ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- צבא ומלחמה
- מצוות השירות
מן המפורסמים ברשימת המקורות הוא ציטוט מדברי הרמב"ם בשלהי הלכות שמיטה ויובל הסוגר את הספר השביעי במשנה תורה, הלוא הוא ספר זרעים. שם מדבר הרמב"ם על מעמדו המיוחד של שבט לוי בתור "חיל ה'" המיועד לתפקיד הרוחני של הרבצת תורה בקרב העם. ואלו דבריו הטהורים: "ולמה לא זכה לוי בנחלת ארץ ישראל ובביזתה עם אחיו? מפני שהובדל לעבוד את ה', לשרתו ולהורות דרכיו הישרים ומשפטיו הצדיקים לרבים, שנאמר 'יורו משפטיך ליעקב ותורתך לישראל'".
עקב אחריות כבדה זו זכאי שבט לוי לכמה הקלות בחיים, כפי שכתב הרמב"ם בהמשך דבריו: "לפיכך הובדלו מדרכי העולם, לא עורכין מלחמה כשאר ישראל ולא נוחלין ולא זוכין לעצמן בכוח גופן, אלא הם חיל ה' שנאמר 'בירך ה' חילו', והוא ברוך הוא זוכה להם שנאמר 'אני חלקך ונחלתך'".
הביטוי "לא עורכין מלחמה כשאר ישראל" מתפרש על ידי הציבור החרדי בארץ כקביעה נורמטיבית ששבט לוי כלל לא השתתף במערכות הצבאיות בישראל. אולם פירוש כזה לגמרי אינו מוכרח. בהחלט יכול להיות שדעתו של הרמב"ם היא להתייחס לשבט לוי כדומה קצת לאלו שחוזרים מעורכי מלחמה (דברים כ, ה-ז) אבל חייבים, לפי הרמב"ם בהלכות מלכים (ז, ט), להצטרף למאמץ הלוגיסטי של הכנת מזון ותיקון הדרכים בעורף (וכן דעת הגרי"ז זצ"ל למסכת סוטה מג: "אין הכוונה שהם מופקעים כלל מיציאה למלחמה, דנראה דהיכא שצריכין להם בשעת המלחמה גם הם היו יוצאים").
יתר על כן, מאחר שהרמב"ם פוסק (שם ח, ד) שכהן – שהוא גם לוי – מותר ב"אשת יפת תואר", סימן שיש לשבט לוי זיקה כלשהי בשדה הקרב בעיצומה של המלחמה. נוסף לזה, לו הרמב"ם היה רוצה להציע פטור גורף ללומדי תורה משירות בצבא, מקומו הראוי היה לכתוב את הדברים מפורשות בכתובת המתאימה, דהיינו בהלכות מלכים פרקים ה'-ח', ולאו דווקא כמפטיר להלכות שמיטה ויובל (כלשון מו"ר הרב אהרן לכטנשטיין זצ"ל, "זאת תורת ההסדר" תחומין (ז), תשמ"ו).
מתעקשים לעוות את הרמב"ם
אבל הציבור החרדי בשלו, שהרמב"ם אכן פוטר לגמרי את שבט לוי מלשרת בצבא כמשתמע מלשונו, "לא עורכין מלחמה כשאר ישראל". וממשיכים לצטט את דברי הרמב"ם בהמשך (בצורה מעוותת, לדעתי), שאומר: "ולא שבט לוי בלבד אלא כל איש ואיש מכל באי העולם אשר נדבה רוחו אותו והבינו מדעו להיבדל לעמוד לפני ה' לשרתו ולעובדו לדעה את ה' והלך ישר כמו שעשהו האלוקים ופרק מעל צווארו עול החשבונות הרבים אשר ביקשו בני האדם - הרי זה נתקדש קודש קודשים ויהיה ה' חלקו ונחלתו לעולם ולעולמי עולמים ויזכה לו בעולם הזה דבר המספיק לו כמו שזכה לכהנים ללוויים, הרי דוד ע"ה אומר 'ה' מנת חלקי וכוסי אתה תומיך גורלי'".
האופן שבו מבין הציבור החרדי את הקטע הזה הוא שלמעשה, כל אחד ואחד יכול להתנדב להיות חלק משבט לוי כמי "שהובדל לעבוד את ה' לשרתו ולהורות דרכיו הישרים ומשפטיו הצדיקים לרבים", ואזי גם הוא יהיה זכאי למה שנאמר על שבט לוי, ש"לא עורכין מלחמה כשאר ישראל". וכאן העיוות במלואו המביא לידי מגלה פנים בתורה שלא כהלכה, שעליו נאמר ש"אף על פי שיש בידו תורה ומעשים טובים אין לו חלק לעולם הבא" (אבות ג ,יא).
