- מדורים
- רביבים
- הלכה מחשבה ומוסר
- נושאים שונים
8
תשובה : מכיוון שברא ה' את האדם בצלמו, בצלם אלוקים, העניק לדיבורו השפעה על הקורה בעולם הזה ובעולמות העליונים. לכן קללה שלו יכולה לפגוע, וברכה שלו יכולה להשפיע טובה.
כאשר אדם חוטא, מעמדו נפגם ונסדק, אולם פעמים רבות עדיין מצבו תלוי ועומד, וכאשר מקללים אותו, הקללה חלה על הפגם שבו ויכולה להכריעו. מנגד, כאשר עשה מצוות התרבו זכויותיו, אבל עדיין פעמים רבות מצבו תלוי ועומד, וכאשר מברכים אותו נפתח הפתח לברכה האלוקית שתחול עליו. ברכה לשון תוספת וריבוי. קללה, לשון הפחתה וחיסרון.
גדול כוח השפעתן של הברכות מכוחן של הקללות, וכפי שאמרו חכמים: "לעולם מידה טובה מרובה ממידת פורענות" (סוטה יא, א).
ברכת נח, יצחק ויעקב לילדיהם
רביבים (753)
הרב אליעזר מלמד
775 - מנהגי אמונות טפלות
776 - כוחן של הברכות והקללות
777 - פרו ורבו ומילאו את הארץ
טען עוד
לכן כאשר עמד יצחק אבינו לברך את עשיו בנו הגדול, חרדה רבקה אימנו שמא תגיע הברכה למי שאינו ראוי לה, ודרשה מבנה יעקב לקבל את הברכה שבאמת הייתה מגיעה לו. ואף לאחר שנודע ליצחק שהוטעה ובירך את יעקב, הבין שברכתו כבר חלה על יעקב (בראשית כח, א-ו).
כיוצא בזה, בעת שבירך יעקב אבינו את בניו של יוסף, דקדק להניח יד ימינו על אפרים, כי יש כוח עצום בברכה, וצפה ברוח קודשו שאפרים הצעיר יגדל ממנשה (בראשית מח, יד-כ). וכן לפני מותו, דקדק יעקב אבינו לברך את בניו באופן המתאים ומכוון לכל אחד מהם, שנאמר: "ויברך אותם איש אשר כברכתו בירך אותם" (בראשית מט, כח).
ברכות ההורים
לא רק לצדיקים מיוחדים יש כוח לברך את ילדיהם, אלא לכל ההורים יש כוח מיוחד לברך את ילדיהם, שהואיל ומתוך אהבה גידלו אותם, ומתוך רצון להיטיב חינכו ופרנסו אותם, הם צינור השפע של ילדיהם, וממילא יש לברכתם משקל רב. פרט לכך, הואיל והם ילדו אותם, משמיים נקבע שהם יהיו צינור הברכה של ילדיהם.
מכיוון שיש לברכת ההורים כוח מיוחד, הורים רבים נוהגים לברך את ילדיהם לפני אירועים חשובים, כגון חתונה, כניסה ללימודים, גיוס לצבא, קבלת משרה ויציאה לחוץ לארץ. כמו כן הורים רבים נוהגים לברך את ילדיהם בליל שבת, שהיא שעה יפה לברכה, כי בכניסת השבת בא שלום לישראל, ואפילו המקטרגים שותקים, והכול שמחים ורגועים, ומתווספת ברכה לעולם.
הורים רבים מברכים את ילדיהם ונכדיהם בערב יום הכיפורים, שאז הלב פתוח לתשובה, ובכלל הברכה שהם מעניקים לילדיהם ונכדיהם הם מעוררים אותם לשוב בתשובה ולהתחזק בתורה ובמצוות (מטה אפרים תריט, ב; קיצור שולחן ערוך קלא, טז).
ברכת ההורים לפני פטירתם
וכן ראוי להורים להשתדל לברך את ילדיהם לקראת פטירתם, מפני שלקראת הפטירה נפשו של האדם הולכת ומשתחררת מכבלי הגוף והיא נטהרת ומזדככת, ולכן יש בידו תוספת כוח לברך (ספורנו בראשית כז, ב; רד"ל). וכן אמרו חכמים: "אתה מוצא שהצדיקים מברכים לבניהם בשעת מיתתם, שכן הוא אומר יצחק לעשו: ואברככה לפני ה' לפני מותי. לפיכך כשחלה יעקב, נטל יוסף שני בניו והכניסם אל אביו שיברכם" (תנחומא ויחי ה).
