ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- ילדים
- חינוך ילדים
ההתלבטות בנוגע ליחס הראוי בין לימודי חול ללימודי קודש, באופן רחב יותר היא בעיקרה שאלה איזו "צידה לדרך" ההורים רוצים לתת לילדיהם. האם הם מעוניינים לגדל את ילדיהם שיהיו "יראי ה'... זרע קודש" ותחילת גידולם אמור להיות בעיקר מתוך לימוד תורה, או שהם מעוניינים לתת להם גם אפשרות בהמשך הדרך לצאת וללמוד בנוסף ללימודי קודש גם לימודי חול כדי שיוכלו לעבוד ולהתפרנס?
לעיתים רבות יש נטייה להכריע בשאלות כבדות משקל אלו בהחלטה אינטואיטיבית הנובעת מאופיו של הילד או מהרקע התורני של ההורים, אך נראה שכדי להכריע בשאלות אלו יש לעיין במקורות חז"ל העוסקים בהדרכה החינוכית הנכונה ובהתוויית דרך ראויה לפי הצרכים השונים של הילד, בגיל הנעורים וההתבגרות ובתור מבוגר.
היחס בין תורה ומלאכה
בחז"ל אנו מוצאים גישות שונות בנוגע למקומה של העבודה בחיי הפרט: "תנו רבנן: 'ואספת דגנך' - מה תלמוד לומר לפי שנאמר: 'לא ימוש ספר התורה הזה מפיך', יכול דברים ככתבן? תלמוד לומר: 'ואספת דגנך' - הנהג בהן מנהג דרך ארץ, דברי רבי ישמעאל. רבי שמעון בן יוחי אומר: אפשר אדם חורש בשעת חרישה, וזורע בשעת זריעה... תורה מה תהא עליה? אלא בזמן שישראל עושין רצונו של מקום - מלאכתן נעשית על ידי אחרים, שנאמר: 'ועמדו זרים ורעו צאנכם' וגו'. ובזמן שאין ישראל עושין רצונו של מקום - מלאכתן נעשית על ידי עצמן, שנאמר: 'ואספת דגנך'" (ברכות לה, ב). לדעת רבי ישמעאל הדרך האידיאלית היא שילוב של תורה ועבודה, ואילו לדעת רבי שמעון האידיאל הרצוי הוא עיסוק בתורה.
איזה חינוך עדיף, תורה ואומנות או תורה בלבד? לכאורה מצאנו מחלוקת דומה לכך גם בנוגע לחינוך הילדים. הברייתא הפורטת את חיובי האב לבנו מונה שני חיובים בהקשר הלימודי: "ללמדו תורה... וללמדו אומנות" (קידושין כט, א). בזמן המשנה הכוונה הייתה ללמד את הילד אומנות מעשית (קידושין פרק ד, משנה יד), אך כיום מקובל לומר שכדי להשתלב במשק העבודה יש צורך במסד ידע נרחב, שנרכש באמצעות לימודי ליבה. אחרונים רבים מבינים שהכוונה "ללמדו אומנות" היא גם ללימודים תאורטיים כלימודי ליבה שיכולים להביא את הילד ללימודי מקצוע בעתיד (ר"א וסרמן קובץ שיעורים ב, מז; מכתבי ר' עקיבא איגר סימן ו; ר' יוסף חיים, בן איש חי, אמרי בינה עמ' רנא ועוד). מנגד מצאנו את דעתו של רבי נהוראי: "מניח אני כל אומניות שבעולם ואיני מלמד בני אלא תורה" (קידושין פרק ד, משנה יד).
גם באחרונים מצאנו מחלוקת כיצד לפסוק. רבים מהאחרונים (המגן אברהם אורח חיים קנו, ב; שולחן ערוך הרב קנו, ב; קובץ שעורים חלק ב, סימן מז; כף החיים (פלאג'י) סימן כא אות א; שו"ת יחוה דעת ג, סי' עה; שו"ת עשה לך רב ו, פז) פוסקים כתנא קמא שהאב צריך לדאוג לכך שבנו יתחנך לתורה ואומנות, אך החתם סופר פוסק: "דאין לתינוקות ישראל ללמוד שום אומנות ושום חכמה כי אם תורת ה'" (חידושי ב"ב כא ע"א ד"ה בתינוקות, שו"ת חתם סופר חושן משפט ח"ה סי' עט).
עיון מעמיק יותר במחלוקת זו מראה שאין ויכוח עקרוני בין השיטות: האחרונים שסוברים שיש ללמד תורה ואומנות, טוענים שהנחיה זו היא הנחיה לכל הילדים, אך אם יש ילדים בעלי נטייה ורצון שרוצים רק ללמוד תורה - האב פטור מללמדם אומנות. מנגד החתם סופר, שסובר שיש ללמד ילדים קטנים רק תורה, סובר שכאשר הילד מגיע לגיל 13 או 14 יש לבדוק את מידת ההתאמה והרצון שלו להמשיך לעסוק בתורה, ואם ההתמסרות ללימוד תורה אינה מתאימה לאופיו יש ללמדו גם אומנות.
