ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- רביבים
- משפחה חברה ומדינה
- מאמרים אקטואליים
- מלחמת "חרבות הברזל"
סיפורה של אגם ברגר, התצפיתנית שנחטפה ושוחררה, מעורר השראה. המחבלים השתמשו בה כשפחה, והם דרשו ממנה לבשל להם גם בשבת, אולם היא התעקשה בגבורה ולא חיללה שבת. חברותיה העידו שהקפידה לאכול מאכלים כשרים, למרות שזה צמצם מאוד את מזונה. חברותיה גם סיפרו שלא אכלו חמץ בפסח וצמו ביום הכיפורים. במקביל, אמה של אגם, מירב ברגר, ביקשה מהציבור לא לחלל שבת בעת שחרורה. מן השמיים סייעו בידה ואגם שוחררה ביום חמישי. בעת שחרורה, כשהייתה במסוק, כתבה: "בדרך אמונה בחרתי, ובדרך אמונה שבתי, תודה לכל עם ישראל וחיילי צה"ל הגיבורים". מילים נפלאות אלו ראוי שישמשו מופת לכולנו. יהי רצון שאגם היקרה, יחד עם כל החטופות ויחד עם חיילי צה"ל הגיבורים, יזכו לבריאות איתנה ושמחת חיים, ויזכו להקים משפחות מפוארות בשמחה ובאהבה.
הרשלנות
חבל שנציגי מדינת ישראל לא שתו ליבם לכך ששחרור השבויים נעשה בשבת, תוך חילול שבת ממלכתי. מסתבר שנציגי חמאס, כחלק ממלחמת הדת שהם מנהלים נגדנו, התאמצו לכוון לכך, כהמשך לחילול הנורא בשבת ושמחת תורה. אבל אנשי השב"כ ונציגי ממשלת ישראל ממשיכים לא להבין את האויב, והמחיר כבד.
שאלתי את חבר הכנסת עמית הלוי, חבר ועדת החוץ והביטחון, על כך. והוא השיב: "זוהי מלחמת דת, ולכן אני מעריך שזו השפלה מכוונת של חמאס לקיים את השחרור דווקא בימי שבת ולגרום לחילול שבת ממלכתי של המדינה. אחרי שאגם ברגר התעקשה לא להשתחרר בשבת והוכיחה שזה אפשרי למרות שהיא כפרט לא הייתה חייבת בכך, נציגי המדינה היו חייבים לעמוד על כך, לא בגלל חילול השבת כשלעצמו אלא בגלל חילול השם הנובע ממנו ושעליו נסובה המלחמה כולה".
רביבים (823)
הרב אליעזר מלמד
751 - יציאת מצרים וגאולה בדרך הטבע
752 - שחרור חטופים בשבת – הפך כבוד ישראל
753 - מופתים ותלמידי חכמים
טען עוד
הכבוד הלאומי בשמירת קודשי ישראל
גם מלכים רשעים, כאשר שמרו על קודשי ישראל, זכו לניצחון, כפי שמסופר על אחאב מלך ישראל (מלכים א' פרק כ). בן הדד מלך ארם קיבץ חיל גדול מאוד ועלה למלחמה על מלכות ישראל. צבא ישראל לא הצליח לבלום את צבאו, והם כבשו את כל הארץ והטילו מצור על שומרון, עיר מלכותו של אחאב. המצב נראה אבוד. בן הדד היה מוכן להפסיק את המצור אם אחאב ייכנע וייתן לו את כספו וזהבו ואת נשיו וילדיו. אחאב, שחשב שאבדו סיכוייו לנצח בקרב, נכנע והסכים לתת למלך ארם את כל השייך לו באופן אישי. אולם בן הדד הוסיף ודרש גם את "מחמד עיניו". ביארו חכמים (סנהדרין קב, ב) שכוונתו הייתה לספר התורה. אולם את ספר התורה לא הסכים אחאב לתת. הוא אומנם לא שמר מצוות כראוי, אולם הכבוד הלאומי שהתבטא בכבוד ספר התורה היה יקר בעיניו כל כך עד שהעדיף לצאת לקרב אבוד, ובלבד שלא ישפיל את כבוד ישראל במסירת ספר התורה בידי האויב.
