ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- רביבים
- משפחה חברה ומדינה
- מאמרים אקטואליים
- מלחמת "חרבות הברזל"
רבים חשים אכזבה מהעסקה המשפילה. קיווינו שבזכות גבורתם ומסירותם של חיילינו, המנהיגות הצבאית והמנהיגות המדינית יגשימו את מטרות המלחמה, ימגרו את חמאס ואת שלטונו באופן מוחלט ויחזירו את החטופים. ואולם בפועל המנהיגות הצבאית לא הכינה תוכנית להכרעת חמאס, וארגון הרשע נותר על רגליו, והוא סוחט את מדינת ישראל לשחרר מחבלים מתועבים.
עדיין לא סיימנו את המלחמה, ולכן עוד לא הגיע זמן הסיכומים שלה. אבל בינתיים חובה להעלות על נס את גבורת חיילי הסדיר והמילואים שלחמו במשך חודשים רבים; את ההורים שחינכו אותם והתפללו עליהם; את גבורת הנשים ששלחו את בעליהן לקרב, ונשאו לבדן בעול הבית. חובה קדושה לזכור את הקדושים שחירפו נפשם על הגנת העם והארץ, ואת גבורת הפצועים שהתייסרו ומתייסרים בבתי החולים.
בזכות מסירותם, עם ישראל חי וקיים וימשיך להתקדם. גם אם בינתיים לא זכינו לניצחון, זכינו לראות שגדל כאן דור שמסוגל לנצח ורוצה לנצח, והוא זה שמקדם את מדינת ישראל למרות הכשלים של המנהיגות. אין לשער את גודל מעלתם ושכרם של החיילים ובני משפחותיהם שמסרו את נפשם למען ישראל במלחמה. הם זכו לקיים שתי מצוות, שכל אחת מהן שקולה כנגד כל המצוות שבתורה: יישוב הארץ והצלת ישראל, ושכרם על כך בעולם הבא, עולם האמת והנצח, הוא אין־סופי.
בעולם הזה
רביבים (823)
הרב אליעזר מלמד
749 - פרו ורבו ומילאו את הארץ
750 - עסקת החטופים וגבורת החיילים
751 - יציאת מצרים וגאולה בדרך הטבע
טען עוד
ואין הכוונה לברכה שתתבטא במעשים גדולים ורועשים, אלא ביכולת להגיע לרובד עמוק יותר בנפש, שמאפשר לחוות את החיים באופן נכון ומדויק יותר. כך ביחס של האיש שחזר מהקרבות אל אשתו, כך ביחס של האישה שבמשך חודשים דאגה וקיימה את משפחתם אל בעלה, הם יכולים לזכות להעמיק את האהבה שביניהם, ולזכות להעניק לילדיהם חינוך איכותי יותר. כך ביחס להורים ולאחים. כך ביחס לחברים ולמשפחות השכולות, שמצווה לתמוך בהן ולהוסיף בלימוד תורה לעילוי נשמת הקדושים.
אם מתוך מסירות הנפש יזכו להתרומם מעט בלימוד תורת ארץ ישראל והבנתה, בעשיית חסד, בחריצות בעבודה, בדבקות במצוות - יזכו לברכה שאין לשער. כי תוספת מעטה שבאה ממעמקי הנפש, שקולה יותר ממעשים גדולים שנותרים על פני השטח, ותוספת זו מניבה פירות טובים למשך זמן ארוך.
דוגמה מחנניה, מישאל ועזריה
ראוי להיזכר בחנניה, מישאל ועזריה, שבעודם ילדים הוגלו מירושלים, ושימשו פקידים בחצר מלך בבל. כאשר הגיעה הפקודה על כולם להשתחוות לצלם הגדול שהעמיד נבוכדנצר, רבים מישראל שכחו את מולדתם ואמונתם, והשתחוו. ואולם חנניה, מישאל ועזריה בחרו למסור את נפשם, וגם כשאיימו עליהם להפילם לכבשן האש, דבקו באמונתם ולא השתחוו. היה ברור להם שהם עומדים להישרף, אולם עשה להם ה' נס והצילם (דניאל ג; מגילה יב, א).
