"מיסמך גאולה לגאולה עדיף" | הרב חיים כץ | בית המדרש | אתר ישיבה

לימוד יומי יום א' ז' מרחשוון ה'תשפ"ז

הקדשת הלימוד באתר

ישיבה
בית המדרש

בית המדרש

שבת ומועדים
פורים וחודש אדר
עניני החג

קטגוריה משנית

שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם

לחץ להקדשת שיעור זה

7 דק' קריאה • 43 דק' צפיה

שיעור לדרך אזור שורטים שיעורים לנשים פרשת השבוע סדרות ספריה פסקי דין בחן את עצמך

‏
אדר ראשון או אדר שני – מחלוקת ראב"י ורשב"ג
במסכת מגילה דף ו', יש מחלוקת בעניין שנה מעוברת שיש שני חודשי אדר, באיזה אדר ינהגו המצוות של חודש אדר, האם בראשון או בשני. הגמ' מביאה את טעמי המחלוקת.
"לקיים עליהם... יום ארבעה עשר ויום חמישה עשר בו בכל שנה ושנה"
1. ר' אליעזר ברבי יוסי, כל שנה ושנה אדם סמוך לשבט, אף כאן אדר הסמוך לשבט.
2. רבן שמעון בן גמליאל, מה כל שנה אדר הסמוך ניסן, אף כאן אדר הסמוך לניסן.
בשלמא ראב"י מובן, אין מעבירים על המצוות! חודש אדר הוא החודש בו תקנו את המצוות, יש מצוות, הגיע אדר הראשון, יש אפשרות לקיים בחודש זה את המצוות הנוהגות בו, אין מעבירין על המצוות! זה מובן.
אך מה טעמו של רשב"ג? למה לדחות את המצוות לאדר השני? הרי אין מעבירים על המצוות! אומרת הגמ', "מסמך גאולה לגאולה עדיף". לשיטתו של רשב"ג, הטעם הזה הוא יותר חשוב מהכלל שאין מעבירים על המצוות. רשב"ג אומר, עדיף לסמוך את גאולת פורים לגאולת מצרים, את המצוות שמגיעות כזכר לגאולת פורים, למצוות שהן לזכר גאולת פסח.
מה הטענה הזו? מה זה משנה אם זה סמוך או לא? מה העדיפות הזו שמצוות הפורים יהיו סמוכות לחודש של גאולת מצרים?
קבלת התורה פעמיים
בביאור הדברים נראה גמ' בשבת בעניין מתן תורה. הגמ' אומרת,
ויתיצבו בתחתית ההר, אמר רב אבדימי בר חמא בר חסא: מלמד שכפה הקדוש ברוך הוא עליהם את ההר כגיגית, ואמר להם: אם אתם מקבלים התורה - מוטב, ואם לאו - שם תהא קבורתכם. אמר רב אחא בר יעקב: מכאן מודעא רבה לאורייתא. (שבת דף פח עמוד א)

כתוב כאן שקבלת התורה הייתה בכפייה, זה לא נעשה מתוך רצונם של כלל ישראל, אלא בכפייה. כמו כל דבר שנעשה בכפייה, אין לו תוקף! אדם צריך לעדות דברים מתוך רצונו, אם זה לא מתוך הרצון, זה פחות מחייב. אדם שחש שמכריחים אותו לעשות דברים כנגד רצונו, הוא פחות נותן לדבר זה תוקף. הכל בכפייה, וממילא זה לא באמת מחייב! קבלת תורה מכפייה, זה לא קבלה! קבלה זה רק מרצון!
אמר רבא: אף על פי כן, הדור קבלוה בימי אחשורוש.
באמת רב אחא בר יעקב צודק, אלא שהדור קבלוה. קבלת התורה בהר סיני הייתה בכפייה, אפשר לטעון טענת מודעא, אך קבלו את התורה מרצון מחדש בימי אחשוורוש. קיימו וקיבלו – קיימו מה שקבלו כבר. נתנו תוקף למה שקיבלנו בכפייה, והפעם ברצון.
א"כ, את התורה קיבלנו פעמיים, פעם אחת בכפייה במעמד הר סיני, ופעם שנייה בימי אחשוורוש, בימי נס מרדכי ואסתר. היו שתי קבלות של התורה. מה עניין שתי קבלות אלו? מה המשמעות של קבלת התורה פעמיים, בזמן הר סיני ובזמן מרדכי ואסתר?
עניין האותות והמופתים בגאולת מצרים
אמר רב יהודה בריה דרב שמואל בר שילת משמיה דרב: כשם שמשנכנס אב ממעטין בשמחה - כך משנכנס אדר מרבין בשמחה, (תענית דף כט עמוד א)