כפי שהוכחתי בספרי ('על כנפי נשרים – מחקרים בספרות ההלכתית של הרמב"ם', מכללת הרצוג, תשפ"ג, פרק שמיני: אוניברסליות במשנה תורה), דרכו של הרמב"ם לאורך ספר משנה תורה כולו היא להשתמש בביטוי החז"לי "כל באי עולם" כאינדיקציה לאוניברסליות של הרעיונות התורניים השייכים גם לאומות העולם. במוצהר קבע הרמב"ם שספר משנה תורה יהיה כתוב בעברית. וכך לשונו בהקדמה ל'ספר המצוות': "אבל אחברהו בלשון המשנה כדי שיקל זה לרוב האנשים".
הביטוי "כל באי העולם" נשלף ממסכת ראש השנה פרק א', משנה ב', ששם לומדים כי "בראש השנה כל באי העולם עוברין לפניו כבני מרון". ועל האוניברסליות של ראש השנה בתור יום הדין כתב הרמב"ם בהלכות תשובה בזה הלשון: "וכשם ששוקלין זכויות אדם ועוונותיו בשעת מיתתו, כך בכל שנה ושנה שוקלין עוונות כל אחד ואחד מבאי העולם עם זכויותיו ביום טוב של ראש השנה" (הלכות תשובה ג, ג).
הרמב"ם לא התכוון לפוניבז'
אשר לנכון, לדעתי, בהבנת דברי הרמב"ם מסוף הלכות שמיטה ויובל, פרסמתי בספרי 'על כנפי נשרים': "זכורני כאשר ישבתי כתלמיד בין ספסלי בית המדרש בישיבת הר עציון באלון שבות, לפני כחמישים שנה, פנה אליי באחד הימים ראש הישיבה הדגול, הרב יהודה עמיטל זצ"ל, וביקש ממני לחוות דעתי על משמעות הביטוי 'כל איש ואיש מכל באי העולם' בדברי הרמב"ם הנזכרים. תשובתי הייתה שכנראה, הרמב"ם לא התכוון לתלמידי ישיבת פוניבז' בבני ברק אלא לגויים דווקא
"הרמב"ם ידע היטב שהיהדות מבוססת על ההבנה שקירבה לקדוש ברוך הוא היא פועל יוצא של מעשי האדם ולא תוצאה של ייחוס משפחתי, מפואר ככל שיהיה. אולם לכל אורך ספר זרעים נפגשים בכהנים ולוויים בהקשרים שונים של תרומות ומעשרות ומתנות כהונה למיניהן. לכהנים – קדושה מיוחדת, וללוויים מעמד של שבט נבחר; והם מקבלים את זכויותיהם באופן אוטומטי כתוצאה מייחוסם. הדבר עשוי להיראות לא הוגן במידה מסוימת – על אף גזירות הכתוב בנושאים אלו".
לכן מוסיף הרמב"ם שכדי לזכות לקרבת השכינה אין צורך להיות כהן או לוי, וכדי לטפס מעלה בסולם הקדושה אפילו אין צורך להיות יהודי! "ולא שבט לוי בלבד, אלא כל איש ואיש מכל באי עולם" – הקירבה אל בורא העולם אפשרית לכול, כמו בימי אברהם אבינו. בהתאם מובן המשך דברי הרמב"ם: "אשר נדבה רוחו אותו והבינו מדעו להיבדל לעמוד לפני ה' לשרתו ולעובדו לדעה את ה', והלך ישר כמו שעשהו האלוקים ופרק מעל צווארו עול החשבונות הרבים אשר ביקשו בני האדם". גוי החפץ בקרבת אלוקים עושה הכול בהתנדבות. הוא איננו מצווה על מצוות התורה, ובכל זאת הפוטנציאל קיים ואותו "איש מכל באי העולם" יכול להיות עובד ה' בדעה ובהליכה ישרה בחיים ו"הרי זה נתקדש קודש קודשים ויהיה ה' חלקו ונחלתו לעולם ולעולמי עולמים". ביכולתו להגיע למדרגת הכהן הגדול ביום הכיפורים!
כל זה כמובן אינו רלוונטי כלל לשאלת שירותם הצבאי של בני הישיבות. במקום לסלף את דברי הרמב"ם ומשמעותם האותנטית, כדאי יהיה לבני תורה להקפיד הקפדת יתר בדברי חכמינו במסכת אבות, "חכמים היזהרו בדבריכם" (אבות א, יא).
הכותב הוא רב (בדימוס) קהילת 'אֹהל נחמה' בקטמון שבירושלים, וכן נשיא ישיבת בני עקיבא 'נר תמיד' בחשמונאים
מתוך העיתון 'בשבע'
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

שם משמואל על הפרשה שורשי היראה והחסד במצוות המילה
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק ב'
מצוות המילה גורמת לקבלת השפע הרוחני. בהתחלת שנות האדם בימי הנעורים האדם צריך ללכת ב'חסד' כמו אברהם, ואחר כך ילך במידתו של יצחק. על ידי שאברהם מל את עצמו הוא עשה מעשה דין, ועל ידי כך הוא הוליד את יצחק שהוא מידת הדין.