במסירות נפשם הם חיזקו את כל הדור לדבוק באמונת ישראל. על אותה תקופה חשוכה אמרו חכמים: "ביקש הקב"ה להפוך את העולם כולו ללילה... ולדם... כיוון שנסתכל בחנניה, מישאל ועזריה - נתקררה דעתו" (סנהדרין צג, א). מכיוון שבזכותם זכר עם ישראל את בריתו עם ה' אלוהיו, חזר לארצו ובנה את בית המקדש ואת חומות ירושלים. ואף לדורות, מסירות נפשם שימשה מופת ודוגמה לקדושי ישראל שמסרו את נפשם על קדושת השם.
השאלה הגדולה היא איך ניתן אחר מעשה נשגב שכזה לחזור לשגרה. שאלו חכמים (סנהדרין צג, א), להיכן הלכו? "אמר רב: בעין הרע מתו", כלומר הם ניסו להמשיך לחיות באותה מדרגה עליונה, גם הציבור ציפה מהם לכך, אולם חיים ברמה עילאית שכזו הם מעבר ליכולתו של האדם, ועל כן מתו בעין הרע. "שמואל אמר ברוק טבעו", שהיו אומות העולם מבזים את ישראל: ה' עושה לכם ניסים גדולים כאלה, ואתם מורדים בו ומשתחווים לצלם. כלומר הנס הגדול שאירע להם עורר עליהם בוז שמתו בו. "רבי יוחנן אמר: עלו לארץ ישראל, ונשאו נשים והולידו בנים ובנות". כלומר התעטפו בענווה, ויתרו על מעמדם המכובד בארמון המלך, קיימו את מצוות העלייה לארץ, ובמסירות נפש התיישבו בארץ שבאותם ימים חרבה, וזכו להקים משפחות יפות.
אפשר אולי לומר שבתחילה ניסו לפעול גדולות וכמעט מתו בעין הרע וברוק, עד שהבינו שלא זו הדרך, כי מה שצריך הוא לקיים את דבר ה' ולעלות לארץ, ונחשבו בעיני העולם כמתים, ושם בארץ החיים זכו לחיים פשוטים מלאי ברכה.
בשקט ובענווה
תחושה דומה יכולים לחוות חיילינו הגיבורים. אחר שהתעלו לפסגות הגבוהות של מסירות הנפש, ירצו לפעול גדולות, להפוך בסערת נפש את העולם לטובה. גם הנשים שתמכו בבעליהן שבחזית תוך שהן מקיימות את משפחתן בגבורה, עלולות לצפות שמעתה הכול יהיה מושלם. אולם כגודל הציפיות, כך עלולה האכזבה לגדול, והם עלולים ליפול ולהישבר במפח נפש.
לכן צריך לחזור אל שגרת קדושת החיים בשקט ובענווה, ולדעת כי הברכה השמורה לגיבורי האומה האהובים שרויה בעומק נפשם, ועליהם לפתוח את ליבם במתינות, ולזכות לקבל אותה בנחת.
הטועים לבקש ניסים
יש הטוענים מתוך האכזבה: רק נס יעזור! אולם עלינו לדעת שלא לכך נועדו הניסים. הניסים נועדו בעיקר כדי לגלות את כוחו של ה' והנהגתו בעולם. כמו ניסי יציאת מצרים, שעל ידם נודע בעולם כי ה' בחר בישראל להיות לו לעם סגולה. כמו ניסי מתן תורה, כדי שידעו הכול את מעלת התורה שה' נתן לישראל. וכן הניסים שעשה ה' לנו בכניסתנו לארץ בימי יהושע, קריעת הירדן, הפלת חומות יריחו והעמדת השמש בגבעון עד סיום המלחמה, נעשו כדי לגלות ולהודיע לישראל ולכל באי עולם כי במצוות ה' ישראל נכנסים לארץ וכובשים אותה. אולם לאחר מכן הוצרכו ישראל להתחזק במצווה ולכבוש את הארץ וליישבה בדרך הטבע.
