ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- חגים וזמנים
- שמחת תורה
אנו מכירים את הפן האוניברסלי של חג הסוכות, שבמהלכו מקריבים בבית המקדש שבעים פרים "כנגד שבעים אומות, לכפר עליהם", כדברי חז"ל (סוכה נה, ב וברש"י), ומפטירים בנבואת זכריה: "והיה כל הנותר מכל הגויים הבאים על ירושלים ועלו מדי שנה בשנה להשתחוות למלך ה' צבאות ולחוג את חג הסוכות". יש כאן איזו הזמנה לאומות העולם להשתתף בשמחת החג. אבל יום שמיני עצרת מצטייר בכיוון ההפוך: יום שבו מקריבים פר אחד, כפי שמסבירים חז"ל: "פר יחידי למה? כנגד אומה יחידה. משל למלך בשר ודם שאמר לעבדיו: עשו לי סעודה גדולה. ליום אחרון אמר לאוהבו: עשה לי סעודה קטנה". על כן שמיני עצרת הפך להיות גם שמחת תורה – כי כאשר אנחנו לבד עם הקב"ה, הכי מתאים לשמוח בתורה הקושרת בינינו, כפי שאנו מברכים "אשר בחר בנו מכל העמים ונתן לנו את תורתו". אם כן נראה לכאורה כי התורה היא לנו בלבד, ואין לזרים לטעום מטובה.
אולם הנביאים חוזרים ואומרים כי התורה עצמה עתידה להתפשט ולהגיע, בדרך מסוימת, אל כל האומות. זהו חלק עיקרי בחזון של ימות המשיח, הכולל לא רק את גאולת ישראל אלא "לתקן עולם במלכות ש־די"! עם ישראל ודאי נמצא במרכז, אך סביבו חגים שבעים פרים במעגל אוהב, כמו שהכרזנו בחגיגיות בתפילות הימים הנוראים: "ויאמר כל אשר נשמה באפו ה' א־לוהי ישראל מלך ומלכותו בכול משלה". כך גם מתואר המשיח כמי שמביא את דבר ה' לכל בני האדם, ככתוב בפסוקים שהובאו קודם: "ויורנו מדרכיו... ושפט בין הגויים" כאשר הכוונה למלך המשיח, וכמו שמתאר הרמב"ם את תקופתו ואישיותו של המשיח "ויבואו כל הגויים לשומעו" (הלכות תשובה פ"ט). בכך משלים המשיח את משה רבינו, "ולא קם נביא עוד בישראל כמשה" – משה הביא את התורה לישראל, "בישראל כמשה", והמשיח יביא את התורה לעולם כולו, כמו שמפרש הרלב"ג.
לצאת מהמרחב המוגן
גם יום שמיני עצרת יכול להתפרש בצורה הבאה, כמעט הפוך ממה שמקובל: לעומת הסוכה שמהותה הגנה ושמירה, הרי שמיני עצרת מבטא את החזון העתידי שבו אין צורך להתכנס במרחב מוגן, כי דבר ה' מגיע לכל מקום ולכל אדם. כך מפרש רבי יוסף סאמיגה, מגדולי ישראל לפני ארבע מאות שנה, בספרו מקראי קודש: "הסוכה מורה כעניין הבורח מאויביו שבא להינצל במבצר עוז ומגדל, שאנו ניצולים מהמזיקים והמקטרגים ושעבוד גלות בהיותנו בורחים ונסים ממקומות ממשלתם", ואילו שמיני עצרת "הוא רמז לעתיד שיהפוך אל העמים שפה ברורה לקרוא כולם בשם ה'... ולא יהיה בשום מקום לא שטן ולא מזיק ולא פגע רע. לכן צריך האדם לצאת מהסוכה והיוצא מהסוכה לגמרי נחשב לו כמקדש שמו ברבים". בסוכות מקריבים אומנם שבעים פרים, אבל אנחנו חוסים בצל ה' הפורס עלינו סוכת שלום מכל צרה וצוקה, מאותם פרים הרוצים כעת להשמידנו, "סבבוני פרים רבים". אבל בחג העתידי, שמיני עצרת, אנו פורצים את גבולות הסוכה ויוצאים עם ספר התורה לרחובה של עיר, בשירה "כי מציון תצא תורה" ובאמונה שלמה כי התורה שניתנה לנו תאיר לבסוף לאנושות כולה.
