ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- רביבים
- הלכה מחשבה ומוסר
- תורה ולימודה
- מצוות לימוד תורה
לימוד התורה הוא המפתח לכול, הן מפני מעלתו העליונה, שתלמוד תורה שקול כנגד כל המצוות, והן מפני שגדול התלמוד, "שהתלמוד מביא לידי מעשה" (קידושין מ, ב). הכוונה ללימוד שמאיר את החיים ומדריך אותם.
אלא שיש לשאול, איך יוכל האדם ללמוד תורה כראוי כאשר האדם נברא כדי לעסוק ביישובו של עולם – "לעובדה ולשומרה"? התשובה - בשבתות ובחגים שבהם אסרה התורה לעבוד! כפי שאמרו חכמים: "לא ניתנו שבתות וימים טובים אלא לעסוק בהם בדברי תורה" (ירושלמי שבת טו, ג). למעשה, הורו להקדיש חצי מהשבת לתורה (פסחים סח, ב), וכדי לקיים זאת צריך לכל הפחות ללמוד כשש שעות בשבת (פניני הלכה שבת ה, א).
על ידי לימוד התורה בשבתות ובחגים התורה תאיר את חיי המעשה ותרומם אותם, וכך ברכת התורה תתפשט לכל המעשים. ונראה שלכך התכוונו המקובלים באומרם שיותר גדולה פעולתה של שעת לימוד בשבת מאלף שעות בימות החול (בן איש חי, הקדמה לפרשת שמות ש"ש).
התורה והחיים
רביבים (823)
הרב אליעזר מלמד
664 - ספר 'וזה דבר השמיטה' של הרב יצחק ריינס זצ"ל
665 - חשיבות לימוד התורה בשבת ובמועד
666 - הקהל את העם
טען עוד
זהו שאמרו חכמים בתנא דבי אליהו רבה פרק א': "כך אמר להן הקב"ה לישראל: בניי לא כך כתבתי לכם בתורתי, 'לא ימוש ספר התורה הזה מפיך' (יהושע א, ח), אף על פי שאתם עושים מלאכה כל שישה ימים, יום השבת יעשה כולו תורה. מכאן אמרו: לעולם ישכים אדם וישנה בשבת, וילך לבית הכנסת ולבית המדרש, יקרא בתורה וישנה בנביאים, ואחר כך ילך לביתו ויאכל וישתה..."
מקומה של התורה בחיי היהודי
אומנם גם בכל יום מימות החול צריך לקבוע עיתים לתורה, שנאמר: "לא ימוש ספר התורה הזה מפיך, והגית בו יומם ולילה" (יהושע א, ח), לכן צריך כל אדם לקבוע זמן קצר ללימוד ביום וללימוד בלילה (מנחות צט, ב). לימוד זה מועיל לשמור על הקשר הקבוע לתורה, ועל ידו ניתן גם לחזור על דברי התורה כדי שיהיו שמורים בלב, אבל אין בכוחו לרומם את היהודי לרמה נאותה בידיעת התורה כדי להאיר את החיים ולתקן את העולם.
לימוד קבוע בשבתות ובחגים אמור להיות הפתרון.
עונג שבת כיצד
לכאורה אם לימוד התורה בשבת חשוב כל כך, היה ראוי להקדיש את כל השבת כולה ללימוד, ומדוע מצווה לענג את השבת בסעודות? לא זו בלבד אלא שאמרו חכמים על מי שמצליח לענג את השבת: "כל המענג את השבת ניצול משעבוד מלכויות", ו"נותנים לו כל משאלות ליבו", ו"נותנים לו נחלה בלי מיצרים" וזוכה לעשירות (שבת קיח, ב). משמע שלא קל לענג את השבת.
אכן, מדובר במצווה עדינה ועמוקה מאוד, שדורשת איזון ושילוב של נשמה וגוף יחד, ורק כאשר מצליחים להתענג בסעודות עם לימוד תורה משמעותי זוכים לעונג שבת באמת. וכפי שאמרו חכמים שצריך לחלק את השבת, "חציו לאכילה ושתייה וחציו לבית המדרש" (פסחים סח, ב). שני חצאים אלו צריכים להשלים זה את זה, שיהיו הסעודות מקושרות ללימוד והלימוד מקושר לסעודות, והכול בתענוג.
מעין עולם הבא
באופן זה השבת היא מעין עולם הבא, שעל ידי השבת נמשכת קדושה, אורה וברכה מעולם הבא אל העולם הזה. ומהו עולם הבא? העולם שלאחר תחיית המתים, שבו ישובו נשמות הצדיקים להתאחד עם הגוף, ויחד עמו יתעלו בלא סוף. כעין זה השבת מחברת את הנשמה והגוף באופן מתוקן, ובכך האור הגדול של עולם הבא נמשך ומאיר את עולמנו. אלא שאם האדם אוכל ושותה ונח בלא להקדיש את חציה של השבת ללימוד התורה, הנשמה חסרה, ואין הוא זוכה לענג את השבת באמת ואינו זוכה למעין עולם הבא.
כשנזכה לשמור את השבת כראוי, בעונג הנשמה והגוף כאחד, נגלה לעצמנו ולעולם כולו את החיים הטובים שאליהם כל אדם נכסף. אז נוכל לומר באמת: "טעמו וראו כי טוב ה', אשרי הגבר יחסה בו" (תהלים לד, ט), והעולם כולו יחזור בתשובה. אולי לזה התכוונו חכמים (שבת קיח, ב) באומרם שאם ישמרו ישראל שתי שבתות כהלכתן "מיד נגאלים", שתי בחינות השבת, הגשמי והרוחני, בסעודות ושינה ובתלמוד תורה.
