצמת לימוד התורה של רבי זירא – וכי לא נכון לומר עליו "תורה מגנא ומצלא"? אלא שרבי זירא ידע היטב שלמימרה זו אין דבר וחצי דבר עם היתר הסתכנות ועם שאיפה לנס.
אמת, אין לכחד שהפרשנויות שהוצגו לעיל אינן מוסכמות על הכול, ויש שהילכו בנתיבים אחרים שקצר המצע מלדון בהם, ועם זאת ברי שזו גישת רוב רובם של הפרשנים ושל הפוסקים. לכן, גם על לומדי תורה מופלגים חובה להימנע מהליכה בין אילנות בשעת רוח סערה; גם לומדי תורה גדולים מאוד צריכים להימנע משהייה בקרב בעלי מחלות מדבקות; וכן, גם לומדי תורה חייבים להקפיד על מצוות התורה, שנפסקה הלכה למעשה: "ונשמרתם מאוד לנפשותיכם".
***
הרב פרופ' נריה גוטל הוא ראש מחלקת המחקר ב"מרכז תורה ומדינה" שבניצן, הספר 'מכת מדינה - הלכות מדינה במשבר מגפת הקורונה' בעריכתו רואה אור בימים אלה
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.