אומר רש"י (ד"ה משנכנס אדר)
משנכנס אדר - ימי נסים היו לישראל: פורים ופסח.
מה הקשר פסח? הרי פסח זה בניסן! צריך לשמוח על פסח בחודש אדר? כשפסח יגיע, בניסן, אז נשמח על פסח! למה השמחה של אדם היא גם על פסח?
בגמ' בשבת רואים שהקב"ה סובב שקבלת התורה תהיה קבלה כפולה, במעמד הר סיני, ובפורים, בימי מרדכי ואסתר, הדור קבלוה. שאלנו למה צריך קבלה כפולה. בפשט הגמ', הראשונה הייתה בכפייה, והשני ב ברצון, אך למה צריך את כל זה?
אומרת הגמ', "אנכי ה' אלוקיך... מבית עבדים" – אמירה זו קבעה את התורה בישראל. עניין אמירה זו, תוקעת את התורה בישראל, הדברה שנאמרה מפיו של הקב"ה עצמו. ישראל ותורה חד הם, זה מה שעושה הדיברה הזו, אנוכי ה' אלוקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים מבית עבדים. התהוות עמ"י היה ביציאת מצרים. כעם, עמ"י נולד במצרים. כשעמ"י יוצא ממצרים, אז אפשר לקבל תורה במעמד הר סיני, הדברה הראשונה קובעת את מציאות התורה בישראל.
מציאות יציאת מצרים, זו מציאות של ניסים רצופים, ניסים המהדהדים בכל העולם. עמ"י נולד כעם, וכל זה על רקע שינויים בסדרי הטבע, בכל המציאות.
הרמב"ן אומר בפרשת בא (שמות פרק יג פסוק טז)
ועתה אומר לך כלל בטעם מצות רבות. הנה מעת היות ע"ג בעולם מימי אנוש החלו הדעות להשתבש באמונה,
מהם שיבושי האמונה? יש כמה סוגים.
1. מהם כופרים בעיקר ואומרים כי העולם קדמון, כחשו בה' ויאמרו לא הוא,
2. ומהם מכחישים בידיעתו הפרטית ואמרו "איכה ידע אל ויש דעה בעליון" (תהלים עג יא),
3. ומהם שיודו בידיעה ומכחישים בהשגחה ויעשו אדם כדגי הים שלא ישגיח האל בהם ואין עמהם עונש או שכר, יאמרו עזב ה' את הארץ.
יש סוגים של כפירה בבורא, יש כפירה במציאותו, יש כפירה באמונה, בהשגחה, כל מיני סוגים.
ממשיך הרמב"ן,
וכאשר ירצה האלהים בעדה או ביחיד ויעשה עמהם מופת בשנוי מנהגו של עולם וטבעו, יתברר לכל בטול הדעות האלה כלם, כי המופת הנפלא מורה שיש לעולם אלוה מחדשו, ויודע ומשגיח ויכול.
כשהקב"ה עושה מופתים שמשנים את מנהג העולם וטבעו, מתברר שהקב"ה מנהיג את העולם. מופת על טבעי, מורה שיש לעולם אלוה, יודע ומשגיח ויכול.
וכאשר יהיה המופת ההוא נגזר תחלה מפי נביא יתברר ממנו עוד אמתת הנבואה, כי ידבר האלהים את האדם ויגלה סודו אל עבדיו הנביאים, ותתקיים עם זה התורה כלה:
אם נביא אומר שכך יהיה, וכך קורה, תתברר ממנו אמיתת הנבואה. הרמב"ן אומר שמופתי מצריים זה יסוד האומה כולה, עמ"י בלידתו, נולד עם מערכת מופתים שנועדו לבסס את אמונת ישראל.
המצרים היו מכחישים בכל יסודות אמונה אלו, ולכן היו צריכים להגיע אותות ומופתים גדולים, שיעידו על אמונת הבורה ועל התורה כולה. מערכת ניסים זו, היא יסוד האמונה. יסודות אלו הם יסודות חזקים מאוד, כמו שאמרנו, הדיברה הראשונה, אנכי ה' אלוקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים מבית עבדים, אתה עדים נאמנים! אתם ראיתם בעינכם! זו לא הייתה לידה רגילה, אלא לידה מלווה בניסים רבים ומופתים גדולים!
