ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- חנוכה
- שיחות לחג החנוכה
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
שואל על זה הראב״ד: הרי זה מדברי קבלה, שהפסוק אומר "השיר יהיה לכם כליל התקדש חג", זה נאמר במפלת סנחריב – שעכשיו תשירו על הנס שקרה לכם כליל התקדש חג.
הגמרא אומרת: "הרי זה בא ללמד ונמצא למד" – מי אמר שבכלל בליל התקדש חג אומרים הלל? כאן רואים מהפסוק הזה שכאשר יש חג - תשירו.
המגיד משנה מתרץ שיש שני סוגים של הלל: יש הלל שאומרים בכל החגים, ויש הלל שאומרים כאשר קורה נס – כאשר מנצחים במלחמה. ההלל השני הוא מדברי קבלה, הוא מיוחד.
רב האי גאון אומר שבליל הסדר לא אומרים הלל מתורת 'אומרים' אלא מתורת שירה. וכוונתו שבליל הסדר לא מברכים על ההלל, כי זה לא חיוב רגיל, אלא התפרצות של שירה כלפי ריבונו של עולם.
מסבירים שהפסוק שבא לומר לנו לומר הלל על הניצחון על סנחריב כמו בליל הסדר, סימן שבליל הסדר אנחנו אומרים את ההלל מתוך תחושה של "עכשיו יצאנו ממצרים", כאילו זה יום הניצחון, ולכן ההלל נאמר מתורת שירה.
אני חושב שגם ההלל שאנו נאמר בימי החנוכה האלו הוא הלל בתורת שירה. ברוך ה', יצאנו מסכנות גדולות ואיומות - חשבו שלא יהיה חשמל, שלא יהיו מים, שיהיו אלפים חלילה שנפגעים מכל יכולות החיזבאללה – והכול התהפך לטובה! העולם כולו עמד משתאה מול התחכום, החוכמה והגבורה של חיילינו.
ועכשיו זה ההזדמנות לומר הלל, כי הנס שלנו עכשיו הוא כמו הנס של חנוכה, ששניהם ניצחונות טבעיים ולא ניסים גלויים.
לכאורה במבט פשוט הטבע זה פחות מהנס, אבל חז"ל אמרו:
דוד אמר: "ארדוף אויביי ואשיגם", אמר לו הקב"ה אני עושה כן "ויכם דוד מהמנשף ועד הערב למחרת".
אסא אמר אני לא יכול להרוג, אני יכול רק לרדוף, ואני מבקש מהקב"ה - אני ארדוף ואתה תהרוג, אמר הקב"ה - טוב, ואכן אסא רדף ואז כתוב "ויושעם ה'".
יהושפט אמר: אין לי כוח לא להרוג ולא לרדוף, אלא אני אשיר והקב"ה יעשה את המלחמה, אמר הקב"ה בסדר, והם עשו תזמורת ושרו וגברו על האויב.
ואז בא חזקיהו ואמר אין לי כוח לא להרוג, לא לרדוף ולא לשיר, אלא אני ישן על מיטתי ואתה עושה, וכך היה.
אומרים חכמינו ז''ל שהגדולה של דוד גדולה מכולם. לכאורה נס גלוי כמו שהיה בימי חזקיהו זה הנס הכי גדול? פשוט רואים את מעשה ה' הנפלא! אבל חז"ל לא אומרים כן, הם אומרים שמה שקרה עם דוד - גדול מכולם, כי ה' נותן כוח לישראל לנצח, לדוד לנצח! וזה גדול יותר מנס גלוי.
זה מה שקורה לנו, קרה לנו ויקרה לנו בעז"ה!
ההודאה שלנו לרבש"ע בימי החנוכה האלה צריכה להיות לא רק על מה שהיה אז, אלא גם על מה שמתרחש לנגד עינינו, להודות ולהלל את ריבונו של עולם!
אנחנו אומרים בהלל:
"כל גויים סבבוני בשם ה' כי אמילם, סבוני גם סבבוני בשם ה' כי אמילם" הגר"א מסביר ש"סבבוני" זה מרחוק, "סבוני" זה מקרוב.
ואנו ממש מרגישים זאת: "כל גוים סבבוני" - איראן מרחוק, החות'ים מרחוק, "סבוני גם סבבוני" - החיזבאללה והחמאס מקרוב, אבל "בשם ה' כי אמילם". "סבבוני כדבורים דעכו כאש קוצים - בשם ה' כי אמילם".
שיהיה חג חנוכה שמח ומרומם, בהלל והודאה, שקידה ועלייה בתורה!
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.











