ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- וישב
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- הרב אריה לוין
פעם אחת שאל אותו פסיכיאטר גדול – מה אתה עושה לאותם אנשים?
ענה לו רבי אריה – אני פשוט מקשיב להם...
אכן, ההקשבה דבר גדול הוא, אמר הפסיכיאטר...
ועוד סיפר הסופר יעקב דוד אברמסקי, שפעם שוטט בחצות הלילה ברחובות ירושלים, וליבו כבד ומר עליו, כי תקפו עליו געגועיו לבנו שנפל במלחמת העצמאות. בשלב מסויים עצר בפינה ברחוב יפו, התכנס לתוך עצמו, והחל למרר בבכי. איש לא שמע את בכיו, איש לא ניגש לנחמו.
לפתע, מצידו השני של הכביש רחב הידיים הופיע רבי אריה לוין, חצה את הכביש, ניגש אליו והחל ללטף את ידו ולנחמו. הוא היה היחיד בתבל שהבחין בו ובמצבו.
אכן, סיים הסופר את סיפורו, באותה שעה נותרתי לבד, אך לא הייתי בודד... (מתוך ספריו של ר' שמחה רז ז"ל על רבי אריה לוין זצ"ל).
באמת, יש כאן סוד גדול, ולוואי ונלך קצת בדרכיו של רבי אריה. האדם זקוק למישהו שיקשיב לו, ובעיקר למישהו שייתן לו מקום.
שמתי לב, שילדים קטנים, כשהם מתחילים לדבר, הם קוראים ב'תינוקית' בשמו של החפץ או הציור בתמונה וכו', והם ממתינים שהמבוגר יחזור על המילה שלהם, ויאשר בכך שהידע שלהם נכון. כבר בגיל כזה, הם זקוקים לאישור ולנתינת מקום.
ובאמת, כל אדם, גם אדם גדול וחזק זקוק להקשבה ונתינת מקום.
ואולי בכך תוסבר נקודה בפרשת וישב. בתחילת הפרשה, יוסף הצדיק מספר על שני חלומותיו, אבל יש הבדל בין הסיפורים. בחלום הראשון הוא מספר לאחיו, והם גוערים בו שהוא שואף למלוך עליהם. בחלום השני הוא שוב מספר לאחיו, אך כאן מופיע לפתע בפסוק הבא, שהוא שב ומספר "אל אביו ואל אחיו".
ונשאלת השאלה – מדוע בחלום הראשון הוא מספר רק לאחיו, ואילו בחלום השני הוא מספר גם לאביו? יתר על כן – הרי בתחילה כתוב שגם בחלום השני, הוא סיפר בהתחלה רק לאחיו, אם כך תכנן לספר רק לאחיו, ומדוע אחר כך חזר וסיפר גם לאביו?
ונראה, שההבדל נעוץ בתגובת האחים. יוסף מצפה שישמעו אותו, ויתנו מקום לחלומותיו. בחלום הראשון, האחים מגיבים לו, ולמרות שהם גוערים בו ושונאים אותו, יש לדבריו מקום, וזה מספיק. (וכמובן, הכל לפי רום מעלתו הנשגבת של יוסף הצדיק, שאיננו מבינים דרכיו הרמות).
בחלום השני, האחים מתעלמים מדבריו, ולכן הוא שב ומספר לאביו, כדי שלחלומותיו יהיה מקום בעולם. ואמנם, אביו גוער בו, אך עצם התגובה שלו נותנת לו מקום. ההתעלמות של האחים הייתה קשה יותר מהגערה והכעס. וזה עומק נוסף בפסוק – "ואביו שמר את הדבר", כי תגובתו של יעקב משמרת את הדבר.
ובזה שיעקב אבינו נתן מקום לכל בניו, ובכללם יוסף הצדיק, היא שעמדה ליוסף להצילו מהחטא. והלא כך מספרת הגמרא (סוטה לו:) שבשעה שאשת פוטיפר ניסתה להכשיל את יוסף, לא היה לו פשוט, ולחלק מהדעות כמעט ונכשל עימה. בעצם, באותו הזמן, היא הייתה היחידה שהחשיבה אותו ונתנה לו מקום. הרי הוא עבד, ובני משפחתו מכרוהו, ומה נשאר לו בעולם?
"באותה שעה באתה דיוקנו של אביו ונראתה לו בחלון, אמר לו: יוסף, עתידין אחיך שיכתבו על אבני אפוד ואתה ביניהם, רצונך שימחה שמך מביניהם ותקרא רועה זונות? דכתיב: ורועה זונות יאבד הון. מיד: ותשב באיתן קשתו...".
באותה שעה הוא נזכר ביעקב אביו, שידע לתת לו מקום בכלל האחים. גם הוא השתלב שם בין השמות החקוקים על האפוד, והיא שעמדה לו להתגבר ולהינצל. הנקודה שחז"ל מדגישים היא שיעקב אמר ליוסף – אל ימחה שמך מבין אחיך. תישאר. תהיה חלק מהם, וזה מה שעבד. (ושוב, וודאי יוסף לפי מעלתו, עיקר העניין ההמשכיות הרוחנית, ולא סתם מציאת מקום מבחינה נפשית ירודה).
....שנזכה גם אנו להרגיש באנשים מסביבנו, לתת מקום לכל האנשים, ולרוממם!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
