ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- חנוכה
- עיונים בעניני חנוכה
כתב הרמ"א בהלכות חנוכה 1 : "ומיהו בזמן הזה שכולנו מדליקים בפנים... המנהג להדליק בטפח הסמוך לפתח כמו בימיהם". ויש להבין – אם אין מדליקים בפתח הבית מבחוץ כתקנת חז"ל אלא בפנים, מה זה משנה היכן? מה העניין בהנחת החנוכייה בפתח הבית מבפנים?
כדי להבין זאת נפתח בשאלה נוספת. כתב המשנ"ב 2 על דברי הרמ"א שיש אומרים שכל אחד מבני הבית ידליק – שהיינו "לבד מאשתו, דהיא כגופו". כלומר גם למנהג בני אשכנז שמצווה להדר שכל אחד מבני הבית ידליק בעצמו, בני הזוג, האיש ואשתו, ידליקו הדלקה אחת ואין להם להדר שכל אחד מהם ידליק בפני עצמו. דהיינו מצוות נר חנוכה ביסודה מוטלת על הבית, על המשפחה. גדר יסודי זה בוודאי נכון לדעת השו"ע, הסובר שהאב מוציא ופוטר את כל בני ביתו הסמוכים על שולחנו, אך נכון גם לדעת הרמ"א; לגבי הזוג בוודאי, וניתן לומר שעקרונית אף לגבי הילדים, שהרי מדברי הגרעק"א עולה שהיכולת שלהם לברך נובעת מכך שמכוונים שלא לצאת ידי חובה על ידי האב, משמע שיכולים היו לצאת ידי חובה, כלומר בעיקרון אף לדעת הרמ"א המצווה היא על המשפחה, על בני הבית.
ויש להבין: מדוע נתייחדה מצווה זו, בשונה משאר המצוות, שחכמים הטילו אותה לא על הפרט כחובת גברא אלא על הבית? מה ניתן ללמוד מכך על משמעות המצווה?
הבית מול הרחוב
ונראה לומר שחז"ל בעומק דעתם העמיקו וחיפשו מה היה שורש הניצחון במאבק מול תרבות יוון, וזיהו את השורש בחוזקו ובחוסנו של הבית, של המשפחה בישראל. וזהו הדגש: "חשמונאי ובניו" – את המאבק הובילה משפחה, משפחה חזקה של הכהן הגדול ועוד שכמותה. בזכות המשפחתיות האיתנה שלהן לא הושפעו מהתרבות שפשטה ברחובות, ומאידך המתייוונים הרבים שכן הושפעו מהרחוב, כנראה כי הבית שלהם לא היה מספיק יציב. על מנת לחזק את הבית לדורות, בפרט לקראת הגלות תיקנו חז"ל את המצווה על כל בית ובית בישראל, כלשון הרמב"ם 3 : "מצותה שיהא כל בית ובית מדליק נר".
על פי זה נבין ביתר עמקות את דין מקום ההדלקה "על פתח ביתו מבחוץ". עוד לפני החשיבות שהנרות מקרינים גם כלפי חוץ משום פרסומי ניסא 4 , יש עניין גדול נוסף: להדליק דווקא בפתח הבית, משום שחז"ל הטילו את חובת המצוה על הבית, אם כן ראשית ההדלקה צריכה להיות בבית 5 . ומה משמעות התקנה להדליק דווקא בפתח? אם כנים דברינו שהמטרה לחזק את הבית היהודי, כמשפחה מלוכדת, חכמים חיפשו מהו המקום בבית שהוא בעמדת מפתח ויכול לכלול את כל הבית וזיהו את הפתח – שהרי דרכו מוכרחים כולם להיכנס אל הבית. גם אם בבית ישנם חדרים נפרדים, הפתח משותף לכולם כי דרכו כולם נכנסים, הוא "המפתח" אל כל הבית 6 , ועל כן הוא המקום הראוי להנחת נר החנוכה.
יתרה מזאת, אם כנים דברינו שהמאבק היה בין הבית לרחוב, אם כן פתח הבית הוא המקום שבו מתרחש נס חנוכה והניצחון הרוחני שבו. במפתן הבית מסנן האדם את ההשפעות הזרות הבאות מבחוץ, וכן בו הוא מתחזק ומתחסן רגע לפני היציאה לרחוב מהמטען הרוחני שספג בבית. נמצא שהפתח הוא המקום הראוי לנר חנוכה. על פי זה מובן הרמ"א ואף הבן איש חי (וכן נהג הרב אליהו זצ"ל) שגם אם מדליקים בפנים, יש להדליק בפתח הבית דווקא.
