ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- מבט על התקופה
- מאמרים אקטואליים
- משפחה חברה ומדינה
- ציבור וחברה
- משפט עברי
בעקבות מקרה זה יש הטוענים כי אכן, הדלפות מצה"ל, מהמשטרה, מהפרקליטות ומהקבינט היו ונותרו מכת מדינה שראוי לטפל בה בחומרה. אולם גופי החקירה במדינת ישראל אינם מטפלים בהדלפות באופן עקבי, והם התעוררו לכך מכיוון שההדלפה הייתה של חומרים שאינם מתאימים לעמדותיו של צד מסוים, וזוהי אם כן אכיפה בררנית. מאידך טוענים אחרים כי היות שאין ספק שמדובר בעבירה, אזי העובדה שאין חוקרים הדלפות אחרות אינה מפחיתה מחומרתה של הדלפה זו ואינה מצדיקה התעלמות ממנה. במאמר זה נבקש לבחון את עמדתה של ההלכה בנושא אכיפה בררנית.
שלטון החוק ועקרון השוויון
עיקרון חשוב המהווה יסוד בהלכות ציבור הוא עקרון שלטון החוק. משמעותו של עיקרון זה היא שהשלטון עצמו כפוף לחוק ומחויב לפעול במסגרת החוק, ואין הוא נמצא מעל החוק. הרמב"ם מבאר כי עקרון שלטון החוק אינו רק עקרון פורמלי, אלא עיקרון מהותי. השלטון אינו יכול לפעול באופן שרירותי, שלא על פי עקרונות הצדק והשוויון בפני החוק, וחוק שאינו עולה בקנה אחד עם ערכים אלו - אין לו תוקף על פי ההלכה: "כל דין שיחקוק אותו המלך לכול, ולא יהיה לאדם אחד בפני עצמו - אינו גזל. וכל שייקח מאיש זה בלבד, שלא כדת הידועה לכול, אלא חמס את זה - הרי זה גזל" (משנה תורה, הלכות גזילה ה, יד). השוויון בפני החוק הוא מעין עיקרון־על שלאורו נבחן החוק, וחוק שאינו עומד בעיקרון זה - אין לו תוקף על פי ההלכה.
במקרה של אכיפה בררנית אין בעיה בחוק. החוק אחיד, שוויוני, ולפיכך יש לו תוקף, אולם אכיפתו אינה אחידה. בנושא זה יש להבחין בין אכיפה בררנית ובין אכיפה חלקית. אכיפה חלקית נובעת מהיעדר אמצעי אכיפה מספיקים, המחייבים לבצע את האכיפה על בסיס אקראי. באכיפה זו אין בעיה הלכתית. חוק אחד לכולם, הרשות אוכפת אותו ככל שביכולתה לפי סדרי העדיפויות שנקבעים על ידה, והקריטריונים לאכיפה הם שוויוניים ואחידים. לעומתה אכיפה בררנית היא אכיפה שביסודה אפליה פסולה, הגורמת לאכיפה שונה כלפי קבוצות שונות או כלפי אנשים שונים מנימוקים שרירותיים או בלתי־ענייניים.
אכיפה בררנית חורגת מעקרון השוויון
בשאלה זו עסקה הגמרא (נדרים כח, א) אשר דנה בדברי המשנה (נדרים כז, ב) המתירה לשקר לגובֵה מס מכיוון שאין למעשיו תוקף הלכתי. את ההיתר לשקר, ולמעשה להעלים מס, הגבילה הגמרא ל"מוכס שאין לו קצבה" שנחשב לגזלן. לדעת הרא"ש (נדרים שם, ובאופן דומה כתב הרמב"ם בהלכות גזילה ה, יא) מוכס שאין לו קצבה הוא גובה מס שפועל בסמכות מכוחו של השלטון החוקי, אך הגבייה שהוא נדרש לבצע אינה מונחה באמצעות קריטריונים בהירים. גבייה זו מאפשרת לגובה המס מרחב גדול של שיקול דעת, ולכן היא אינה נסבלת מבחינה הלכתית ולפיכך אינה תקפה.
את הבעיה מסביר הראבי"ה (בפירוש "שיטה" בשיטה מקובצת, שם) שעל אף שהמוכס פועל בסמכות מלאה מטעם המלך, הואיל ואופן השומא והגבייה אינו שווה לכול, אין להחלטותיו תוקף, ולא אומרים ביחס אליו "דינא דמלכותא דינא" שכן גם למלך אין סמכות לאכוף את חוקיו באופן בלתי שוויוני. עקרון השוויון חייב להיות לא רק להלכה אלא גם למעשה, ואי־יישום של עקרון השוויון בפני החוק הופך את החוק לבלתי־חוקי ואת הגבייה לגזל. שמענו אם כן כי גם מס שוויוני ביסודו, שאינו נאכף באופן שוויוני אלא באופן בררני ושרירותי, אינו מחייב מבחינה חוקית וגבייתו אינה אלא גזל.