לידת ישראל ביציאת מצרים, היא ההכנה לקבלת התורה, וזה הדיברה הראשונה – אשר הוצאתיך מארת מצרים. הכל מושתת על מערכת הניסים שעמ"י חווה ביציאת מצאים ותחת ההר.
מתוך הניסים הגלויים מגיעים להכרה בהנהגת הבורא גם בטבע
יש יסוד נוסף, גם אותו מביא הרמב"ן.
ובעבור כי הקדוש ברוך הוא לא יעשה אות ומופת בכל דור לעיני כל רשע או כופר, יצוה אותנו שנעשה תמיד זכרון ואות לאשר ראו עינינו, ונעתיק הדבר אל בנינו, ובניהם לבניהם, ובניהם לדור אחרון. והחמיר מאד בענין הזה...
מכוח לידת ישראל ביציאת מצרים, עמ"י זוכה להיכנס לארץ, ולחיות בארץ. אמנם, בסופו של דבר, אחרי כל הברית שהייתה בסיני, קורה מה שקורה אח"כ, יש חורבן חריף, ביטול הברית מצידנו, מצד עמ"י. אחרי כל מערכת הניסים, קבלת התורה מהר סיני, הכניסה לארץ ובניין המקדש, בסופו של דבר, חרב בית המקדש הראשון. עד כדי כך שיחזקאל מספר לנו על יהודים זקנים שאומרים "נהיה ככל הגויים". אנחנו דומים לאיש שגירש את אשתו, בוטלה הברית בין ישראל לקב"ה. אומר יחזקאל "היו לא תהיה". התחושה הייתה שהקב"ה גרש אותנו, שכבר אין ברית. הקב"ה התייאש מאיתנו, וגרש אותנו.
מיד אחרי החורבן, מתרחשת קבלת תורה מחודשת – הדור קיבלוה בימי אחשוורוש, לא הרבה זמן אחרי, יש צורך בקבלת תורה מחודשת. כאן, אנו נפגשים עם קבלת תורה בדרגה אחרת לגמרי, מסוג אחר לגמרי.
התורה שקיבלנו בסיני, שמושתתת על יציאת מצרים, היא תורה פלאית, שמושתתת על מערכת ניסים, יסוד אמונת ישראל מושתתת על הניסים שעמ"י חווה ביציאה ממצרים. אמנם, עם כל מערכת ניסים זו, היה צורך בכפיית הר כגיגית.
עכשיו, עמ"י מקבל תורה מחודשת, תורה אחרת, קבלה אחרת. אנו נפגשים עם קבלת תורה בלי מערכת ניסים פלאית, עם ניסים, אך בדרך הטבע. רק בבחינת המאורעות נראה את השגחת ה'.
הרמב"ן אומר,
ומן הנסים הגדולים המפורסמים אדם מודה בנסים הנסתרים שהם יסוד התורה כלה, שאין לאדם חלק בתורת משה רבינו עד שנאמין בכל דברינו ומקרינו שכלם נסים אין בהם טבע ומנהגו של עולם,
מי שרואה את הניסים הגדולים, הוא מודה גם על אלו הנסתרים. האמונה האמיתית בקב"ה, זה שכל המציאות, גם זו הטבעית, היא מציאות ניסים! והרי יש טבע? הכל ברצונו ית', לכאן או לכאן.
בין ברבים בין ביחיד, אלא אם יעשה המצות יצליחנו שכרו, ואם יעבור עליהם יכריתנו ענשו, הכל בגזרת עליון כאשר הזכרתי כבר. ויתפרסמו הנסים הנסתרים בענין הרבים כאשר יבא ביעודי התורה בענין הברכות והקללות,
הרמב"ן אומר, מהניסים הגלויים, אדם מבין שכל מערכת החיים, כולה מערכת ניסית! הרמב"ן מבין שלא רק שצריך להאמין במה שהיה אז, אלא מזה להבין שכל המציאות שלנו כולה היא נס! מי שלא מבין את זה, אין לו חלק בתורת משה!
קבלת התורה בזמן מרדכי ואסתר, היא קבלה שונה לחלוטין. ההכרה בנס, ביד ה', שכל מה שקרה הכל זה בהשגחה, גם הדברים בהם הנהגת ה' נסתרת.
נס טבעי – נס עם יחס למציאות החיים שלנו
אומרת הגמ', במסכת שבת דף פח "הדור קבלוה", מסביר רש"י (ד"ה בימי אחשורוש)
