ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- חנוכה
- שיחות לחג החנוכה
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
שואל על זה הראב״ד: הרי זה מדברי קבלה, שהפסוק אומר "השיר יהיה לכם כליל התקדש חג", זה נאמר במפלת סנחריב – שעכשיו תשירו על הנס שקרה לכם כליל התקדש חג.
הגמרא אומרת: "הרי זה בא ללמד ונמצא למד" – מי אמר שבכלל בליל התקדש חג אומרים הלל? כאן רואים מהפסוק הזה שכאשר יש חג - תשירו.
המגיד משנה מתרץ שיש שני סוגים של הלל: יש הלל שאומרים בכל החגים, ויש הלל שאומרים כאשר קורה נס – כאשר מנצחים במלחמה. ההלל השני הוא מדברי קבלה, הוא מיוחד.
רב האי גאון אומר שבליל הסדר לא אומרים הלל מתורת 'אומרים' אלא מתורת שירה. וכוונתו שבליל הסדר לא מברכים על ההלל, כי זה לא חיוב רגיל, אלא התפרצות של שירה כלפי ריבונו של עולם.
מסבירים שהפסוק שבא לומר לנו לומר הלל על הניצחון על סנחריב כמו בליל הסדר, סימן שבליל הסדר אנחנו אומרים את ההלל מתוך תחושה של "עכשיו יצאנו ממצרים", כאילו זה יום הניצחון, ולכן ההלל נאמר מתורת שירה.
אני חושב שגם ההלל שאנו נאמר בימי החנוכה האלו הוא הלל בתורת שירה. ברוך ה', יצאנו מסכנות גדולות ואיומות - חשבו שלא יהיה חשמל, שלא יהיו מים, שיהיו אלפים חלילה שנפגעים מכל יכולות החיזבאללה – והכול התהפך לטובה! העולם כולו עמד משתאה מול התחכום, החוכמה והגבורה של חיילינו.
ועכשיו זה ההזדמנות לומר הלל, כי הנס שלנו עכשיו הוא כמו הנס של חנוכה, ששניהם ניצחונות טבעיים ולא ניסים גלויים.
לכאורה במבט פשוט הטבע זה פחות מהנס, אבל חז"ל אמרו:
דוד אמר: "ארדוף אויביי ואשיגם", אמר לו הקב"ה אני עושה כן "ויכם דוד מהמנשף ועד הערב למחרת".
אסא אמר אני לא יכול להרוג, אני יכול רק לרדוף, ואני מבקש מהקב"ה - אני ארדוף ואתה תהרוג, אמר הקב"ה - טוב, ואכן אסא רדף ואז כתוב "ויושעם ה'".
יהושפט אמר: אין לי כוח לא להרוג ולא לרדוף, אלא אני אשיר והקב"ה יעשה את המלחמה, אמר הקב"ה בסדר, והם עשו תזמורת ושרו וגברו על האויב.
ואז בא חזקיהו ואמר אין לי כוח לא להרוג, לא לרדוף ולא לשיר, אלא אני ישן על מיטתי ואתה עושה, וכך היה.
אומרים חכמינו ז''ל שהגדולה של דוד גדולה מכולם. לכאורה נס גלוי כמו שהיה בימי חזקיהו זה הנס הכי גדול? פשוט רואים את מעשה ה' הנפלא! אבל חז"ל לא אומרים כן, הם אומרים שמה שקרה עם דוד - גדול מכולם, כי ה' נותן כוח לישראל לנצח, לדוד לנצח! וזה גדול יותר מנס גלוי.
זה מה שקורה לנו, קרה לנו ויקרה לנו בעז"ה!
ההודאה שלנו לרבש"ע בימי החנוכה האלה צריכה להיות לא רק על מה שהיה אז, אלא גם על מה שמתרחש לנגד עינינו, להודות ולהלל את ריבונו של עולם!
אנחנו אומרים בהלל:
"כל גויים סבבוני בשם ה' כי אמילם, סבוני גם סבבוני בשם ה' כי אמילם" הגר"א מסביר ש"סבבוני" זה מרחוק, "סבוני" זה מקרוב.
ואנו ממש מרגישים זאת: "כל גוים סבבוני" - איראן מרחוק, החות'ים מרחוק, "סבוני גם סבבוני" - החיזבאללה והחמאס מקרוב, אבל "בשם ה' כי אמילם". "סבבוני כדבורים דעכו כאש קוצים - בשם ה' כי אמילם".
שיהיה חג חנוכה שמח ומרומם, בהלל והודאה, שקידה ועלייה בתורה!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