מוקף במצוות
כעת נוכל להבין הידור נוסף שאמרו חז"ל בנר חנוכה – להניחו בצד שמאל, כדי שתהא מזוזה מימין ונר חנוכה משמאל ויהא המדליק מוקף במצוות. מדוע דווקא כאן תיקנו חז"ל שיהא מוקף? ולמה לא תיקנו שננענע בסוכות את הלולב מול המזוזה, ובראש השנה נתקע שם בשופר? אלא ודאי שהדין אינו מתחיל מהצורך להיות מוקף, אלא מכך שהמקום האידיאלי למצווה זו הוא דווקא בפתח, כשם שמקום המזוזה הוא דווקא בפתח הבית, ומעבר למצוות כתיבתה היא גם משמשת כשמירה על הבית. לכן בימי החנוכה כשחוברות הן יחד, יש להניח אותן משני הצדדים כדי שיהא האדם מוקף במצוות. ואם המזוזה מימין "כדרך ביאתך" אל הבית, אזי נר חנוכה יונח משמאל, ולפני שאתה יוצא מהבית לרחוב תזכור מאין באת ולאן אתה הולך.
בבית – דומיא דנס
נראה שיש עומק נוסף בכך שמקום ההדלקה הוא בבית.
מצינו בנר חנוכה כמה הלכות שהן דומיא דנס. המשנ"ב 7 כותב: "ומכל מקום מצוה בשל שמן טפי מנרות של שעווה, דעל ידי השמן נעשה הנס". גם הדין ש"מוסיף והולך" הוא דומיא דנס. וכן את איסור ההנאה מנרות החנוכה מנמק הר"ן "דעשאוה כהקדש דומיא דמנורה". נראה שגם המנהג להדליק בבית הכנסת (שאינו מוזכר בגמ') נובע מכך שבית הכנסת הוא בבחינת מקדש מעט, ודומיא דמקדש עד כדי כך שגם לשו"ע מברכים כאן על מנהג משום פרסומי ניסא. וגם ההדלקה בבית הכנסת מיקומה ופרטיה, בכותל דרום וכו' – כל המנהגים ממש דומיא דמנורה.
נראה לאור זה שאף בהדלקה שהיא מעיקר הדין, דהיינו "נר איש וביתו" (שהרי בבית הכנסת אף אחד אינו יוצא ידי חובה) – עצם התקנה להדליק היא דומיא דנס. שהרי היכן היה הנס? במנורה הדולקת בבית. אמנם בבית הגדול והקדוש, בבית המקדש, אך סוף סוף בבית ודומיא דנס תיקנו חז"ל להדליק בבית. רעיון זה מעצים מאוד את הבית היהודי, כי הוא מדמה כל בית בישראל למקדש מעט. כל בית הוא כבית המקדש בזעיר אנפין. ואם כן נרות החנוכה מושכים אלינו אור מבית המקדש, "עשאוה כמנורה" כלשון הר"ן 8 .
קשר נוסף בין נרות החנוכה לבית המקדש, אנו מוצאים בדברי הרמב"ן המפורסמים בתחילת פרשת בהעלותך, שההבטחה "שלך גדולה משלהם" שנאמרה לאהרן על הדלקת המנורה מרמזת על נרות בית חשמונאי.
העיקרון של זכר למקדש מסביר מזווית נוספת מדוע נר חנוכה משמאל, שהרי במקדש המנורה מצד שמאל 9 . ומובנת גם הנחת הנר מול המזוזה – במקדש נמצא ארון הברית עם הלוחות, חפצא של קדושה, ולכן גם בבית רצו חז"ל להסמיך את הנרות לדבר קודש. ומהו הדבר הקדוש הקבוע בכל בית? המזוזה. אמנם בבית כנסת זה ארון הקודש בו מונח ספר התורה אך בכל בית זה לפחות מזוזה. לפי זה "מוקף" במצוות אין הכוונה רק שיש מצוות משני הצדדים, אלא מוקף מלשון סמיכות 10 – דהיינו להסמיך המצוות זו לזו.
למה מצווה להניחה בחוץ
על פי זה מובנת באור חדש ההלכה שיש להדליק את הנר מבחוץ – לא רק משום פרסומי ניסא, אלא דומיא דמנורה שעליה נאמר (שמות כז, כא): "בְּאֹהֶל מוֹעֵד מִחוּץ לַפָּרֹכֶת אֲשֶׁר עַל הָעֵדֻת יַעֲרֹךְ אֹתוֹ אַהֲרֹן וּבָנָיו מֵעֶרֶב עַד בֹּקֶר לִפְנֵי ה' חֻקַּת עוֹלָם לְדֹרֹתָם מֵאֵת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל". כשם שהמנורה אינה בקודש הקדשים אלא מחוץ לו, אף נר חנוכה מקומו בחוץ.