מכיוון שזו הייתה החלטה גורלית, שרבים היו עלולים למות בעטיה, לא רצה אחאב להחליט על כך לבדו והתייעץ עם הזקנים, ואף הם תמכו בעמדתו. אז אמר אחאב לשליחי בן הדד: "אמרו לאדוני המלך, כל אשר שלחת אל עבדך בראשונה אעשה, והדבר הזה לא אוכל לעשות" (מלכים א' כ, ט). בן הדד התרגז ואיים להחריב את שומרון. אז בא נביא בשם ה' להבטיחו כי ינצח את ארם. ויצאו בני ישראל ויכו בארם מכה גדולה, ובן הדד נמלט על נפשו. ויבוא הנביא בשם ה' להזהירו, כי בשנה הבאה יבוא שוב בן הדד כנגדו למלחמה. ואחאב הכין את צבאו כראוי, וישראל חזרו וניצחו את ארם.
יישוב הארץ
הכבוד הלאומי קשור למצוות יישוב הארץ וההגנה עליה, שעומרי ובנו אחאב הצטיינו בקיומה. לכן למרות שעבדו עבודה זרה זכו להצלחות, וכפי שאמר תנא דבי אליהו: "פעם אחת הייתי יושב בבית המדרש הגדול שבירושלים לפני החכמים, שאלתי להם: מפני מה נשתנה עמרי המלך, שכל המלכים שלפניו לא זכו להושיב את בניהם תחתיהם על כסא מלכותם, ואילו עמרי זכה להושיב שלושה מלכים מזרעו על כסאו (אחאב בנו, אחזיהו בן אחאב ויורם בן אחאב)? אמרו לי: לא שמענו. אמרתי להם: רבותי, עמרי זכה להושיב שלושה מלכים על כסאו, משום שבנה עיר גדולה בארץ ישראל" (תנא דבי אליהו רבה פרק ט').
כלומר, למרות שעמרי המלך עשה הרע בעיני ה' יותר מכל אשר לפניו (מלכים א' טז, כה), זכות מצוות יישוב הארץ עמדה לו ולזרעו. וכל זה למרות שלא בנה את העיר שומרון מתוך כוונה טהורה של יישוב הארץ, אלא היו לו מניעים אישיים לבצר את מעמד מלכותו. שכך אמר עמרי, כשם שירושלים למלכי יהודה כך תהא שומרון למלכי ישראל. מכאן נלמד עד כמה גדולה מעלתה של מצוות יישוב הארץ, שלמרות שהיה פגם גדול במניע של עמרי בבניית העיר שומרון, מכיוון שבפועל יישב את הארץ, זכה להעמיד שלושה מלכים מזרעו על כיסאו.
יישוב הארץ ואחדות ישראל
מצוות יישוב הארץ קשורה עם אחדות העם, ובימי אחאב נעשה שלום בין מלכות יהודה למלכות ישראל, ויהורם בן יהושפט מלך יהודה התחתן עם בת אחאב, ומלך יהודה ומלך ישראל היו יוצאים יחד למלחמה נגד אויביהם ומנצחים (מלכים א' פרק כב). וכן אמרו חכמים שדורו של אחאב היו עובדי עבודה זרה, ואף על פי כן היו יוצאים למלחמה ומנצחים, מפני שלא היו מספרים לשון הרע איש על רעהו. ואילו דורו של שאול היו בני תורה, ואף על פי כן היו יוצאים למלחמה ונופלים, מפני שהיו בהם מספרי לשון הרע (דברים רבה ה, י; ירושלמי פאה א, א). וכן מובא בספרי: "גדול השלום, שאפילו ישראל עובדים עבודה זרה ושלום ביניהם, כביכול אמר המקום אין השטן נוגע בהם, שנאמר: 'חבור עצבים אפרים הנח לו', אבל משנחלקו מה נאמר בהם: 'חלַק ליבם עתה יאשמו'" (ספרי במדבר מב).