זו אכן מהפכה. אנו רגילים להסתייג מללמד תורה למי שאינו יהודי, והנה מתברר שבחזון המשיחי התורה מצליחה לצאת מעבר לגבול ישראל. השאלה הגדולה היא מתי מגיע הזמן לזה, ואיך הדבר מתרחש.
בכך עוסק הספר החדש של הרב יצחק גינזבורג שליט"א, 'המהפכה הרביעית' (הוצאת גל עיני תשפ"ה). הרב גינזבורג פורס ארבע מהפכות בלימוד התורה, החל מכתיבת התורה שבעל פה, לאחר שבתחילה הדבר היה אסור, "דברים שבעל פה אי אתה רשאי לאמרם בכתב"; דרך האישור ההלכתי למעמד הרבנים ומורי התורה המתפרנסים בכבוד מהציבור, בהיתר שביסס מרן רבי יוסף קארו; דרך לימוד התורה לנשים, כפי שנעשה בדורות האחרונים, עד וכולל היום הזה. לבסוף מצוינת המהפכה של הבאת התורה לאומות העולם, בסימן הפסוק "כי אז אהפוך אל עמים שפה ברורה לקרוא כולם בשם ה' לעובדו שכם אחד". המהפכות הללו נוצרות בפועל מתוך כורח המציאות, כמו ההכרח לכתוב תורה שבעל פה כדי "שלא תשתכח התורה", אבל באמת הן מעלות אותנו לקומה חדשה, כאשר התורה הולכת וכובשת את העולם.
הגיע זמן מהפכה
החידוש הגדול הוא שאכן מגיע זמנה של אותה מהפכה רביעית. עלינו לחשוף ולפתח את החזון האוניברסלי שיש בתורה, לדבר בפירוש על העתיד הטוב של אנושות המאמינה בה' אלוקי ישראל ובתורת משה והשואבת ערכי צדק ויושר מהמקור האלוקי, וכבר היום לחתור לקראת העתיד הזה. הלוא הקומה הרוחנית של האדם היום אינה מסתפקת בהתגדרות בתוך גבולות העם־הלאום, הוא הפך להיות קוסמופוליטי, אזרח העולם הגדול. בעם ישראל במיוחד: תהליך שיבת ציון מחזיר אותנו אל הפוליטיקה העולמית, כמדינת לאום המשחקת במגרש הבין־לאומי. במצב הזה, אם נתעלם מהשליחות הגדולה שלנו להביא את דבר ה' לעולם, הרי אנו מועלים בשליחותנו, בתפקידנו במרוץ השליחים ההיסטורי המעביר את לפיד האמונה מאברהם אבינו מדור לדור. הבשורה הבין־לאומית של התורה היא גם המפתח לחיבור אמיתי בתוכנו, בין הכוחות שעיניהם נשואות החוצה אל העולם הגדול לכוחות שעיניהם ומעיינם פנימה אל סגולת ישראל, חיבור "הניידים והנייחים" אם תרצו.
בשמחת תורה לפני שנה תמימה נשפך דמנו בחמת רצח אכזרי, והנה אנו נקהלים לעמוד על נפשנו. המלחמה הזאת היא ודאי חבלי משיח, וייתן ה' שכבר יצאנו ידי חובת הצרות, ומכאן ואילך תהיה הגאולה בחסד וברחמים. לענייננו, המלחמה עצמה מבררת בין טוב לרע כשהיא מכריחה את כל העמים לנקוט צד כלפי ישראל, לנו או לצרינו. דווקא עכשיו עלינו לומר בקול את הבשורה האוניברסלית של התורה והאמונה, ולתת כלי ביטוי לכל הטובים בבני האדם, בדרך "לעובדו שכם אחד".
הכותב הוא תושב אלון מורה, עורך ספרי הרב יצחק גינזבורג
מתוך העיתון 'בשבע'
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.









