ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- פורים וחודש אדר
- עניני החג
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- מרן הרב צבי יהודה הכהן קוק
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
הדברים מתאימים לדברים שר' לוי יצחק אומר בפרשת בשלח. שם הוא שואל, הרי עמלק באו לפני מתן תורה, ישראל יצאו ממצרים בניסן וקיבלו תורה בסיוון, ובאמצע בא עמלק. בקריעת ים סוף הקב"ה אומר לישראל על-ידי משה "ה' ילחם לכם ואתם תחרישון", כלומר אל תהיו מעורבים, הקב"ה עושה הכול לבדו. והנה אחרי שבועיים-שלושה עמלק באים להלחם עם ישראל, וישראל מצווים לצאת להלחם בעמלק. מדוע לא נאמר להם גם כאן "ה' ילחם לכם ואתם תחרישון"?! ועונה ר' לוי יצחק שעמלק האמינו שהקב"ה יכול לנצח את הטבע ולעשות ניסים, ולשנות את הטבע מפעם לפעם באופן חריג. אבל הם חשבו שהטבע עצמו פועל על-פי סדרו, והקב"ה לא מנהל את הטבע. אילו היה הקב"ה עושה נס והעמלקים היו בורחים, הם היו נשארים בדעתם שהנה עשה הקב"ה נס נוסף מחוץ לגדרי הטבע. לכן אומר הקב"ה לישראל, הפעם אתם צריכים לעשות את המלחמה ולנצח באופן טבעי, להראות שהקב"ה הוא שמנהל את הטבע.
על-פי זה הוא מסביר את דברי חז"ל שכל המועדים בטלים לעתיד לבוא חוץ מפורים. צריך להבין מה מיוחד בפורים. כל המועדים, פסח, שבועות, סוכות, עתידים להתבטל, ופורים הוא אירוע מיוחד שראוי לשמור אותו לעתיד לבוא.
כל המועדים הם זכר ליציאת מצרים, זכר לניסים והנפלאות שעשה ה' כשהוציא אותנו ממצרים, ופורים הוא מועד שמבטא את העובדה שהקב"ה נמצא בתוך הטבע, שכל הטבע כולו הוא פועל יוצא של ה'. לעתיד לבוא העולם יתרומם למדרגה כזו שלא יצטרכו ניסים, אין צורך גם לזכור את הניסים שהיו. הקישור לרבש"ע הוא בכל פרט במציאות ולא מאיזה הופעות אלוקיות חד-פעמיות, שהיו פעם ועכשיו הם אינם, כי הקב"ה נמצא וקיים בכל המציאות. זה עניינו של חג הפורים.
בפורים ימלאו כ"ה שנים לעלייתו של מורנו ורבנו הרב צבי יהודה לגנזי מרומים.
הרב צבי יהודה נולד בליל הסדר ונפטר בפורים. נראה שאין כאן מקריות, הוא נולד בלילה שבו בחר רבש"ע בישראל, ליל הסגולה האלוקית, וזה היה עניינו של הרב צבי יהודה. הוא היה כולו עסוק בגילוי הסגולה האלוקית המיוחדת שבעם ישראל. הוא נפטר בפורים, וכפי שאמרנו עכשיו מתוך "קדושת לוי", פורים עניינו ראיית גילוי ההופעה האלוקית בתוך הטבע, וזה היה עניינו של הרב צבי יהודה. לראות בתוך המציאות את ההופעה האלוקית, את מהלכי הגאולה, להסתכל עין בעין במאורעות ולראות את גאולתם של ישראל.
אני זוכר את אותו היום שבו הרב נפטר. באמצע קריאת המגילה התעוררתי למילים "ומרדכי ידע את כל אשר נעשה וילבש שק ואפר" והוא מתייצב בתפילה, ולא קורא לאסתר. לא קורא לה שתפעל אצל המלך, לא עושה שום פעולה מעשית לשנות את המצב, רק מתקדש ומתעלה ופונה לרבש"ע. רק כאשר נודע לאסתר שמרדכי לבוש שק והיא שולחת לשאול מה קרה, הוא מבקש ממנה שתהיה שליחה של עם ישראל. אם היא תסכים – טוב, אם לא – אז יהיה שליח אחר, "רווח והצלה יעמוד ליהודים ממקום אחר". הצלה תהיה בכל מקרה. מי יזכה להיות המציל? אולי את תזכי ואולי מישהו אחר, אך ודאי תהיה הצלה. מרדכי שקוע כולו בתפילה ותחנונים ובטוח שתהיה הצלה.
