ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- ויגש
בחצי השני של הפרשה, אפרים מקדים תמיד את מנשה (מח, יג; מח, כ).
בברכת יעקב לבני יוסף, ידו הימנית של יעקב הונחה על ראשו של אפרים, גם כשמנשה המשיך לעמוד ליד רגלו הימנית של סבו.
אפרים קיבל את נחלתו בעבר הירדן המערבי, אבל חצי משבט מנשה נדחה מזרחה, אל מעבר לירדן.
מה מסתתר מאחורי התהליך?
גם אצל בני יהודה מתרחש תהליך האומר דרשני. פרץ, בכורו של יהודה מתמר, מופיע בפרשתנו כאחד מיורדי מצרים, ואחריו גם חצרון בכורו (מו, יב).
אין כל ספק שפרץ הוא אבי השושלת המלכותית, גם משיח בן דוד מכונה "בן פרצי" (עיינו גם רות ד, יח).
בדברי הימים א' מופיעה הפתעה! לחצרון שלשה בנים: ירחמאל, רם וכלובי (ב, ט), דוד המלך הוא צאצאו של רם הבן השני ולא של ירחמאל הבכור! (ב, י-טו).
תהליך דומה מתרחש בשתי המשפחות הטוענות להנהגה.
נקדים כי עם המעבר לדורם של בני יוסף ויהודה, המאבק על ההנהגה המשיך.
אין כל ספק כי מנשה ואפרים נהנו ממעמד של נסיכים במצרים, מכח מעמדו של יוסף בחצרו של פרעה. גם בניו של יהודה המשיכו לטעון להנהגה, מכח מעמדם כבניו של מנהיג עשרת האחים, שלקח אחריות בתחילת הפרשה גם על בנימין - בנה של רחל.
מעמדם של שני הטוענים לכתר יושפע גם מזהות נשותיהם. נישואין, לאורך כל הדורות, היו דרך מקובלת להכרזה מי הוא הנסיך. רק נסיכים התחתנו עם נסיכות.
אם כך, עם מי התחתן מנשה בכורו של יוסף?
ומי הייתה אשתו של ירחמאל - בכורו של חצרון - בכורו של פרץ - בכורו של יהודה מתמר?
עיון בהמשך הפרקים בדברי הימים א' מגלה כי למנשה היו שתי נשים, וז"ל הכתוב: "בְּנֵי מְנַשֶּׁה אַשְׂרִיאֵל אֲשֶׁר יָלָדָה פִּילַגְשׁוֹ הָאֲרַמִּיָּה יָלְדָה אֶת מָכִיר אֲבִי גִלְעָד" (ז, יד).
גדולי עולם נחלקו בהבנת הפסוק. אנחנו נצעד בעקבות בעל המצודות שפירש: "בְּנֵי מְנַשֶּׁה אַשְׂרִיאֵל אֲשֶׁר יָלָדָה - אשה הראויה מבנות ישראל". "פִּילַגְשׁוֹ הָאֲרַמִּיָּה - מבנות ארם". לדבריו, המסתדרים עם פשט הפסוק, מנשה התחתן עם אשה כשרה וראויה מבנות ישראל (תרתי משמע), לאחר מכן, כדי לחזק את מעמדו, הוא יצא למסע כיבוש בארם, ושם הוא לקח לעצמו פילגש מבנות ארם. בצעד זה הוא הכריז על עצמו גם כמלך, פילגש הותרה רק למלכים (רמב"ם הלכות מלכים פ"ד ה"ד) ועל הדרך יצר קשרים דיפלומטים בין לאומיים עם ממלכה ארמית. חתונה זו, שלא לשם שמים, עם נסיכה נוכריה פסלה את מנשה מהנהגה וממעמדו כבכור. מאידך, הוא נשא גם אשה כשרה, ולכן הפסיד את מעמדו חלקית ולא לחלוטין. צאצאיו מאשתו הכשרה זכו לנחלה בעבר הירדן המערבי, צאצאיו מפילגשו הארמיה נדחו לעבר הירדן המזרחי.
גם במשפחתו של יהודה התרחשו מאורעות דומים, וז"ל הכתוב: "וַיִּהְיוּ בְנֵי יְרַחְמְאֵל בְּכוֹר חֶצְרוֹן ... וַתְּהִי אִשָּׁה אַחֶרֶת לִירַחְמְאֵל וּשְׁמָהּ עֲטָרָה הִיא אֵם אוֹנָם" (דברי הימים א, ב, כה-כו). גם על פירושו של פסוק זה נשתברו קולמוסים. הביטוי: אִשָּׁה אַחֶרֶת רומז לבעיה קשה, שהרי בכינוי זה מכנה הכתוב את אימו של יפתח הגלעדי (שופטים יא, ב).
לכן, נצעד בעקבות דברי הירושלמי על הפסוק: "שנשא אשה גויה להתעטר בה דכתיב וַתְּהִי אִשָּׁה אַחֶרֶת וּשְׁמָהּ עֲטָרָה הִיא אֵם אוֹנָם שהכניסה אנינה לתוך ביתו" (סנהדרין פ"ב ה"ג). לפי פירוש זה עטרה, בעלת הכתר על ראשה, הייתה נסיכה מצרית רמת מעלה. ירחמאל, בכור בן בכור לצאצאי יהודה, חשב שעל ידי חתונה זו הוא מבטיח את מעמדו החשוב. התוצאה היתה הפוכה, כמו אצל פילגשו של מנשה.
מפרשיות אלה נלמד על חומרתם של מעשים הפוסלים להנהגה את מי שחוטא בהם. שני המעשים הם אותה אדרת בשינוי גברת.
נתפלל לרפואה שלמה והחלמה מהירה וטובה לפצועים היקרים
ובתוכם איתמר חיים בן ציפורה,
נחמה למשפחות הנופלים המזהירות בגבורתן ובגבורתם של בניהם ובנותיהן,
חזרה מהירה וטובה לבתיהם לכל החטופים והעקורים. ואור גדול לכל עם ישראל
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
