ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- תרומה
מה עשה? שילם מעט שוחד פה ושם, והצליח להשיג מעט 'משקה'.
אולם, עדיין הייתה לו בעיה – התא היה מלא אסירים גויים, וגם דלי גדול של 'צרכים' הפיץ 'ריח ניחוח' במקום. מה עשה? שכנע פה, שכנע שם, עד שבסוף התירו לו לצאת לפינה צדדית לרגע קט.
היה לו רק רגע אחד לומר 'לחיים', אולם עדיין הייתה לו בעיה - 'לחיים' אומרים עם יהודי נוסף, והוא נותר לבדו.
לפתע נזכר – הרי יהודי אף פעם לא לבד. מיד הרים את כוסו אל על, ואמר: 'לחיים, לחיים ריבונו של עולם, לחיים'!
נמצא, שכביכול זכה להתוועד עם הקדוש ברוך הוא!
בפרשת תרומה אנו מצטווים על רוב כלי המשכן. התורה לא מסתפקת רק בציווי כיצד לבנות כל כלי, אלא חותמת את הפרשייה של הכלי גם בפסוק העוסק במטרתו של כל כלי.
כך היא מציינת על הארון – "ונתת אל הארון את העדות". (עיין רש"ש יומא נג: שמבאר שאולי הסיבה שלא בנו בבית שני ארון אחר במקום הארון שנגנז, כי הארון נבנה דווקא לצורך לוחות העדות). על השולחן היא כותבת – "נתת על השולחן לחם פנים לפני תמיד", ועל המנורה נאמר – "והעלה את נרותיה והאיר על עבר פניה".
ויש גם כלי נוסף – הכפורת המכסה את הארון, שבקצותיה מצויים שני הכרובים. על ייעודה של הכפורת נאמר – "ונועדתי לך שם, ודברתי איתך מעל הכפורת, מבין שני הכרובים... את כל אשר אצווה אותך אל בני ישראל". כביכול זהו הכלי, שממנו יתוועד ה' עם משה, ויתגלה אליו ללמד תורה לעם ישראל. (וכדי למנוע הגשמה, מתרגם אונקלוס: "ואזמן מימרי לך תמן", ללמדך שרק דבר ה' מופיע שם").
ובאמת כבר למדונו רבותינו, שלא רק משה זכה להתגלות האלוקית משם, אלא כל הנביאים מתנבאים דרך מחשבותיהם הדבוקות שם במקום השראת השכינה, והמפגש בין ישראל לה'. כך על שמואל הנביא (עיין מלבי"ם שמואל א, ג) נאמר בעת שזכה בפעם הראשונה לנבואה, שהוא "שוכב בהיכל ה' אשר שם ארון האלוקים", כי היו מחשבותיו דבוקות שם.
ומכאן לומד הספורנו (כה, כב) שבכל חכמי הדורות, מי שיחפש להשכיל ולדעת את ה' יזכה להשראת שכינה, וכך כותב – "ונועדתי לך שם ודברתי אתך. כי בזה שרתה שכינה. ותשרה בכל מקום אשר שם חכמי הדור, אשר מגמת פניהם השכל וידוע אותו, כמו שיעד באמרו ושכנתי בתוכם, ככל אשר אני מראה אותך...".
וגם אם לא זכינו להיות במדרגה הגבוהה הזו, הרי יש כאן הדרכה בעבודת ה' לכולנו. לא להסתפק רק בפרטי הפרטים של כל המצוות המעשיות, הדומות לכל פרטי הפרטים של בניית כלי המשכן. פרטי הפרטים הללו הם חשובים ויסודיים מאוד, אך עלינו לשאוף לבנות עליהם קומה נוספת.
עלינו לעצור מידי פעם ולחשוב על הפנימיות של כל הפרטים הללו, על המטרה של כל כלי וכל מצווה. לחשוב בכיוון של הכפורת – על המפגש וההתוועדות עם ה'. להרהר ולכוון שאנו עומדים תדיר לפני ה', בבחינת "שיוויתי ה' לנגדי", ככרובים שפניהם איש אל אחיו, כנגד המפגש בין ישראל וה'.
ומתוך כך, נזכה וודאי למפגש עם ה', שישרה עלינו אורו ושכינתו!
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

בבא מציעא גדרי שבועת עד אחד וכופר בכל
השיעור בוחן את שאלות התוספות וקושיית רבי עקיבא איגר ביחס לפטור שבועה בכופר הכל ודין "מתוך שאינו יכול להישבע משלם" בסוגיית נסכא דרבי אבא. דרך דברי הראשונים – הרשב"ם, הרשב"ץ והריב"ש – מתבאר ההבדל המהותי שבין שבועת עד אחד שנועדה להכחשה לבין שבועת מודה במקצת שנועדה לבירור האמת.

מאמר שלישי החסיד וסוד מאה הברכות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, המכוון את כל מעשיו לקדוש ברוך הוא ונעזר במצוות המקיפות את האדם – כגון תפילין, ציצית ומזוזה – לשמירת הדבקות והתודעה הרוחנית. בהמשך מתבארת חובת אמירת מאה ברכות בכל יום והמשמעות הפנימית שלהן על פי ספר "שערי אורה", כצינור להורדת שפע לנפש, לרוח ולנשמה וכנגד אדני המשכן המחזיקים את הקדושה.

אורות התשובה - הרב הראל כהן השתלבות הפרט בתשובת הצדיקים והכלל
אורות התשובה פרק ח, ו' - ז'
השיעור עוסק באופן שבו תשובת הצדיקים מאירה את המציאות כולה, ובאפשרות של האדם הפרטי להיכלל בתשובתם הכללית כדי להתעלות מנפילותיו וממכאוביו. בנוסף, מוסבר כיצד החטא סותר ופוצע את ההרמוניה העולמית, בעוד תהליך התשובה מאחה את הקרעים ומשיב את השלמות והאור לכל סדרי ההוויה.

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.
