תורת ארץ ישראל
במיוחד צריך להדר בכך בארץ ישראל, שכן אמרו חכמים: "אמרה תורה לפני הקב"ה: ריבונו של עולם, כשייכנסו ישראל לארץ זה רץ לכרמו וזה רץ לשדהו ואני מה תהא עליי? אמר לה: יש לי זוג שאני מזווג לך ושבת שמו, שהם בטלים ממלאכתם ויכולים לעסוק בך" (טור או"ח סימן רצ).
לכאורה אכן יש כאן שאלה גדולה, מדוע נצרכו ישראל להיכנס לארץ ישראל, הרי יכול היה ה' להשאיר את ישראל במדבר, וכך יכלו כולם ללמוד ב'כולל' של משה רבנו, בבוקר יאכלו מן ובערב שלו, בגדיהם ונעליהם לא יבלו ויעסקו בתורה הקדושה יומם ולילה. אלא שעיקר מגמתה של התורה להתגלות בעולם הזה, בחיי המעשה, כשעל ידה האדם נעשה שותף ביישובו של העולם וכל המעשים מתברכים. רק כאשר התורה מקדשת את כל תחומי החיים, הרוחניים והגשמיים על כל גווניהם, אמונת הייחוד מתגלה בשלמות ואור התורה מתגלה במלואו. לכן התורה ניתנה כדי שיקיימו אותה בארץ ישראל, ארץ שהגשמיות שלה מסוגלת לגלות את ערכי הקודש.
אולם כל זאת בתנאי שהשבתות והחגים יוקדשו ללימוד התורה, רק באופן זה יוכלו חיי המעשה להיות מוארים ומודרכים על ידי התורה, ורק באופן זה נבין כראוי את התורה, ודבר ה' יתגלה בשלמות.
כשלא לומדים בשבת
כאשר אנשי המדע והמעשה העוסקים ביישובו של עולם אינם קובעים עצמם ללימוד בשבת, אור התורה מתמעט ונחשך, ונאמני דת ישראל נאלצים לוותר על כללים חשובים בתורה כדי לשמור על המצוות הפרטיות שמייצגות את דת ישראל ושמרו אותנו בגלות.
הרי הכול מודים שמצוות יישוב הארץ שקולה כנגד כל המצוות שבתורה (ספרי ראה נג), ומדוע יש נמנעים מכך בשם התורה? כי סבורים שאם יעסקו ביישוב הארץ יתדרדרו מבחינה דתית.
כמו כן הכול מודים שמצווה גדולה לשרת בצבא ולהגן על העם ועל הארץ, שבנוסף למצוות יישוב הארץ יש במצווה זו הצלה לכלל ישראל, ואם על המקיים אדם אחד מישראל אמרו שכאילו קיים עולם מלא (משנה סנהדרין ד, ה), על אחת כמה וכמה המתגייס לצבא ושומר על כלל ישראל. אלא שחוששים שאם ילכו לצבא יתדרדרו מבחינה דתית.
כמו כן הכול מודים שיש מצווה ללמוד מדעים, שהם מכלל "מעשה בראשית", אלא שהואיל והאמונה קטנה, חוששים שמא תתערער מחמת לימוד מעשה בראשית.
כמו כן הכול מודים שמצווה לעבוד ולהתפרנס ולעסוק ביישובו של עולם, ואסור למי שמסוגל לעבוד להתפרנס מהצדקה, ואסור לגרום לאנשים להיות עניים ולהזדקק לקצבאות. אלא שחוששים שאם ילמדו מקצוע ויצאו לעבוד ייחלשו מבחינה דתית.
כמו כן הכול מודים שאסור לשנוא ולהחרים יהודים, קל וחומר תנועות יהודיות, שכולנו בנים של ה', ואפילו עובדי עבודה זרה נחשבים בני א-ל חי, קל וחומר קבוצה דתית שאינה עובדת עבודה זרה. ומדוע שונאים ומחרימים? כי חוששים שאם לא יחרימו הדת תיהרס.
כך מתגבשת העמדה שכדי לשמור על גחלת מסורת התורה מוכרחים לוותר על העקרונות החשובים ביותר בתורה, עד שיערה ה' עלינו רוח ממרום ויגאלנו ונוכל לקיים את התורה כראוי.
הברכה בלימוד השבת
אבל אם אנשי העבודה והמדע, ההתיישבות והצבא, יחד עם תלמידי החכמים, יזכו לקבוע עצמם ללימוד תורה משמעותי ביום השבת, ומתוך כך יזכו לדבוק במצוות ולרומם את חיי המעשה - נוכל להבין את התורה כראוי, פי אלף מהלימוד המצומצם של חול, ונוכל לקיים את כל מצוות התורה כראוי, ונזכה לכל הברכות הכתובות בתורה.
מכיוון שהתרגלנו ללימוד של חול, התרגלנו להדגיש את הפרטים על פני הכללים, את הצדדי על פני העיקרי, את הסברה המפולפלת על פני היסודית וההגיונית. אולם הלימוד הראוי לשבת הוא לימוד בהיר ועמוק בהלכה ובמחשבה, לימוד שמאיר ומעניק השראה והדרכה לזיכוך המידות ולדיוק המעשים, ומרומם את האמונה בגאולת ישראל והעולם.
מתוך העיתון בשבע
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
