ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- שעורים בתנ"ך
- מגילת אסתר
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
משה רפאל בן מנחם מנדל
למה נקראת מגילת אסתר בשם זה?
לפי פשט הדברים מגילת אסתר נקראת בשם זה, משום שהדמות המרכזית במגילה היא אסתר המלכה. אך יש רובד נוסף שאותו נשתדל לבאר.
למה נקרא העולם - "עולם"?
ה' יתברך ברא את עולמנו זה, והעלים את עצמו בתוכו ואיפשר מצב שיהיה ניתן לחיות בעולם מבלי לחוש במציאות ה'. ולכן המילה "עולם" באה מלשון העלם. ה' העלים והסתיר את עצמו בעולם, מעין מה שאמר ישעיה הנביא, "אָכֵן אַתָּה אֵל מִסְתַּתֵּר" (ישעיה מה, טו). רמז לעניין זה הוא שהמילה 'אלוהים' עולה בגמטריא "הטבע" (86), שכן הטבע בחוקיותו מסתיר למעשה את התגלות ה'. העולם מעלים את ה', ותפקידנו הוא לגלות את ה', או במילים אחרות עלינו לגלות את ההסתר (מגילת אסתר) שהסתיר ה' את עצמו.
אסתר מן התורה מנין?
הגמרא שואלת "אסתר מן התורה מנין? (שנאמר) וְאָנֹכִי הַסְתּר אַסְתּיר (פּנַי בּיּוֹם הַהוּא עַל כּל הָרָעָה אֲשׁר עָשׂה, כּי פָנָה אֶל אֱלֹהִים אֲחֵרִים)" (חולין קלט:). מגילת אסתר מאופיינת בכך שה' נסתר בה, ואכן ידוע הדבר שאין שם ה' מוזכר במגילת אסתר אפילו פעם אחת.
על הניסים
בשני זמנים אנו מברכים את ברכת 'על הניסים', בחנוכה ובפורים. בחנוכה, הנס שה' עשה לנו ברור ומובן. היה פך קטן שהיה אמור לדלוק יום אחד והוא דלק שמונה ימים. אך בפורים, הנס שה' עשה, לכאורה, כלל וכלל אינו ברור.
הכל רגיל
ניתן לקרא את המגילה בתור 'סיפור עם' יפה: הייתה גזרה על היהודים, והמלכה שהיא יהודייה ב'מקרה', החשידה את מחולל הגזרה (המן) על המלך כמו שמבארת הגמרא:
"תנו רבנן: מה ראתה אסתר שזימנה את המן?... רבי יהושע בן קרחה אומר: (שאסתר אמרה) אסביר לו פנים כדי שיהרג הוא והיא" (מגילה טו:). ומבאר רש " י ש"יהרג הוא והיא - שיחשדני המלך ממנו (מהמן), ויהרוג את שנינו". כלומר בכך שאסתר הזמינה את המלך והמן אל המשתה, היא החשידה את שניהם בעיני המלך וגרמה לו לחשוב שהיא והמן חותרים כנגדו.
היא החשידה את המן על המלך והצליחה, שכן באותו ערב נדדה שנת המלך. כמו שאומרת הגמרא על הפסוק " בלילה ההוא נדדה שנת המלך ", "אמר (אחשורוש): מאי דקמן דזמינתיה (למה זמנה) אסתר להמן? דלמא עצה קא שקלי עילויה דההוא גברא למקטליה (אולי הם רוצים להרוג אותי)" (מגילה טו:). ולבסוף המלך הרג את המן והתבטלה הגזרה.
הכל טבעי לגמרי. אז היכן הנס?
המלך - מלכו של עולם
אך ניתן לקרוא את המגילה באופן אחר לגמרי, ולומר שכל מה שקרה במגילה, הוא מעשה ה'. ובאמת חז"ל מלמדים אותנו כי כל מקום שנאמר "המלך" במגילה, הכוונה היא לקב"ה, שהוא מלכו של עולם: "בלילה ההוא נדדה שנת המלך, אמר רבי תנחום: נדדה שנת מלכו של עולם" (שם). "וחמת המלך שככה, שתי שכיכות הללו למה? אחת של מלכו של עולם ואחת של אחשורוש" (מגילה טז.).
שם ה' לא מופיע במגילה אך הוא רמוז בה: המילים "י בא ה מלך ו המן ה יום", בר"ת, הם למעשה השם המפורש. שכן למעשה התחלת ביטול הגזרה הייתה בהזמנת אסתר את המן למשתה עם המלך. ולכן במילים אלו רמוז שם ה'.
גילוי ההסתר
נמצינו למדים שעניין מגילת אסתר הוא גילוי ההסתר. דהיינו להראות שגם בסיפורים הפשוטים של החיים, ה' נמצא ומסתתר. יש מבעד לחיים הרגילים שלנו מישהו היושב ומשגיח עלינו ומסובב את הכל בצורה הטובה ביותר. והראִייה הזאת היא למעשה גילוי ההסתר שבעולם.
ולכן בפורים אחרי שקוראים את המגילה לוגמים לגימה (מגילה - אותיות לגימה), שכן נכנס יין ויוצא סוד. הסוד הוא לגלות ולומר שגם את הדברים הנראים טבעיים לחלוטין, ה' עשה וחולל.
לסיכום
מגילת אסתר נקראת בשם זה בגלל שהיא מלמדת אותנו לגלות את ההסתר שבמציאות, בכך שהיא מחדשת לנו שגם את הסיפורים הפשוטים של החיים שנראים טבעיים לגמרי, מחולל ה'.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.