ראשית, הטעם הזה מעצים את הבית – הוא לא רק מקדש מעט, הוא אפילו בבחינת קודש הקדשים, "זכו – שכינה ביניהם"! ושנית, זה עומק הפרסומי ניסא שהתכוון אליו רש"י, שהרי מדוע המנורה נמצאת בהיכל? "עדות שהשכינה שורה בישראל". וכך את נר החנוכה אנו מניחים בחוץ, כלפי חוץ, להודיע ולפרסם שהשכינה שורה בישראל, שהרי ריבונו של עולם עושה לנו ניסים, וזהו הפרסומי ניסא 11 ! נר החנוכה מעיד על חוסנו של הבית, של המשפחה, על כוחם של חשמונאי ובניו, הבאים מכוח "יערוך אותו אהרן ובניו". בבחינת "יאמרו נא בית אהרן כי לעולם חסדו".
שורש החינוך הישראלי
כעת נשלב את שני הרבדים לעומק אחד. מהיכן שואב הבית את חוזק חינוכו? מבית המקדש! כל משפחה ומשפחה כחלק מכלל ישראל, שואבת את כוחותיה הרוחניים מאוצר הבית הגדול והקדוש של כלל ישראל. זהו שורש החינוך שלנו. וזה שהמצווה הוטלה על המשפחה ולא על הפרט גם זה דומיא דמקדש, שהרי הדלקת המנורה, וכמוה כל שאר עבודות המקדש, הן מצוות ציבוריות. בהטלת המצווה על בני הבית ולא על כל פרט, בא לידי ביטוי הממד הציבורי: צא מ"האני" הפרטי, אל כלל המשפחה, שהיא אחת מכל משפחות ישראל, אתם חלק מכלל ישראל. נר חנוכה מלמד כל בית בישראל: אתה לא עומד רק לעצמך, אתה שייך לציבור ומקרין על האחרים, וכוחותיך אינם נובעים רק ממך, אלא מהמעיין האינסופי של כלל ישראל – ויש בו קריאת כיוון לאן לשאוף.
זה כוחו וחוסנו של החינוך של הבית היהודי. ולא בכדי נקראו הימים חנוכה – על שם חינוך בית המקדש, שממנו נמשך החינוך של כל בית, "חוקת עולם לדורותם". "ברוך... אשר קדשנו במצוותיו וצוונו להדליק נר חנוכה", במילה זו מופיעה גם חנוכת המקדש וגם חנוכת כל בית ובית בישראל לדורות.
^ 1.רעא, ז.
^ 2.ם, ס"ק ט.
^ 3.הלכות מגילה וחנוכה ד, א.
^ 4. כפרש"י על המקום מדוע הנרות ניצבים כלפי חוץ. אבל יש משמעות לעצם המיקום בפתח הבית, כמבואר ברבנו ירוחם, ומובא בבאור הלכה סימן תרעא ד"ה "וצריך נר אחר להשתמש לאורה", והוא משום "היכרא" – יסוד בסיסי יותר שמופיע הרבה גם ברש"י על הסוגיה.
^ 5.יש מחלוקת גדולה בפוסקים האם מי שאין לו בית חייב בנר חנוכה. וההכרעה שלא יברך על ההדלקה.
^ 6.כפי שלעניין חובת בדיקת חמץ בבית, מסירת המפתח מקנה את הבעלות והאחריות על כל הדירה לשוכר.
^ 7.תרעג סק"ד.
^ 8.אין עוד מצווה שאנו מקיימים בבית שהיא ממש דומיא דמקדש.
^ 9.בבית הכנסת מדייקים גם לדרום, אך בבית הפרטי לא תמיד אפשר לכוון דווקא לדרום, ולכן מדייקים לפחות בפרמטר האפשרי – צד שמאל.
^ 10.כמו "תרומת מעשר ניטלת שלא מן המוקף" (ביכורים ב, ה) .
^ 11. חז"ל הפליגו בחשיבות של "פרסומי ניסא", עד כדי כך שהורו שהאדם "ימכור כסותו כדי לקנות שמן לנר חנוכה", כי זה יסוד האמונה – הידיעה שריבונו של עולם משגיח על כלל ישראל ועושה לנו ניסים של גאולה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.
מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.
אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.
חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.
שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.
לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.
תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.
יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.
עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.
רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.
חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.
חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.
