ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- בא
- מדורים
- קוממיות
- הרה"ג אברהם שפירא זצ"ל
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רפאל בן יוסף
ידועים דברי רש"י בתחילת ספר בראשית שהביא את דברי ר' יצחק - שהתורה הייתה אמורה להתחיל מפרשה זו של קידוש החודש, שהיא מצוה ראשונה שנצטוו בה ישראל, ולמה פתח בבראשית, משום כח מעשיו הגיד לעמו, להבליט את ערכה של ארץ ישראל שברצונו נתנה לנו. וכוונת הדברים, שאין כאן חילוף או שינוי סדר כתיבת התורה, אלא עניינה של ארץ ישראל היא יסודה של קידוש החודש. שהרי אין מקדשין את החודש אלא בארץ ישראל, כדברי הגמרא בסנהדרין, והבלטת ערכה של ארץ ישראל, היא התשתית למצוה הראשונה שהיא קידוש החודש.
ובגמרא (ר"ה ט"ז) אמרו: "חייב אדם להקביל פני רבו ברגל", והסביר בשו"ת הרמ"ע מפאנו דברים נפלאים מדוע דווקא ביו"ט יש ענין מיוחד ונוסף לקבל פני רבו - היות וחכמים ובית דין הם המקדשים את החודש, וקביעת המועדים תלויה בהסכמתם, זהו הזמן הנאות להתקשרות נוספת לחכמים, באותם הזמנים שנקבעים על פיהם (עיין שו"ת הרמ"ע מפאנו סוף סימן ו'). ובמיוחד לפי מה שכתב הנודע ביהודה (או"ח צ"ד): שיש גם על הרב שפע קדושה שיכול להשפיע ממנו על תלמידיו.
וברמב"ם נפסק (הלכות קידוש החודש א' ח'): "אין קובעין חודשים אלא בארץ ישראל, שנאמר: 'כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלים'". ובגמרא (ברכות ס"ג) אמרו על ר"ע שעיבר שנים בחו"ל משום שלא הניח כמותו בארץ ישראל. וברמב"ם הנ"ל מדגיש שהוא בתנאי "שנסמך בארץ ישראל", וכוונתו, שאם נסמך בארץ ישראל, אם כן גם כשיצא לחו"ל, הרי כל תורתו היא מארץ ישראל, ובכך הוא מקיים את הפסוק, כי מציון תצא תורה, הנדרש על קידוש ועיבור שנים. משום כך, בברכת החודש אנו מזכירים: "הוא יגאל אותנו בקרוב ויקבץ נדחינו מארבע כנפות הארץ", כיון שקביעות החודש מקומה בארץ ישראל.
ויה"ר שנזכה להידבק בתורה וחכמיה, ולספוג מאורה בא"י המח
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