בימי אחשורוש - מאהבת הנס שנעשה להם.
מה זה "אהבת הנס"? מה פירוש לאהוב נס? שמחים בנס, לא אוהבים אותו! רש"י אומר, לאומת קבלת התורה בכפייה במעמד הר סיני, כשחזרו וקבלו בזמן אחשוורוש, זה לא היה בכפייה, אלא באהבה. היה כאן נס, ועמ"י זיהו אותו, ואהבו אותו! הקבלה המחודשת, הייתה מתוך הכרת הנס ואהבתו.
הייתה מערכת ניסים בזמן יציאת מצרים, וראו דברים על טבעיים. אמנם, כבר באותו הדור ראינו שהכל נשכח, ק"ו בדורות שאחרי. אדם רואה את המציאות, העולם נקרא עולם מלשון "העלם". המציאות נותנת אפשרות להכחיש את הנהגת העולם ע"י האלוקים, כדי שתהיה לאדם בחירה חופשית אם להכיר בבורא או לא. הייתה מערכת ניסים, קרו דברים ללא הסבר, אך בדור שאחרי, הקב"ה כבר לא עושה נס לכל אחד ואחד, עושים זכר לניסים הפלאיים אולם עמ"י ראה, אך במציאות, העולם מעלים את הנהגת הבורא, כשה לזהות את זה.
בזמן מרדכי ואסתר, הנס היה משהו ששייך למציאות, היה אפשר לראות את הנהגת הבורא בתוך המציאות בה אנו חיים! הרבה יותר קל לאדם להתחבר להנהגה כזו, הנהגה ששייכת למציאות בה הוא חי, וזו אהבת הנס. וכי אוהבים נס? בגימטרייה, 'אהבה' = 'אחד'. האדם מתאחד עם מה שהוא אוהב. ביציאת מצרים, לא שמענו על אהבת הנס, כי לא היה לנו יחס לניסים הללו. אהבת הנס יכולה להגיע רק כשהנס הוא על דרך הטבע, רק אז אפשר להבין אותו, להתחבר אליו. ומצד שני, הנס הטעי, הוא כן מביא ראיה על הנהגת הבורא במציאות. נס טבעי הוא נס, אך הוא לא יציאה מגדר הטבע. וכזה נס, באמת אפשר לאהוב, זה נס שאדם יכול להתאחד איתו, לאהוב אותו.
כשם שמשנכנס אב ממעטין בשמחה, משנכנס אדם מרבין בשמחה. מה הכוונה משנכנס? למה לא משהגיע, משבא? אותו רעיון. נס טבעי, הוא נכנס, הוא הופך להיות חלק מהמציאות הרגילה, זה לא משהו חיצוני, לא משהו חריג. זה חלק מהסדר, נכנס. ההשגחה בלועה בתוך המציאות. כל אחד זכה לראות איך הכל התהפך לטובה, וכל זה בדרך הטבע.
הצורך בקבלת התורה בשני הדרכים
שאלנו מהי המשמעות של קבלת התורה הכפולה. קיבלנו בהר סיני במופתים גלויים, וקיבלנו בימי אחשוורוש. מה המשמעות של שתי הקבלות? עכשיו אנו מבינים מה הצורך בשתי הקבלות.
צריך ביסוס ראשוני באופן פלאי ובלתי מוסבר, וזו הקבלה הראשונה. אך נדרשת גם קבלה נוספת, ששייכת לנקודה השנייה עליה דיבר הרמב"ן, מערכת הניסים הנסתרים. כשנחלשת האמונה, הניסים הגלויים לא עוזרים! הייתה תחושה שהקב"ה גרש את ישראל! ואז יש צורך בקבלת תורה מחודשת, קבלת תורה מאהבת הנס, ששייכת לסדר הטבעי של החיים, לא משהו יוצא דופן, לא משהו חריג, אלא קבלת תורה שמושתתת על הבנה שכל הנהגת ה' היא חלק מהסדר הקבוע. צריך את שני הדברים.
לפי זה מובן למה הגמ' אומרת שכשיש שני אדר, המצוות נעשות באדר השני. לסמוך גאולה לגאולה, סמיכויות הגאולות, עניינם אחד – קבלת התורה בישראל. קבלה זו מושתתת על שני היסודות, מעמד הר סיני, והדור קיבלוה.
משנכנס אדר – אומר רש"י, פורים ופסח. רק שני הדברים יחד, משתיתים את האמונה בצורה שלמה.

