ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- וישב
יהודה, מפסיד את מעמדו מבחינות רבות - "וַיֵּרֶד יְהוּדָה" (בראשית לח, א. עיינו ברש"י שם ובמדרשים).
הקב"ה מלמד את יהודה כי עליו לתקן את דרכיו בנושא הערבות כאשר הוא מתדרדר לנתינת הערבון: "...וַתֹּאמֶר אִם תִּתֵּן עֵרָבוֹן עַד שָׁלְחֶךָ: וַיֹּאמֶר מָה הָ עֵרָבוֹן אֲשֶׁר אֶתֶּן לָּךְ ...וַיִּשְׁלַח יְהוּדָה אֶת גְּדִי הָעִזִּים בְּיַד רֵעֵהוּ הָעֲדֻלָּמִי לָקַחַת הָ עֵרָבוֹן" ( שם יז-כ). רמז נוסף הגיע כאשר הרעב (אותיות ערב) שהכריח את יהודה להכריז בפני אביו, בקשר להורדת בנימין מצרימה: "אָנֹכִי אֶעֶרְבֶ נּוּ מִיָּדִי תְּבַקְשֶׁנּוּ אִם לֹא הֲבִיאֹתִיו אֵלֶיךָ" (שם מג, ט). יהודה הפנים את המסר והכריז בפני יוסף - השליט במצרים: "כִּי עַבְדְּךָ עָרַב אֶת הַנַּעַר מֵעִם אָבִי לֵאמֹר אִם לֹא אֲבִיאֶנּוּ אֵלֶיךָ וְחָטָאתִי לְאָבִי כָּל הַיָּמִים: וְעַתָּה יֵשֶׁב נָא עַבְדְּךָ תַּחַת הַנַּעַר עֶבֶד לַאדֹנִי וְהַנַּעַר יַעַל עִם אֶחָיו: כִּי אֵיךְ אֶעֱלֶה אֶל אָבִי וְהַנַּעַר אֵינֶנּוּ אִתִּי פֶּן אֶרְאֶה בָרָע (אותיות ערב) אֲשֶׁר יִמְצָא אֶת אָבִי" (שם מד, לב–לד).
יהודה חזר בתשובה אבל את המלכות מפרץ (בנה של תמר) לא יקבל, עד שיתרחש מאורע מקביל מאות שנים יותר (עיינו בתרגום המיוחס ליונתן על בראשית לח, כט).
נפרש דברינו. יעקב שלח את יוסף לבקר את אחיו בלשון הבאה: "וַיֹּאמֶר יִשְׂרָאֵל אֶל יוֹסֵף הֲלוֹא אַחֶיךָ רֹעִים בִּשְׁכֶם ... וַיֹּאמֶר לוֹ לֶךְ נָא רְאֵה אֶת שְׁלוֹם אַחֶיךָ וְאֶת שְׁלוֹם הַצֹּאן וַהֲשִׁבֵנִי דָּבָר " (שם לז, יג–יד). לאחר דורות רבים, ישי שלח את דוד באותה לשון: "וַיֹּאמֶר יִשַׁי לְדָוִד בְּנוֹ ... וְאֶת אַחֶיךָ תִּפְקֹד לְשָׁלוֹם וְאֶת עֲרֻבָּתָם תִּקָּח". יעקב מבקש לבדוק את שלום בניו ורוצה לדעת דָּבָר . ישי דורש את שלום בניו ומזכיר את הערב ון. השימוש בלשונות השווים מוכיח את הקשר בין שתי הפרשיות. יעקב שולח את יוסף אל אחיו השונאים אותו "עַל חֲלֹמֹתָיו וְעַל דְּבָר יו" (שם לז, ח) והתורה מסכמת "וְאָבִיו שָׁמַר אֶת הַ דָּבָר" (שם יא). נפרש את הביטוי דָּבָר ואח"כ נחזור לערבון. חלומותיו של יוסף על מלכות ושלטון היו בבחינת נבואה (עיינו שם בראשונים) והיא מכונה דָּבָר . גם לדוד היו חזיונות נבואיים על כך שהוא יהיה המלך של עם ישראל, שיקים מדינה יהודית עצמאית. אחיו של יוסף אינם מקבלים את שאיפותיו ומוכרים אותו כעבד, כנגד הַדָּבָר . גם אחיו הגדולים של דוד, בראשות אליאב, מקבלים את פניו של דוד בתוכחה וגערה אודות חלומותיו, וגם שם המילה דָּבָר היא המילה המנחה (עיינו שמו"א יז, כז-לא; שם מופיע השורש דבר שבע! פעמים).
האינטרס הפרטי של דוד הוא להתחמק מהמלחמה בתירוצים שונים, להניח לגוליית להרוג את שאול ובניו, וכך לזכות בקלות במלכות. אבל אז דוד היה חוטא שוב בחטא 'אי הערבות' ועובר על "לא תעמוד על דם רעך", שפוסל מהנהגה. לכן, מזכיר לו ישי אביו: וְאֶת עֲרֻבָּתָם תִּקָּח.
הנשיאה בעול הערבות היא הדרך היחידה לנצח את האויב ולקיים מדינה עצמאית לעם ישראל. מדינה שהיא צעד הכרחי בדרך אל הגאולה השלמה. רעיון זה מופיע במפורש במדרש "אמר ישי לדוד בנו, הרי השעה לקיים אותו הערבות של זקינך (יהודה) שערב את בנימין מיד אביו, שנאמר "אנכי אערבנו ", אלא לך והוצא אותו מערבותו , שנאמר "ואת אחיך תפקוד לשלום ואת ערובתם תקח" (שמו"א יז, יח), ואין ערובתם אלא ערבות , מה עשה דוד, הלך וקיים את הערבות , והרג את גלית. א"ל הקדוש ברוך הוא חייך כשם שנתת את נפשך על שאול, שהוא משבטו של בנימין, כשם שעשה יהודה זקינך על בנימין, שנאמר "ועתה ישב נא עבדך תחת הנער עבד לאדוני" (בראשית מד, לג), כך אני נותן בית המקדש בגבולך, ובגבול בנימין".
הבה נתפלל שציר הרשע ימשיך להתמוטט,
נודה לקב"ה "על הניסים" בימים ההם וגם בזמן הזה.
נייחל כי כל אחינו בית ישראל יזכרו את חשיבות הערבות ההדדית,
יכנסו "תחת האלונקה",
כשצה"ל מבטיח את המסגרות בהתאם למנהגים ויבא שלום על ישראל.
הפצועים, ובתוכם יקירנו איתמר חיים בן ציפורה, יחלימו,
החטופים והעקורים יחזרו בשלום ובקרוב לבתיהם,
והמשפחות הזקוקות כל כך לנחמה יזכו לה מן השמים.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