הסכנה שבנס
כאשר ישראל נזקקים לנס לצורך הצלתם, מתרחשים אחר כך משברים, כי הדרך שקבע ה' להתקדמות האדם היא בדרך הטבע. באופן זה הוא מתרגל להתקדם בזכות חריצותו ותושייתו ולהינצל מהסכנות בזכות זהירותו. ואולם כאשר הוא זוכה לברכה או להצלה בדרך בנס, נוצר פער מסוכן בין מצבו מצד עצמו לבין מה שקיבל במתנה, וקיומו תלוי על בלימה, ומה שיש בידו עלול להיאבד במהרה. מכיוון שלא עבד בחריצות ובתושייה כדי לזכות לברכה, הוא אינו יודע כיצד לשמור על הטוב שקיבל ולהמשיך להתקדם. מכיוון שלא למד להתגונן מהסכנות, האיומים עליו יתגברו.
לדוגמה, אדם שהתעשר בהדרגה בזכות עבודתו וכישרונו, במשך תהליך העבודה וההתעשרות למד כיצד להתנהל עם כספו באופן אחראי, אבל מי שזכה פתאום בסכום עתק, אינו יודע כיצד לנהוג בו, ופעמים רבות שוגה ומאבדו תוך שהוא מסתכסך עם כל בני משפחתו וחבריו. מנהיג שצמח בהדרגה, יודע כיצד להנהיג אחרים ולהוביל תהליכים, אבל מי שפתאום נבחר למנהיג, פעמים רבות שוגה ונופל. עם שניצח במלחמה בדרך נס, מסתבר שבמלחמה הבאה יובס, כי אויביו יתכוננו היטב למלחמה נגדו, ואילו הוא אינו יודע כיצד מכינים צבא מנצח.
כדי לסגור את הפער שנוצר בעקבות הנס, צריך להתחזק מאוד בדרכי הטבע. אולם בפועל, אנשים שאירע להם נס, נוטים לטפח תקוות שווא להצלחות גדולות במאמצים קטנים, ומואסים בעבודה הקשה שיוצרת התקדמות איטית והדרגתית. יתרה מזו, הנס עלול להאפיל על הטבע, והזוכים לנס עלולים לטעות לחשוב שזו המדרגה הראויה בעיני ה', שבני האדם יתפללו אליו והוא ימלא את מבוקשם. כך במקום להתמסר ללימוד התורה על כל חלקיה, ילמדו על הניסים הגדולים. במקום להתמסר לקיום כל המצוות שבין אדם למקום ובין אדם לחברו, יהדרו במנהגי חסידות ויתרשלו בשאר המצוות. במקום להתפלל לה' שיעזור להם להיות חרוצים בעבודתם בדרכי הטבע, יתפללו לנס, בניגוד לאזהרת חכמים שלא לסמוך על הנס (תענית כ, ב; כוזרי ה, כג; רמב"ן דברים ו, טז; רמ"א יורה דעה קטז, ה).
סופו של דור יוצאי מצרים
כך אירע גם לדור יוצאי מצרים, שלא היה דור שראה ניסים ונפלאות יותר ממנו, אולם כיוון שלא התעלה בכוחות עצמו בדרכי האמונה - כשל בחטא העגל; והואיל ולא התרגל להגשים את דברי התורה בדרכי הטבע - כשל בחטא המרגלים, ונגזר על כולם למות במדבר. לא זו בלבד, אלא שלדעת רבי עקיבא אין להם חלק לעולם הבא. אומנם לדעת רבי אליעזר, למרות כישלונם יש להם חלק לעולם הבא (סנהדרין קי, ב). וכן מצינו בתנ"ך, שאחר נס מתרחשת נפילה, וככל שהנס גדול יותר, כך הנפילה קשה יותר.
לפיכך, לאחר שאדם זוכה לנס, עליו להתאמץ מאוד להכשיר את עצמו בלימוד, במידות טובות ובמעשים טובים, כדי שלא יזדקק יותר לנס, אלא יוכל לקבל את כל השפע הטוב בדרכי הטבע. אך אם לא יצליח בכך, ייפול, ורק הבאים אחריו יוכלו ללמוד לקח, שהנס נועד לעורר אותו להתאמץ בדרכי הטבע. לפיכך עלינו להתאזר בגבורה, להמשיך ללמוד את תורת ארץ ישראל, ולהתחזק מתוך כך במצוות יישוב הארץ והגנת ישראל מיד צר. וכדוד המלך שלא ביקש נס, אלא רק ביקש שיעזור לו ה' לבנות את צבאו ולהפיח בחייליו רוח גבורה, כדי שיוכל לנצח את אויביו ניצחון מוחץ.
מתוך העיתון 'בשבע'
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