בלא אמונה גם אהבת העם והארץ נחלשת
אולם צריך לדעת, שזכות מצוות יישוב הארץ והאחדות הנובעת מתוך רגש לאומי אינן יכולות לעמוד לעד. מכיוון שעמרי ובנו אחאב חטאו בעבודה זרה, גם היחס שלהם לעם ולארץ הלך ונחלש. לכן לאחר שאחאב הצליח לנצח בחסדי ה' את ארם בקרב השני, במקום להרוג את בן הדד כפי אשר זמם לעשות לישראל, ריחם עליו והעלהו למרכבתו וכרת עימו ברית ושלחו לנפשו. ויבוא הנביא "ויאמר אליו: כה אמר ה': יען שילחת את איש חרמי מיד והיתה נפשך תחת נפשו ועמך תחת עמו" (שם כ, מב). וכך היה, לאחר שנים ספורות נהרג אחאב במלחמה נגד ארם (מלכים א' כב, לד-לח).
הירידה המוסרית
עזיבת ה' גם גרמה להידרדרות מוסרית, שבאה לידי ביטוי חריף ביחסו של אחאב לנבות היזרעאלי. אחאב חמד את כרמו, וכשנבות לא הסכים למוכרו לו, בעצת אשתו המרשעת איזבל הובאו עדי שקר שהעידו נגד נבות שמרד במלך. בעקבות עדותם נבות הוצא להורג ואחאב ירש את כרמו. ויצווה ה' את אליהו הנביא: "קום רד לקראת אחאב מלך ישראל אשר בשומרון הנה בכרם נבות אשר ירד שם לרשתו. ודיברת אליו לאמור: כה אמר ה', הרצחת וגם ירשת?! ודיברת אליו לאמור: כה אמר ה', במקום אשר לקקו הכלבים את דם נבות ילוקו הכלבים את דמך גם אתה" (מלכים א' כא, יז-יט).
סיכום
מכל זה למדנו שיש ערך לשמירת קודשי ישראל גם מתוך כבוד לאומי בלבד. יתר על כן, הכבוד לקודשי ישראל הוא מרכיב חיוני בניצחון על האויב ובביסוסה של הממלכתיות הישראלית. שכן האחדות הנצרכת לחיזוק העם, במיוחד מול אתגרים קשים של מלחמה ושכול, צריכה להיווצר סביב ערך לאומי כללי ומקודש.
כניסה למסגד
שאלה : האם מותר להיכנס למסגד מוסלמי?
תשובה : לדעת רובם המכריע של הפוסקים האסלאם אינו עבודה זרה, ועל כן מצד זה אין איסור להיכנס למסגד, ובשעת הצורך אף מותר להתפלל בתוכו.
אומנם נראה למעשה, שבימינו אסור להיכנס למסגד. וזאת משום שבדורות האחרונים הפכו רבים מהמוסלמים למובילי שנאת ישראל בעולם, והם מבזים ומשפילים את עם ישראל ואת תורתו, ובמסגדים רבים מעוררים שנאה לישראל, ובחלקם אף קוראים למלחמה בישראל וביהודים. ואמרו חכמים: "כל שהוא אויב ושונא לישראל כאילו הוא אויב ושונא למקום" (ספרי זוטא במדבר י, לה). זהו שנאמר: "ויהיה בנסוע הארון ויאמר משה: קומה ה' ויפוצו אויביך וינוסו משנאיך" (במדבר י, לה), אויביך ושונאיך הם אויבי ישראל ושונאיו.
וממשיכים חכמים ומבארים, שעליהם נאמר בפסוק: "הלוא משנאיך ה' אשנא ובתקוממיך אתקוטט. תכלית שנאה שנאתים לאויבים היו לי" (תהילים קלט, כא-כב). וכן אמרו חכמים על הפסוק "וברוב גאונך תהרוס קמיך" (שמות טו, ז), מי הם הקמים על ה'? השיבו: "כל מי שקם כנגד ישראל כאילו קם כנגד הקדוש ברוך הוא" (מכילתא דרבי ישמעאל). לפיכך אסור להיכנס לסתם מסגד, זולת מסגדים שיש להם מנהיגים טובים שמצהירים בגלוי שהם מכבדים את ישראל ואת היהדות, והלוואי וכולם ילכו בדרכם.
מתוך העיתון 'בשבע'
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