מכיוון שיש השפעה רבה לברכה שנאמרת לפני הפטירה, ההורים שמברכים את ילדיהם לפני מותם גומלים עימהם בכך חסד. ואף הילדים שבאים להוריהם כדי לקבל את ברכתם לפני פטירתם גומלים עם הוריהם חסד, שבכך הם מגלים את רצונם להמשיך את מורשתם (מעבר יבוק אמרי נעם כח).
מהי ברכה
הברכה שאדם מברך את חברו בפניו, יש בה תפילה לה' יחד עם הכנת המתברך לקבל את הברכה. מפני שכאשר המתברך שומע את הברכה, נפתח לבו לקראתה, והברכה שקיבל נעשית לו כמעין צינור שדרכו השפע יכול להגיע אליו. הרי שיש בברכה שילוב של תפילה עם פעולה רוחנית לקביעת העתיד (עיין ספר העיקרים ד, יט).
ברכה שבין אדם לחברו
גם לברכה של אדם לחברו יש השפעה. וכפי שאמרו חכמים: "לעולם אל תהי ברכת הדיוט קלה בעיניך, שהרי שני גדולי הדור בירכום שני הדיוטות ונתקיימה בהן, ואלו הן: דוד ודניאל" (מגילה טו, א).
גדולה מעלת הברכה שהיא יכולה להציל מכיליון. שנאמר: "ותאמרנה הנשים אל נעמי: ברוך ה' אשר לא השבית לך גואל היום וייקרא שמו בישראל" (רות ד, יד). אמרו חכמים, שבזכות ברכה זו, כמה מאות שנים לאחר מכן, ניצל זרעו של דוד בעת שקמה עתליהו להכריתו (רות רבה ז, טו).
כיוצא בזה הורו חכמים (שבת קלז, ב) שכל המשתתפים בברית מילה יברכו את הרך הנימול: "כשם שנכנס לברית, כך ייכנס לתורה לחופה ולמעשים טובים".
איסור קללה
אסור מהתורה לקלל אדם שימות או יחלה או שיארע לו דבר רע אחר. אפילו אדם שאינו שומע שקיללו אותו - אסור לקלל, שנאמר: "לא תקלל חירש" (ויקרא יט, יד). בטעם האיסור נאמרו שני פירושים. האחד הוא שהקללה משחיתה את נפשו של המקלל במידות רעות של שנאה, כעס ונקמה (ספר המצוות לרמב"ם לא תעשה שיז).
השני הוא שהאדם נברא בצלם אלוקים, ואחד הביטויים העיקריים של צלם אלוקים הוא שיש לו יכולת לדבר. כלומר, יש לדיבורו כוח השפעה בעולם הזה ובעולמות העליונים, ולכן כאשר הוא מקלל את חברו, הוא פוגע בו בעולם הזה, וגורם לקטרג עליו בעולמות העליונים (ספר החינוך רלא; זוהר חלק ג' פה, א).
נזקה של הקללה
ככלל אדם נידון לפי מעשיו, ולא לפי מה שמקללים אותו, ולכן בדרך כלל, כאשר האדם נוהג בצדיקות, אין הקללות מזיקות לו, שנאמר: "קללת חינם לא תבוא" (משלי כב, ו). אולם בשעת הסכנה, כאשר יש באדם חטא, למרות שהוא נוהג בצדיקות, הקללה יכולה לחול על אותו החטא ולהעצים את הקטרוגים נגדו ולהכריעו (עיין זוהר חלק א' קעה, א; מנורת המאור כ; אור החיים במדבר כג, ח).
וכן אמרו חכמים במשנה (מכות יא, א), שכיוון שהרוצחים בשגגה שצריכים לגלות לערי המקלט משתחררים רק במות הכהן הגדול, היו אימותיהם של הכהנים הגדולים מספקות לרוצחים בשגגה מזון וכסות כדי שלא יתפללו על בניהן שימותו. שאלו חכמים: וכי מה בכך שיתפללו, הרי "קללת חינם לא תבוא"? והשיבו שגם לכהנים הגדולים יש אשמה מסוימת, שלא התפללו מספיק על בני דורם שלא יגיעו לרצח בשגגה. הרי שיש כוח בקללה להזיק גם למי שלא חטא, כאשר יש בו פגם מסוים, ובמיוחד כאשר הפגם קשור לנושא שבעטיו קיללו אותו.
