ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- מבט על התקופה
- מאמרים אקטואליים
- משפחה חברה ומדינה
- ציבור וחברה
- משפט עברי
בעקבות מקרה זה יש הטוענים כי אכן, הדלפות מצה"ל, מהמשטרה, מהפרקליטות ומהקבינט היו ונותרו מכת מדינה שראוי לטפל בה בחומרה. אולם גופי החקירה במדינת ישראל אינם מטפלים בהדלפות באופן עקבי, והם התעוררו לכך מכיוון שההדלפה הייתה של חומרים שאינם מתאימים לעמדותיו של צד מסוים, וזוהי אם כן אכיפה בררנית. מאידך טוענים אחרים כי היות שאין ספק שמדובר בעבירה, אזי העובדה שאין חוקרים הדלפות אחרות אינה מפחיתה מחומרתה של הדלפה זו ואינה מצדיקה התעלמות ממנה. במאמר זה נבקש לבחון את עמדתה של ההלכה בנושא אכיפה בררנית.
שלטון החוק ועקרון השוויון
עיקרון חשוב המהווה יסוד בהלכות ציבור הוא עקרון שלטון החוק. משמעותו של עיקרון זה היא שהשלטון עצמו כפוף לחוק ומחויב לפעול במסגרת החוק, ואין הוא נמצא מעל החוק. הרמב"ם מבאר כי עקרון שלטון החוק אינו רק עקרון פורמלי, אלא עיקרון מהותי. השלטון אינו יכול לפעול באופן שרירותי, שלא על פי עקרונות הצדק והשוויון בפני החוק, וחוק שאינו עולה בקנה אחד עם ערכים אלו - אין לו תוקף על פי ההלכה: "כל דין שיחקוק אותו המלך לכול, ולא יהיה לאדם אחד בפני עצמו - אינו גזל. וכל שייקח מאיש זה בלבד, שלא כדת הידועה לכול, אלא חמס את זה - הרי זה גזל" (משנה תורה, הלכות גזילה ה, יד). השוויון בפני החוק הוא מעין עיקרון־על שלאורו נבחן החוק, וחוק שאינו עומד בעיקרון זה - אין לו תוקף על פי ההלכה.
במקרה של אכיפה בררנית אין בעיה בחוק. החוק אחיד, שוויוני, ולפיכך יש לו תוקף, אולם אכיפתו אינה אחידה. בנושא זה יש להבחין בין אכיפה בררנית ובין אכיפה חלקית. אכיפה חלקית נובעת מהיעדר אמצעי אכיפה מספיקים, המחייבים לבצע את האכיפה על בסיס אקראי. באכיפה זו אין בעיה הלכתית. חוק אחד לכולם, הרשות אוכפת אותו ככל שביכולתה לפי סדרי העדיפויות שנקבעים על ידה, והקריטריונים לאכיפה הם שוויוניים ואחידים. לעומתה אכיפה בררנית היא אכיפה שביסודה אפליה פסולה, הגורמת לאכיפה שונה כלפי קבוצות שונות או כלפי אנשים שונים מנימוקים שרירותיים או בלתי־ענייניים.
אכיפה בררנית חורגת מעקרון השוויון
בשאלה זו עסקה הגמרא (נדרים כח, א) אשר דנה בדברי המשנה (נדרים כז, ב) המתירה לשקר לגובֵה מס מכיוון שאין למעשיו תוקף הלכתי. את ההיתר לשקר, ולמעשה להעלים מס, הגבילה הגמרא ל"מוכס שאין לו קצבה" שנחשב לגזלן. לדעת הרא"ש (נדרים שם, ובאופן דומה כתב הרמב"ם בהלכות גזילה ה, יא) מוכס שאין לו קצבה הוא גובה מס שפועל בסמכות מכוחו של השלטון החוקי, אך הגבייה שהוא נדרש לבצע אינה מונחה באמצעות קריטריונים בהירים. גבייה זו מאפשרת לגובה המס מרחב גדול של שיקול דעת, ולכן היא אינה נסבלת מבחינה הלכתית ולפיכך אינה תקפה.
את הבעיה מסביר הראבי"ה (בפירוש "שיטה" בשיטה מקובצת, שם) שעל אף שהמוכס פועל בסמכות מלאה מטעם המלך, הואיל ואופן השומא והגבייה אינו שווה לכול, אין להחלטותיו תוקף, ולא אומרים ביחס אליו "דינא דמלכותא דינא" שכן גם למלך אין סמכות לאכוף את חוקיו באופן בלתי שוויוני. עקרון השוויון חייב להיות לא רק להלכה אלא גם למעשה, ואי־יישום של עקרון השוויון בפני החוק הופך את החוק לבלתי־חוקי ואת הגבייה לגזל. שמענו אם כן כי גם מס שוויוני ביסודו, שאינו נאכף באופן שוויוני אלא באופן בררני ושרירותי, אינו מחייב מבחינה חוקית וגבייתו אינה אלא גזל.