זה הזכיר לי באותה שעה את הרב צבי יהודה. ההשפעה שלו על התלמידים לא היתה בדרך של לקום ולעשות, לדרוש מהתלמידים להשתנות, להתקדם, להיות אחרים. הוא היה דוגמה אישית, עובד ה', כולו שקוע בעומק של אמונה, בעומק של אהבת ישראל, בעומק של אהבת ארץ-ישראל. והסביבה הושפעה מהאישיות שלו, מעבודת ה' שלו, מהדבקות שלו, מהרצון העמוק שלו לראות בישועת ישראל, לראות ביישוב ארץ-ישראל. זה פעל ועשה ושינה את כל הסביבה שלו. ההשפעה היתה עקיפה ועצומה. כמו מרדכי, הוא היה עסוק בהתרוממות פנימית ובתוך כך משפיע.
למרדכי היתה עמדה מיוחדת, "ומרדכי לא יכרע ולא ישתחווה". לא כתוב מרדכי "לא כרע" אלא "לא יכרע", בלשון עתיד, בכל דור ודור יש מרדכי של אותו הדור. ואני חשבתי על מורנו ורבנו הרב צבי יהודה, לא משתחווה ולא כורע, עצמאי, מלא ביטחון ברבש"ע, ומתוך הביטחון הולך נגד הזרם ומחזיק בעמדותיו. זה הקישור שאנו רואים בין פורים, לבין עלייתו של הרב צבי יהודה לגנזי מרומים ביום זה.
באותו פורים גם חשבתי על כך שנאמר במגילה "כי-כתב אשר-נכתב בשם-המלך ונחתום בטבעת המלך אין להשיב", כיוון שנחתם שילחמו הגויים בישראל אז אין מה לעשות, נגזרה הגזירה על ישראל. מה עושים? איך משנים? ובאה הוראה אחרת חדשה, שליהודים יש זכות להתגונן ולהכות את כל המתקיפים אותם. יינתן להם יותר כוח. אם מה שנחתם בטבעת המלך אין להשיב, הפתרון הוא שליהודים יינתן נשק ותחמושת והם יכו באויביהם. זאת אומרת שיש סדר בעולם שניתן ללמוד ממנו, שלא צריך לבטל את הסדרים, המטרה היא להשתמש לטובה במציאות. אילו היתה בטלה הגזירה לא היה משתנה מצבם של ישראל, היו נשארים באותו מצב כעבדי אחשוורוש. לא היה להם שום יתרון על עמים אחרים, היו ממשיכים להיות מאוימים, רק לא היו נהרגים. ואנחנו יודעים שהסדר הוא שמצרה צריך להרוויח, צריך להיות מצב של "ונהפוך הוא", הצרה לא תתבטל אלא תתהפך לישועה.
זה מבט שראינו אצל מורנו הרב צבי יהודה, לראות ש"וממנה ייוושע", מתוך הצרה תצמח הישועה. וזהו כל הסדר של המגילה, המן הרשע עושה עץ גבוה חמישים אמה לתלות את מרדכי. היהודים בכו והצטערו ואם יכלו ודאי היו מפילים את העץ. אבל העץ הזה הרי דרוש כדי לתלות עליו את המן. מהצרה עצמה צומחת הישועה, לא צריך להתפלל שלא תהיה צרה, צריך להתפלל שהצרה תצמיח ישועה. לא צריך להתפלל על האמצעי אלא על המטרה.
