ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- תרומה
מה עשה? שילם מעט שוחד פה ושם, והצליח להשיג מעט 'משקה'.
אולם, עדיין הייתה לו בעיה – התא היה מלא אסירים גויים, וגם דלי גדול של 'צרכים' הפיץ 'ריח ניחוח' במקום. מה עשה? שכנע פה, שכנע שם, עד שבסוף התירו לו לצאת לפינה צדדית לרגע קט.
היה לו רק רגע אחד לומר 'לחיים', אולם עדיין הייתה לו בעיה - 'לחיים' אומרים עם יהודי נוסף, והוא נותר לבדו.
לפתע נזכר – הרי יהודי אף פעם לא לבד. מיד הרים את כוסו אל על, ואמר: 'לחיים, לחיים ריבונו של עולם, לחיים'!
נמצא, שכביכול זכה להתוועד עם הקדוש ברוך הוא!
בפרשת תרומה אנו מצטווים על רוב כלי המשכן. התורה לא מסתפקת רק בציווי כיצד לבנות כל כלי, אלא חותמת את הפרשייה של הכלי גם בפסוק העוסק במטרתו של כל כלי.
כך היא מציינת על הארון – "ונתת אל הארון את העדות". (עיין רש"ש יומא נג: שמבאר שאולי הסיבה שלא בנו בבית שני ארון אחר במקום הארון שנגנז, כי הארון נבנה דווקא לצורך לוחות העדות). על השולחן היא כותבת – "נתת על השולחן לחם פנים לפני תמיד", ועל המנורה נאמר – "והעלה את נרותיה והאיר על עבר פניה".
ויש גם כלי נוסף – הכפורת המכסה את הארון, שבקצותיה מצויים שני הכרובים. על ייעודה של הכפורת נאמר – "ונועדתי לך שם, ודברתי איתך מעל הכפורת, מבין שני הכרובים... את כל אשר אצווה אותך אל בני ישראל". כביכול זהו הכלי, שממנו יתוועד ה' עם משה, ויתגלה אליו ללמד תורה לעם ישראל. (וכדי למנוע הגשמה, מתרגם אונקלוס: "ואזמן מימרי לך תמן", ללמדך שרק דבר ה' מופיע שם").
ובאמת כבר למדונו רבותינו, שלא רק משה זכה להתגלות האלוקית משם, אלא כל הנביאים מתנבאים דרך מחשבותיהם הדבוקות שם במקום השראת השכינה, והמפגש בין ישראל לה'. כך על שמואל הנביא (עיין מלבי"ם שמואל א, ג) נאמר בעת שזכה בפעם הראשונה לנבואה, שהוא "שוכב בהיכל ה' אשר שם ארון האלוקים", כי היו מחשבותיו דבוקות שם.
ומכאן לומד הספורנו (כה, כב) שבכל חכמי הדורות, מי שיחפש להשכיל ולדעת את ה' יזכה להשראת שכינה, וכך כותב – "ונועדתי לך שם ודברתי אתך. כי בזה שרתה שכינה. ותשרה בכל מקום אשר שם חכמי הדור, אשר מגמת פניהם השכל וידוע אותו, כמו שיעד באמרו ושכנתי בתוכם, ככל אשר אני מראה אותך...".
וגם אם לא זכינו להיות במדרגה הגבוהה הזו, הרי יש כאן הדרכה בעבודת ה' לכולנו. לא להסתפק רק בפרטי הפרטים של כל המצוות המעשיות, הדומות לכל פרטי הפרטים של בניית כלי המשכן. פרטי הפרטים הללו הם חשובים ויסודיים מאוד, אך עלינו לשאוף לבנות עליהם קומה נוספת.
עלינו לעצור מידי פעם ולחשוב על הפנימיות של כל הפרטים הללו, על המטרה של כל כלי וכל מצווה. לחשוב בכיוון של הכפורת – על המפגש וההתוועדות עם ה'. להרהר ולכוון שאנו עומדים תדיר לפני ה', בבחינת "שיוויתי ה' לנגדי", ככרובים שפניהם איש אל אחיו, כנגד המפגש בין ישראל וה'.
ומתוך כך, נזכה וודאי למפגש עם ה', שישרה עלינו אורו ושכינתו!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
בבא מציעא מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א גדלות עם ישראל
אורות התחיה - פסקה ה'
השיעור עוסק בפרק ה' מתוך "אורות התחיה" של הראי"ה קוק ומבאר את גדלותו הייחודית של עם ישראל, אשר נשמתו הכללית מקיפה ומאחדת את הבריאה כולה. מתוך כך מודגשת החשיבות של אימוץ מבט אמוני ורחב על המציאות וההיסטוריה, הרואה בכל ירידה ומשבר שלב הכרחי בדרך לעלייה ולגאולה שלמה.
נח פרשת נח – איזון לאומי
מה פשר ההפקה אלוקית של המבול? למה להכחיד את חוטאי דור המבול על ידי מים דוקא? סוד האיזון שבין שאיפת האחדות למאבק הציבורי
מידות הראי"ה תיקון המידות כמפתח לדבקות אלוקית
הקדמה למידות הראי"ה
השיעור עוסק במרכזיותן של המידות והרגשות בנפש האדם כיסוד הכרחי לדבקות בה' ולהליכה בדרכיו, כפי שמבואר במשנת הרמב"ם. מתוך כך נבחנת הדרכת הראי"ה והרצי"ה קוק בספרים 'מוסר אביך' ו'מידות ראיה', המבחינים בין מידות בסיסיות השייכות לכל אדם לבין הנהגות המיועדות לבני עלייה.