אכיפה בררנית ומשפט המלך
הבעייתיות שבאכיפה בררנית מקורה ככל הנראה כבר ב"משפט המלך" שנאמר על ידי הנביא שמואל. מדברי הרמב"ם (הלכות מלכים ד, א) נבואה זו אינה איום אלא הוראה, אשר מפרטת את סמכויותו הלגיטימיות של המלך וככל הנראה היא המקור לעיקרון ההלכתי "דינא דמלכותא דינא". כל זה נכון כאשר סמכויות המלך נאכפות על הציבור כולו באופן שווה (רמב"ם שם, הלכות ב-ה).
אולם כאשר נדרש המלך לפגוע בזכויותיו של אזרח מסוים, שם סמכויותיו מוגבלות ביותר. במקרה זה לדעת הרמב"ם (שם, הלכה ו) הדבר מותר לצרכים ביטחוניים בלבד, כשאין אפשרות להשיג את התוצאה בלי לפגוע בזכויותיו, וכשניתן להסביר מדוע הפגיעה נעשית בזכויותיו של אדם זה ולא של אחר, וגם על פגיעה זו חייב המלך לפצות את הנפגע. (להרחבה ראו במאמרי 'אכיפה בררנית בהלכה', תחומין מג, עמ' 345).
את המקור להגבלה זו לומד הרמב"ם ככל הנראה מסיפור החרמת כרם נבות בידי אחאב. בנוסף לבעיה המוסרית הזועקת הן מן הכתובים והן מגרונו של אליהו הנביא, הרמב"ם סבור כנראה שהייתה שם גם בעיה של חריגה מסמכות (ראו פירוש הרדב"ז להלכות מלכים ד, ו). אחאב אכף את סמכותו ליטול קרקע מהציבור על אדם מסוים, משיקולים אישיים שאינם שוויוניים, והואיל וגם אכיפה שאינה שוויונית מהווה חריגה מעקרון השוויון שאותו ניסח הרמב"ם בהלכות גזילה, אחאב לא היה אפוא אלא גזלן.
יש להעיר באופן כללי כי ההשוואה בין הדינים שנהגו במלכי ישראל בעבר ובין הדינים שצריכים להיות נהוגים במדינת ישראל כיום, שמבוססת בין השאר על דברי הרב קוק (שו"ת משפט כהן סימן קמד), אינה פשוטה כלל ועיקר. סמכות המלך רחבה הרבה יותר, אך דווקא משום כך המסקנה כי אפילו המלך אינו רשאי לנקוט אכיפה סלקטיבית מקבלת משנה תוקף כאשר באים ליישמה במציאות כיום.
אכיפה בררנית במדינת ישראל
מעניין לציין כי בניגוד לעמדתה של התורה, השוללת אכיפה בררנית מכול וכול, בית המשפט העליון לא ראה בעבר פסול באכיפה בררנית (המ' 460/63 לש נ' ועדת השומה), אך עם השנים התקרב לעמדת התורה ונטה לפסול כל אכיפה בררנית המגיעה מכוחה של אפליה (בג"ץ 6396/96 זקין נ' ראש עיריית באר-שבע (1999)).
גם החוק עצמו עבר שינוי מסוים, ובשנת 2004 תוקן חוק סדר הדין הפלילי (סעיף 149) באופן שמתפרש על ידי בית המשפט כהוראה לזיכוי או לכל הפחות להקלה בעונשו של מי שהואשם באמצעות אכיפה בררנית (על פי 7621/14 גוטסדינר נ' מדינת ישראל). למעשה, אם כן, בנושא זה עמדת בתי המשפט והמחוקק הישראלי הלכה והתאימה את עצמה לעמדת ההלכה, שלפיה אכיפה בררנית המגיעה בעקבות אפליה או מכוח החלטה שרירותית היא פסולה ובלתי־חוקית.
אכן, מהתבוננות בהתייחסות מערכת אכיפת החוק ומערכת המשפט להפרות הסדר האלימות בשנתיים האחרונות, בהשוואה להתייחסות להפגנות הימין בשנים שקדמו להסכמי אוסלו או לגירוש מגוש קטיף, נראה כי חלה נסיגה בעיקרון זה. אותותיה של הנסיגה ניכרים גם בנוגע לחקירת ההדלפות שבה פתחנו, ויש לקרוא לאנשים המופקדים על מערכות אלו לחזור לעקרונות הצדק והיושר של התורה ולאכוף את חוקי המדינה על כל האזרחים באופן שוויוני בלי קשר להשקפת עולמם או לעמדתם בנושאים שבמחלוקת.
הכותב הוא חוקר במכון משפטי ארץ ורב קהילת עוז והדר בפתח תקווה
מתוך העיתון 'בשבע'
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