את הדברים האלו למדנו ממורנו ורבנו הרצי"ה. עוצמות מיוחדות של אהבת תורה, אהבת העם והארץ, ומתוכן הוא פעל והשפיע. הרב זצ"ל מדבר ב"אורות הקודש" הרבה על פעולת הרצון ועל כוח ההשפעה של הרצון. מורנו ורבנו הרצי"ה השפיע על כל הסביבה שלו בכוח רצונו. הוא ישב בביתו ברחוב עובדיה 30, לא נאם באולמות גדולים, ולא הסתובב ברחבי הארץ, ובכל זאת השפיע ופעל רבות ועצומות. כל ההתיישבות ביש"ע היתה מכוחו, המתיישבים הראשונים בחברון, ואח"כ בקדומים ובאלון מורה, היו תלמידי הישיבה. לא שהרצי"ה שלח אותם, הם ראו עד כמה הרצי"ה מדבר על אהבת הארץ ועל כך שהארץ שלנו, ובאופן טבעי נמשכה הפעולה הזו.
לא מזמן שאלו אותי, איך הרב צבי יהודה שהיה כל כך לא מעשי הוביל תנועה כזאת. הוא לא הוביל תנועה ולא דן אתם איך לפעול ומה לעשות. אנשים הושפעו מהרעיונות הגדולים שלו, והחליטו שחייבים לפעול ולעשות, ואז הם באו לקבל את ברכתו, באו להתייעץ איתו, אבל הוא לא יעץ להם מה לעשות, רק אמר להם, אתם רוצים לעשות – תבורכו. כך הוא לימד אותנו כל השנים.
יש הרבה אנשים גדולים, אנשים שיודעים לתת דרשות נפלאות, גם כאלו שמשפיעות. הדבר המיוחד שראינו אצל הרצי"ה הוא שכל החיים הוא היה במדרגה עליונה. יש אנשים שבשעה שהם מתפללים הם נמצאים בדבקות ועם כוונות גדולות, עובדים את ה' מאוד מאוד, אבל קשה להם להחזיק את הגובה הרוחני הזה במשך כל היום. נחים קצת, לא חלילה עושים דברים לא טובים, אבל לא נמצאים באותה רוממות קודש כל הזמן. אצל רבנו, ראינו את שמירת הגובה הרוחני כל הזמן. אותו כובד ראש, אותה הרצינות בהליכה, באכילה, בכל פרטי ההתנהגות. הכול מחושב, הכול שקול, הכול נשלט, כל מילה היתה בסלע. אם היינו מצטטים אותו שלא במילים המדויקות שבהן הוא התבטא, הוא היה מעיר: את זה הוא לא אמר, כך הוא לא התנסח, זה לא הסגנון שהוא מדבר בו. "הכל הולך אחר הפה", לכן לא היה אומר מילים שיש בהן צדדים של שלילה. למשל כאשר אחותו הרבנית רענן היתה על ערש דווי, הוא התעניין, ושאל: האם יש לה עוד קשר עם החיים. לא היה אומר שפלוני חולה, אלא שצריך רפואה גדולה. נזהר מאוד לא להגיד דברים קשים על אדם כיוון שהמילים פועלות. פעם המשמש של הרב, הרב יוסי בדיחי, אמר לרב, שכאשר ירד במדרגות מישהו יחכה לו למטה, וענה הרב שהוא לא יורד, הוא הולך במדרגות. הרב לא היה יורד. זהירות – כל מילה היתה שקולה. גם כל תנועה היתה שקולה. פעם רקדנו בליל יום העצמאות ברחובות ירושלים והוא אמר לי שהריקוד איננו סתמי, כאן צריך להרים את הרגל, כאן צריך להוריד את הרגל, כאשר מרימים את הרגל אנו מתרוממים, כאשר מורידים ממשיכים שפע למטה. זה לא סתם, כל תנועה פועלת בריקוד ביום העצמאות, מחברים את הארץ עם ריבונו של עולם.
_____________________________
מתוך הירחון "קומי אורי" היוצא לאור ע"י תנועת קוממיות.
לפרטים והזמנות: [email protected]
טלפון: 02-9974424
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.










