ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- מנהיגות
- הדרך להנהגה
- ספריה
- קומי אורי
- יב - הנהגה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רפאל בן יוסף
חג הסוכות מרובה במצוות, ביניהן מצוות הלולב, ארבעת המינים. חכמים אומרים שארבעת המינים דומים לכלי נשק - הלולב דומה לחרב, אולי לרובה, האתרוג אולי לרימון. על כל פנים, חכמים מתכוונים לומר לנו שיש מלחמות רוחניות ויש מלחמות גשמיות, אדם בעולם הזה צריך להתמודד עם מזיקים שונים ולהדוף אותם. אנחנו נמצאים בתקופה מיוחדת במינה. על הדור שלנו, דור של עקבתא דמשיחא, אמר הרב שזהו דור שאור וחושך משמשים בו בערבוביא. יש המון אור, המון התקדמות, ומצד שני גם המון חשכה. יש ירידה ועלייה, יש הרבה התמודדויות עם מתירנות וחופש, עם פריקת עול, שזהו דבר שלא היה בדורות קודמים, אנשים לא העיזו לפרוק עול. מאידך גיסא זהו דור של חזרה לארץ-ישראל, ודור של התמודדות עם הקשיים והתגברות עליהם. לא היה דור שהיתה לו התמודדות ברמה כזו - לא היה אינטרנט ולא טלוויזיה, לא היתה תקשורת, לא עיתונות ולא ספרות, ועוד דברים שגורמים בעיקר לבני-נוער, אך גם למבוגרים, צורך להתמודד ולעמוד מול משיכות וגירויים שקשה לנצח אותם. ואם יש ציבור שלמרות כל הקשיים לא נופל ברוחו אלא להפך, בונה לעצמו כוחות ומתמודד ומנצח, זה ציבור מיוחד שלא היה בדורות קודמים, שאז לא היתה התמודדות כזו. לכן מבחינה מסוימת האור שעולה מתוך ההתמודדות מגלה ציבור חזק עם עוצמות מיוחדות גדולות מכל דור שלפנינו. מלחמה רוחנית דורשת הדיפת כוחות שליליים, ומצד שני בניית כוחות חיוביים של אהבת תורה, של אהבת עם ישראל, של אהבת ארץ-ישראל, של אמונה. זה האתגר שאנו עומדים בו ומנצחים אותו.
האיכות קובעת
על ליל הושענא-רבא שאנו עומדים בו אמרו המקובלים שזהו יום שליחת הפתקאות, שלב החיתום שלאחר הדין, גזר הדין, וישנם תיקונים שנהוג לומר. בין הדברים נהוג לומר בתיקון ליל הושענא-רבא את ספר דברים. ספר דברים עניינו הוא הכניסה לארץ-ישראל, הגבורה והתעוזה לבוא לארץ למרות העמים הגדולים והמלחמה הקשה הצפויה. משה אומר לעם שלא יפחדו, ולא מפני שישראל חזקים בפועל אלא מפני שהקב"ה איתנו. זאת אומרת שאכן המלכים חזקים והמלחמה קשה, הכניסה לארץ-ישראל כרוכה בסיכון גדול, אבל, אומר להם משה, אתם ראיתם מה שעשה הקב"ה ביציאת מצרים, כיצד התמודדנו עם מלכים גדולים, עם סיחון ועוג, והקב"ה עזר לנו לנצח אותם, על כן אל לנו לפחד בכניסה לארץ. ואחרית כראשית - אנחנו היום נמצאים בתקופה של התמודדות כנגד העמים שלא רוצים שנשלוט בכל ארץ-ישראל, וגם אלו שלא נלחמים איתנו לא רוצים שנתפתח ומחפשים כל דרך להצר את צעדינו ולמנוע את התפתחותה של מדינת ישראל, שכן זה מנוגד להשקפתם הן של הנוצרים והן של המוסלמים.
אבל כמו שהתורה אומרת לפני הכניסה לארץ בימי יהושע כך היום, אנחנו לא הולכים בשם עצמנו, אנחנו באים בשם ה'. הקב"ה ציווה אותנו לשבת בארץ-ישראל, לכבוש את ארץ-ישראל, לא להשאירה ביד נכרים, וכאשר אנו עושים מצווה הקב"ה מסייע בעדנו. וכשהקב"ה מסייע בעדנו שום כוח שבעולם לא יכול להפריע, ואנחנו צריכים להתמלא בביטחון בה', ולומר בפה מלא את המגמה והכיוון שלנו. הרבה פעמים המדינאים שלנו אומרים שאין לנו כוונה להישאר בכל חלקי הארץ אלא עלינו לעשות פשרות וכדומה, וכאשר מגיע חג הסוכות כולנו עולים לרגל ומכריזים שבעצם אנו שואפים שייבנה בית-המקדש והר הבית יהיה בשליטתנו. זה סותר את דברי המדינאים שנאמרו במשך כל השנה, וזה אבסורד, כי אלה הדברים שאליהם אנו באמת חותרים, זה החפץ האמיתי של עם ישראל. וכאשר נכריז על זה בגבורה ונעשה את מה שבידינו, העם כולו יהיה נחוש ובוטח ברבש"ע ובדרך הזו שאנו הולכים בה - זה התפקיד של הציבור שלנו. גם בתוך הציבור הדתי לא כולם רואים את המהלך הא-לוהי ואת המגמה המרכזית של התקופה, שענייננו לחזור לארץ-ישראל. מכיוון שהמדינה הוקמה על-ידי חילונים והם עומדים בראשה ואין שלטון של תורה, הם לא רואים כאן דבר דתי וא-לוהי.
אנחנו, נאמני בית המדרש של הרב זצ"ל, יודעים שזו תקופה של גאולה ורואים את ההתקדמות מתוך הקשיים. הציבור הזה גדל ומתרחב והוא זה שצריך להיות הלב המוביל בציבור הדתי ואחר כך בכלל ישראל, המוביל לקומה זקופה, לקוממיות, לשתי קומות, לגבורה שבאה מתוך גודל של אמונה, לדעת שהקב"ה הוא שמוביל אותנו בדרך הזו של הגאולה. אמנם מבחינה כמותית איננו רבים, אך האיכות קובעת, וכאשר יש איכות של עומק, של מחשבה, של אמונה וקיום תורה ומצוות ודקדוק בכל, ומתוך זה באה אהבת ארץ-ישראל ואהבת העם ושאיפת הגאולה - כמובן שהדרך הזו תתפשט ותתרחב ותתפתח ותהיה מובילה בע"ה לכל עם ישראל.
________________
מתוך הירחון "קומי אורי" היוצא לאור ע"י תנועת קוממיות.
לפרטים והזמנות: [email protected]
טלפון: 02-9974424
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.










