ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- דרכים בפיתוח האישיות
- בין אדם לחברו
- משפחה חברה ומדינה
- כשרות
- דיני כשרות
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
דבורה בת מרים שתח'
לאחר התיקון בגזל ובעריות, אשר כבר דיברנו עליהם יש עוד דבר הדורש עבודה לא מעטה על מנת להיות נקי בו, והוא ההרחקה ממאכלות האסורות. כי יש והלב מתאווה למאכלים אסורים מפני שהם טובים, שהרי אמרה תורה: אל יאמר אדם אי-אפשי באכילת חזיר כי הוא אינו טעים, אלא אעפ"י שאפשי מבחינת הטעם - התורה אסרה אותו. ויש גם גורם כספי שיכול למשוך להכשל במאכלים אסורים, כגון שהם זולים יותר, או אם נתערב איסור בהיתר ובאים לידי הפסד ממון, ולפעמים יש טירחה וצריך להכשיר את הכלים.
יש לדעת כי מאכלות האסורות יתרות על איסורים אחרים בחומרתם. כיוון שהם נכנסים בגופו של אדם ממש ונעשים בשר מבשרו, ונמצא שאדם האוכל איסורים לא רק חוטא, אלא כיוון שהמאכל נכנס לגופו, הרי הוא פוגם את גופו ואת נפשו וזה משפיע על אישיותו, וכך אמרו: "ולא תטמאו בהם ונטמאתם בם". אם אתם מטמאים בם - סופכם להטמא בנפשכם, כי המאכלות האסורות מכניסים טומאה בליבו ובנפשו של אדם עד שקדושתו של מקום מסתלקת ממנו. והוא מה שאמרו: עבירה מטמטמת ליבו של אדם כי מסתלקת ממנו הדעה האמיתית ורוח השכל שהקב"ה נותן לחסידים, "כי ה' יתן חכמה".
לאמור: מאכלים אסורים פשוט מזיקים לנפש, ולכן כמו שיש להזהר מלאכול מאכלים שהם מסוכנים לבריאות, כמו שיש להתרחק מאכילת רעל, מאכילת דבר שיש בו ארס מסוכן, כן יש להתרחק ממאכלות אסורות שהם רעל לנפש. וגם מתערובת איסור יש להתרחק שזה כמו שנתערב רעל במאכל, ומי יאכל זאת?
והרי כאשר יש איזה חשש רחוק של סכנה לבריאות, אדם ירחק ולא יעלה בדעתו להקל בסכנה מפני שהיא רק ספק ולא ודאי. כן יש להימנע מאיסור מאכל שהוא ארס ממש לגוף ולנפש.
ניתן לומר שמצוות שמירת הכשרות היא אחת המצוות היותר נשמרות בישראל. כנראה שהחוש הפנימי הבריא מרגיש כמה נכון וראוי לשמור על הכשרות. יש לשוב ולהדגיש כי הסכנה במאכלות האסורות היא לא בגלל היותם מזיקים עפ"י תורת הרפואה, אלא הם מסוכנים מפני שהם אסורים עפ"י התורה, הם מסוכנים למרות שהרפואה לא יודעת זאת, כי הסכנה לא במישור החיצוני אלא במישור הרוחני, והוא גם משפיע על הגוף כמובן.
זו אחת המצוות שכאשר אינה נשמרת היא יוצרת חיץ בישראל, אין איש יכול לאכול אצל חברו, וכאשר המצווה נשמרת, ישראל מתאחדים על ידה, וישראל מתייחדים ע"י מצווה זו להיות עם מיוחד, להיות עם ה'. "עם לבדד ישכון ובגויים לא יתחשב".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