אכיפה בררנית ומשפט המלך
הבעייתיות שבאכיפה בררנית מקורה ככל הנראה כבר ב"משפט המלך" שנאמר על ידי הנביא שמואל. מדברי הרמב"ם (הלכות מלכים ד, א) נבואה זו אינה איום אלא הוראה, אשר מפרטת את סמכויותו הלגיטימיות של המלך וככל הנראה היא המקור לעיקרון ההלכתי "דינא דמלכותא דינא". כל זה נכון כאשר סמכויות המלך נאכפות על הציבור כולו באופן שווה (רמב"ם שם, הלכות ב-ה).
אולם כאשר נדרש המלך לפגוע בזכויותיו של אזרח מסוים, שם סמכויותיו מוגבלות ביותר. במקרה זה לדעת הרמב"ם (שם, הלכה ו) הדבר מותר לצרכים ביטחוניים בלבד, כשאין אפשרות להשיג את התוצאה בלי לפגוע בזכויותיו, וכשניתן להסביר מדוע הפגיעה נעשית בזכויותיו של אדם זה ולא של אחר, וגם על פגיעה זו חייב המלך לפצות את הנפגע. (להרחבה ראו במאמרי 'אכיפה בררנית בהלכה', תחומין מג, עמ' 345).
את המקור להגבלה זו לומד הרמב"ם ככל הנראה מסיפור החרמת כרם נבות בידי אחאב. בנוסף לבעיה המוסרית הזועקת הן מן הכתובים והן מגרונו של אליהו הנביא, הרמב"ם סבור כנראה שהייתה שם גם בעיה של חריגה מסמכות (ראו פירוש הרדב"ז להלכות מלכים ד, ו). אחאב אכף את סמכותו ליטול קרקע מהציבור על אדם מסוים, משיקולים אישיים שאינם שוויוניים, והואיל וגם אכיפה שאינה שוויונית מהווה חריגה מעקרון השוויון שאותו ניסח הרמב"ם בהלכות גזילה, אחאב לא היה אפוא אלא גזלן.
יש להעיר באופן כללי כי ההשוואה בין הדינים שנהגו במלכי ישראל בעבר ובין הדינים שצריכים להיות נהוגים במדינת ישראל כיום, שמבוססת בין השאר על דברי הרב קוק (שו"ת משפט כהן סימן קמד), אינה פשוטה כלל ועיקר. סמכות המלך רחבה הרבה יותר, אך דווקא משום כך המסקנה כי אפילו המלך אינו רשאי לנקוט אכיפה סלקטיבית מקבלת משנה תוקף כאשר באים ליישמה במציאות כיום.
אכיפה בררנית במדינת ישראל
מעניין לציין כי בניגוד לעמדתה של התורה, השוללת אכיפה בררנית מכול וכול, בית המשפט העליון לא ראה בעבר פסול באכיפה בררנית (המ' 460/63 לש נ' ועדת השומה), אך עם השנים התקרב לעמדת התורה ונטה לפסול כל אכיפה בררנית המגיעה מכוחה של אפליה (בג"ץ 6396/96 זקין נ' ראש עיריית באר-שבע (1999)).
גם החוק עצמו עבר שינוי מסוים, ובשנת 2004 תוקן חוק סדר הדין הפלילי (סעיף 149) באופן שמתפרש על ידי בית המשפט כהוראה לזיכוי או לכל הפחות להקלה בעונשו של מי שהואשם באמצעות אכיפה בררנית (על פי 7621/14 גוטסדינר נ' מדינת ישראל). למעשה, אם כן, בנושא זה עמדת בתי המשפט והמחוקק הישראלי הלכה והתאימה את עצמה לעמדת ההלכה, שלפיה אכיפה בררנית המגיעה בעקבות אפליה או מכוח החלטה שרירותית היא פסולה ובלתי־חוקית.
אכן, מהתבוננות בהתייחסות מערכת אכיפת החוק ומערכת המשפט להפרות הסדר האלימות בשנתיים האחרונות, בהשוואה להתייחסות להפגנות הימין בשנים שקדמו להסכמי אוסלו או לגירוש מגוש קטיף, נראה כי חלה נסיגה בעיקרון זה. אותותיה של הנסיגה ניכרים גם בנוגע לחקירת ההדלפות שבה פתחנו, ויש לקרוא לאנשים המופקדים על מערכות אלו לחזור לעקרונות הצדק והיושר של התורה ולאכוף את חוקי המדינה על כל האזרחים באופן שוויוני בלי קשר להשקפת עולמם או לעמדתם בנושאים שבמחלוקת.
הכותב הוא חוקר במכון משפטי ארץ ורב קהילת עוז והדר בפתח תקווה
מתוך העיתון 'בשבע'
נושאים שונים חסד ואמת – עיונים במצוות קבורה לאור מלחמת התקומה | יצחק לונדין
חיים עד העולם – תחרות מאמרים תורניים – מקום ראשון
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.
מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.
אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.
חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.
שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.
לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.
תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.
יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.
עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.
רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.