הקללה בדרך כלל חוזרת על המקלל
מעיקר הדין מותר לאדם לקלל רשע שחטא נגדו (סנהדרין פה, א). וכן מצינו נביאים וחכמים שקיללו אנשים שהרשיעו כלפיהם. אולם מפני הסכנה עדיף לא להשתמש בקללות, מפני שכאשר הקללה אינה מוצדקת באופן מלא, היא עלולה לחזור על המקלל. לכן אמרו חכמים (סנהדרין מח, ב) שראוי לאדם לנהוג כפי הפתגם "תהא לוטא ולא תהא לאטה", עדיף שתהיה מהמקוללים ולא מהמקללים. וכפי שאירע לדוד המלך שקילל את יואב בן צרויה, על שהרג את אבנר בן נר שר צבא ישראל ופגע בתהליך איחוד שבטי ישראל תחת הנהגת דוד. אמר דוד: "נקי אנוכי וממלכתי מעם ה' עד עולם מדמי אבנר בן נר. יחולו על ראש יואב ואל כל בית אביו ואל ייכרת מבית יואב זר ומצורע ומחזיק בפלך ונופל בחרב וחסר לחם" (שמואל ב' ג, כח-כט). אמרו חכמים: "כל קללות שקילל דוד את יואב נתקיימו בזרעו של דוד". היינו בשעה שצאצאיו חטאו, חזרה ועלתה הקללה של דוד וקטרגה כנגדם וגרמה להם שייענשו.
האם צריך לפחד מקללות
למרות שיש כוח בקללות להזיק, עדיף לאדם לא לחשוש מהן, מפני שככל שיחשוש מהן יותר, כך השפעתן המזיקה עליו תגדל. אלא יתחזק ללכת בדרכי ה', כי זה הדבר המועיל ביותר להגנה מפני הקללות. וכפי שציווה ה' את ישראל בפרשה שבה נאסרו כל הכשפים: "תמים תהיה עם ה' אלוקיך" (דברים יח, יג), ובכך תהיו דבוקים בחיים ותינצלו מכל המכשפים וקללותיהם.
יתר על כן, כאשר אדם יודע שהקללות שקיללו אותו אינן מוצדקות, ראוי לו להתחזק באמונה שהן יתהפכו לטובה ולא יזיקו לו, וככל שיתחזק בזה יותר, כך אכן יהיה. לא זו בלבד אלא שהקללות עצמן יחולו על ראש מי שאמרן, וכמו שנאמר "קללת חינם לו תבוא" (משלי כו, ב), ביארו שם המפרשים, שאם הקללה הייתה בחינם היא חוזרת על ראשו של המקלל (רש"י, רלב"ג ומצודת דוד).
וכך כתב המאירי (על משלי כו, ב), שאין לחכם להתיירא מלהוכיח שמא יקללו אותו, כי "אלוקים יהפוך אליו את הקללה לברכה", ותחזור הקללה למקלל.
מתוך העיתון 'בשבע'
בריאת העולם בפרשת לך לך
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בצורת ד'?
שימוש בתנור אחד לחלב ובשר
האם מותר לפנות למקובלים?
מה המשמעות הנחת תפילין?
האם מותר להשתמש בתאריך לועזי?
לאן המריבות בתוך עם ישראל מובילות אותנו?
פיתרון יוסף לחלומו של פרעה
מה הייעוד של תורת הבנים?
למה ללמוד גמרא?
למה משווים את העצים לצדיקים?
אמונת המוסלמים
מאמר ראשון, ה
הרב חיים אביהוא שוורץ | כ' שבט התשפ"ה

דוד ובת שבע - הספור שלא שמעתם
הרב מרדכי הוכמן | אב תש"ע

שלושת הקניינים בארץ ישראל
(מערת המכפלה, גורן ארוונה היבוסי, שכם)
הרב דוד דב לבנון | חיי שרה תשס"ב
"מיניה ומיניה יתקלס עילאה"
שיחת מוצ"ש פרשת יתרו תשפ"ה
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | י"ח שבט תשפ"ה
