ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- יתרו
ציווה המלך, שישלימו הציירים את ציורי הקיר עד ליום מסויים, שבו יחנוך המלך את הארמון, ויבוא לראות את ציוריהם. המלך גם התרה בציירים – דעו לכם, אם תשלימו את המלאכה עד ליום המיועד, תזכו בכסף רב, אך אם חלילה לא תעמדו במשימה, אחת דינכם למות.
הצייר הראשון שכר צוות עוזרים, ושקד על המלאכה חודשים ארוכים, עד אשר לקראת היום המיועד, הלך ונשלם הקיר, כשהוא כלול בהדרו ויופיו. ואילו הצייר השני, לא עבד על הקיר כלל.
במהלך אותם החודשים, פנו מספר אנשים לצייר השני, ושאלוהו – האינך חושש למות? והלא אינך עושה כלום, ומלאכתך לא תושלם עד היום המיועד. אך הצייר הרגיע אותם, באומרו שיש לו תוכנית פעולה סודית.
והנה, כשהגיע היום האחרון, והצייר הראשון השלים את מלאכתו, הגיע לפתע הצייר השני עם צוות פועלים, שבידיהם שורת מראות גדולות. פרסו הפועלים את המראות במהירות על הקיר, והנה ציורי הקיר של הראשון השתקפו בשלימות במראות שמולם, ונמצאו שני הקירות דומים זה לזה בשלימות...
אפשר ללמוד ממשל זה נקודה חשובה, הקשורה לעשרת הדברות שבפרשתנו.
נצטווינו בעשרת הדברות על השבת. בפרשת יתרו מופיע הטעם למצוות השבת – "כי ששת ימים עשה ה' את השמיים ואת הארץ.... וינח ביום השביעי, על כן ברך ה' את יום השבת ויקדשהו".
והנה, למרבה הפלא, בעשרת הדברות בפרשת ואתחנן, מופיע טעם אחר למצוות השבת – "וזכרת כי עבד היית בארץ מצריים, ויוציאך ה' אלוקיך משם... על כן ציווך ה' אלוקיך לעשות את יום השבת".
בפרשת יתרו, הטעם הוא שה' שבת במעשה בראשית, ואילו בפרשת ואתחנן הטעם הוא שביינו עבדים וה' הוציאנו לחירות, לכן עלינו לשבות בשבת כעין בני חורין השובתים מעבודתם.
למעשה, גם בקידוש של שבת, אנו מזכירים את שני הטעמים – "זכר למעשה בראשית" (יתרו), ו"זכר ליציאת מצריים" (ואתחנן), אך נשאלת השאלה – אז מהו הטעם לשבת? האם אין סתירה בין שני הטעמים?
והתשובה נעוצה במשל שבו פתחתי. ה' שלח את עם ישראל לעולם לספר את שמו ותהילתו, כדברי הנביא "עם זו יצרתי... תהילתי יספרו". עם ישראל מופיע בשלימות את דבר ה', כשהוא מהווה כביכול מראה מלוטשת לדבר ה', כשמסתכלים על ישראל, רואים את התגלות ה' בעולם, וכפי שנאמר על מלכות ישראל בתפארתה בימי שלמה – "וישב שלמה על כסא ה'". כביכול, כסא המלכות של שלמה הוא המראה המשקפת את כסא ה' בעולם.
לכן גם בפרשה הקודמת אנו מוצאים, שמלחמה לה' בעמלק, כי עמלק חיפש להילחם בה', ועשה זאת דרך המלחמה בישראל, כי ישראל מביאים את דבר ה' לעולם.
זו הסיבה ששני הטעמים הוזכרו למצוות השבת, ה' שבת ממעשה בראשית, וכנגדם אנו ישראל שובתים ביציאת מצריים. כביכול, אשר אירע לה' – אירע לישראל, אנו המראה המביאה את דברו לעולם.
ויהי רצון שנזכה להביא את דבר ה' בשלימות לעולם, ואז יתגלה שמו וכסאו בכבוד מלכות ישראל והישועה השלימה במהרה!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