עניני החג

הרב חיים כץ

ר"מ בישיבה הגבוהה בית אל ומעביר שיעורים בישיבת מרכז הרב. לשעבר ראש ישיבת הכותל

29 דק'
שלח לך
העמק דבר פרשת שלח-לך חלק ב'
י"ט סיוון תשפ"ג
29 דק'
רבינו בחיי על הפרשה
רבנו בחיי פרשת בחוקותי
כ"ג אייר תשפ"ד
56 דק'
בבא בתרא
בגדרי עשה דוחה לא תעשה
בבא בתרא דף יג עמוד א
כד טבת תשפ"ב
32 דק'
חיי שרה
העמק דבר לפרשת חיי שרה חלק ב'
כ"ג חשון תשפ"ג

עניני החג

עניני החג
מהותו ועוצמתו של פורים
הרב יאיר וסרטיל | אדר תשפ"ה
1:00
עניני החג
דיני קריאת המגילה, וההבדל בין הקריאה בלילה ליום
גמרא מגילה, ירושלמי פסחים, רמב"ם, טור הלכות מגילה
הרב חיים כץ | י"א אדר תשפ"ה
עניני החג
בין ארור המן לברוך מרדכי
הרב מאיר גולדמינץ | ג' אדר תשפ"ה
עניני החג
קדושת הפורים ב'
הרב דוד חי הכהן

עניני החג

סרטונים קצרים

שיעורים פופולריים

נוסחי תפילה
תפילה לשלום המדינה ולחיילי צה"ל
הסידור המהיר
עצרת ליחיאל
תורה של חסד במגילת רות
הרב שמעון קליין | תשנ"ז
ברכות הריח, הראיה והשמחה
ברכות הראייה
פרק טו
הרב אליעזר מלמד | אלול תשפ
חופה, חתונה ושבע ברכות
שבע ברכות
רבנים שונים | כסלו תשע"ז

שיעורים פופולריים

שיעורים חדשים

43 דק'
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א
עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ד' חשוון תשפ"ז
עין אי"ה - הרב משה גנץ
משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
הרב משה גנץ | כ"ח אלול תשפ"ו
רביבים
חובת לימוד כל יסודות התורה
הרב אליעזר מלמד | תשרי תשפ"ז
40 דק'
יסודות הש"ס
ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
הרב דוד ניסים זאגא | ד' חשוון תשפ"ז