נמצא שיש הסכמה שבאופן עקרוני האב צריך לדאוג לכך שבנו ילמד גם תורה וגם אומנות, וכל הוויכוח הוא בעיקרו על הצד היישומי, האם נכון יותר לשלב בין לימודי הקודש והחול או שמא הלימוד צריך להיות בשלבים: לפי החתם סופר, יש להתמקד רק בלימודי קודש עד גיל 13 או 14, ולאחר מכן יש לעשות הבחנה בין ילדים שמתאימים ללימוד תורה אינטנסיבי ובין ילדים שאינם מתאימים לכך. לעומת זאת, לפי האחרונים שהוזכרו לעיל יש לשלב מגיל צעיר בין לימודי קודש ללימודים הנצרכים לאומנות.
הרב קוק – הערות מעשיות לחינוך המתחדש
אנשי היישוב המתחדש בארץ ישראל נועצו ברב קוק בדבר פתיחת מוסדות חינוך שונים ותוכני הלימוד במוסדות אלו. באיגרת שנכתבה על רקע חוברת ששלח אליו הרב יונתן בנימין הלוי הורוויץ, על פתיחת בית מלאכה לנערים שמשלבים בתוכו לימודי קודש ואומנות בירושלים תחת חסותה של ישיבת עץ חיים, מביע הרב קוק את עמדתו העקרונית: "שאנו חייבים ללכת בדרכי חיים באמת, וישובו מדרכי החושך, שהם ההפך מהדרך אשר ציווה ד' אלוקינו ב"ה אותנו ללכת בה, לבחור בחיים של כבוד וכשרון... לגזור איסור על מצוה גדולה כזאת, שמותר לדבר בגינה דברי חפץ בשבת קודש, דאמר רב שמואל בר נחמני הולכים לטרטיאות... לפקח על עסקי רבים בשבת, ותנא דבי מנשה משדכין כו' וללמדו אומנות (שבת קנ, א)" (אגרות הראיה א, רפט).
הרב קוק רואה בחינוך לאומנות בחירה ב"חיים של כבוד וכשרון". בהמשך אותה איגרת הוא כותב שיש מצווה גדולה לפתח לימודים אלו ביישוב המתחדש בארץ ישראל בטענה ש"אינו דומה רבים העושים את המצווה ליחידים". דהיינו שהיות שהיישוב היהודי בארץ הולך ומתרחב יש צורך להרחיב את השורות, ולאפשר לילדים אמצעים לפרנסה לכשיגדלו, ובכך גם יוכלו לתרום לפיתוח התעשייה בארץ ישראל.
באיגרת נוספת נרתע הרב קוק כנראה מהתקפות שנעשו נגד מוסדות כמו 'תחכמוני' ו'נצח ישראל' המשלבים בתוכם אומנות ולימודי חול כלימודי שפות ומדעים, וכותב: "ואין ספק שאילו ראו בעיניהם את מצבנו גדולי הראשונים, קדושי דור שלפנינו, גם הם היו אומרים ככה, שאין כוח בידינו למחות בידי העושים לשם שמים" (אגרות הראיה ב, תרנ"ד).
ייתכן לומר שהפער בין תמיכתו 'לכתחילה' של הרב קוק בתוכנית הלימודים של בתי המלאכה, ובין ההסכמה 'בדיעבד' ללימודים ב'תחכמוני' וב'נצח ישראל', מקורה בעובדה שלימודי האומנות בבתי המלאכה החלו בגיל מבוגר יותר, לאחר שהילדים ינקו רק מעולם של קודש, וכן בזמן הרב שהושקע בבתי הספר בלימודי חול בהשוואה לבתי המלאכה, שבתוך זמן יחסית קצר הביאו את הבחורים להיות בעלי מקצוע. מתוך דברי הרב קוק עולה שתוכניות הלימודים במוסדות אלו הודרכו על ידו כדי להגיע לאיזון המתאים בין לימודי החול ללימודי הקודש.
חינוך יהודי אותנטי צריך להתייחס לשני אלמנטים חשובים בחיי הילד והמתבגר כאחד - חינוך לתורה ומצוות, ולצידו חינוך שיוכל להכשירו לפרנסתו. הלכה למעשה ייתכנו גישות מעשיות שונות, או שיטה המשלבת בין לימוד תורה ולימוד אומנות. לפי שיטה זו יש צורך בהדרכה רבנית וחינוכית כדי לתאם בין התכנים השונים ולקבוע את היחס הנכון בין השעות המוקדשות למקצועות הקודש ובין אלה שמוקדשות למקצועות החול, או שיטה הגורסת שבשנים הראשונות יש ללמד רק קודש ואחר כך יש לבחון את התאמתם של הילדים למסלולי לימוד המותאמים לאופיים ולכישוריהם. בכל אופן תורתנו, שהיא תורת חיים, דורשת שילוב מושכל של שני האלמנטים הללו, החשובים ל"חיים של פרנסה... וחיים שתהא בנו אהבת תורה ויראת שמיים" (תפילת רב).
הכותב הוא חוקר במחלקת 'אחווה' לחברה ומשפחה במרכז תורה ומדינה
מתוך העיתון 'בשבע'
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.