שיעורים חדשים

שיעורים באתר ישיבה

ניווט מהיר

הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
הרב יעקב שפירא
הרב חיים דרוקמן
הגאון הרב אברהם שפירא זצוק"ל
הרב דוב בערל ויין זצ"ל
הרב שמואל אליהו
הרב חנן פורת ז"ל
הרה"ג שאר ישוב כהן זצ"ל
הרה"ג שלמה פישר זצ"ל
הגאון הרב עובדיה יוסף זצ"ל

43 דק'
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א
עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ד' חשוון תשפ"ז
40 דק'
יסודות הש"ס
ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
הרב דוד ניסים זאגא | ד' חשוון תשפ"ז
30 דק'
אורות ישראל ותחייתו
תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
הרב משה גנץ | ד' חשוון תשפ"ז
נח
מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
הרב חיים בן שושן | ד' חשוון תשפ"ז
עין אי"ה - הרב משה גנץ
משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
הרב משה גנץ | כ"ח אלול תשפ"ו
44 דק'
עין אי"ה - הרב משה גנץ
שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
הרב משה גנץ | ה' חשוון תשפ"ז
קרוב אליך
קרוב אליך – נח
עלון מספר 622
עלון מספר 622
רבנים שונים | תשרי תשפ"ז
46 דק'
נח
משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
הרב יצחק בן יוסף | תשרי תשפ"ז
רביבים
חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
הרב אליעזר מלמד | תשרי תשפ"ז
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש
פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
רבנים שונים | תשרי תשפ"ז
נח
מאמר נח פז
הרב נתנאל יוסיפון | תשרי תשפ"ז
47 דק'
תפילות, קידוש וסעודות
הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
הרב משה בר ציון | ב' חשוון תשפ"ז
39 דק'
בבא מציעא
מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ב' חשוון תשפ"ז
1:04
קול צופיך - הרב שמואל אליהו
פרשת נח תשפז – בחירות על פי ההלכה
הרב שמואל אליהו | תשרי תשפ"ז
38 דק'
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
גדלות עם ישראל
אורות התחיה - פסקה ה'
השיעור עוסק בפרק ה' מתוך "אורות התחיה" של הראי"ה קוק ומבאר את גדלותו הייחודית של עם ישראל, אשר נשמתו הכללית מקיפה ומאחדת את הבריאה כולה. מתוך כך מודגשת החשיבות של אימוץ מבט אמוני ורחב על המציאות וההיסטוריה, הרואה בכל ירידה ומשבר שלב הכרחי בדרך לעלייה ולגאולה שלמה.
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ג' חשוון תשפ"ז
45 דק'
נח
פרשת נח – איזון לאומי
מה פשר ההפקה אלוקית של המבול? למה להכחיד את חוטאי דור המבול על ידי מים דוקא? סוד האיזון שבין שאיפת האחדות למאבק הציבורי
הרב יצחק חי זאגא | תשרי תשפ"ז
25 דק'
בכורות
בכורות דף כ"ו
הרב אלי סטפנסקי | ג' חשוון תשפ"ז
34 דק'
מידות הראי"ה
תיקון המידות כמפתח לדבקות אלוקית
הקדמה למידות הראי"ה
השיעור עוסק במרכזיותן של המידות והרגשות בנפש האדם כיסוד הכרחי לדבקות בה' ולהליכה בדרכיו, כפי שמבואר במשנת הרמב"ם. מתוך כך נבחנת הדרכת הראי"ה והרצי"ה קוק בספרים 'מוסר אביך' ו'מידות ראיה', המבחינים בין מידות בסיסיות השייכות לכל אדם לבין הנהגות המיועדות לבני עלייה.
הרב ש. יוסף וייצן | א' חשוון תשפ"ז

עוד שיעורים

אזור אישי

מתחברים עכשיו לצפיה בשיעורים אחרונים שלך, השאלות שלך בשאל את הרב ולהמשך צפיה בסדרות שיעורים בדיוק מהרגע שבו עזבת אותן.

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il