ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- שעורים בתנ"ך
- מגילת אסתר
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
משה רפאל בן מנחם מנדל
למה נקראת מגילת אסתר בשם זה?
לפי פשט הדברים מגילת אסתר נקראת בשם זה, משום שהדמות המרכזית במגילה היא אסתר המלכה. אך יש רובד נוסף שאותו נשתדל לבאר.
למה נקרא העולם - "עולם"?
ה' יתברך ברא את עולמנו זה, והעלים את עצמו בתוכו ואיפשר מצב שיהיה ניתן לחיות בעולם מבלי לחוש במציאות ה'. ולכן המילה "עולם" באה מלשון העלם. ה' העלים והסתיר את עצמו בעולם, מעין מה שאמר ישעיה הנביא, "אָכֵן אַתָּה אֵל מִסְתַּתֵּר" (ישעיה מה, טו). רמז לעניין זה הוא שהמילה 'אלוהים' עולה בגמטריא "הטבע" (86), שכן הטבע בחוקיותו מסתיר למעשה את התגלות ה'. העולם מעלים את ה', ותפקידנו הוא לגלות את ה', או במילים אחרות עלינו לגלות את ההסתר (מגילת אסתר) שהסתיר ה' את עצמו.
אסתר מן התורה מנין?
הגמרא שואלת "אסתר מן התורה מנין? (שנאמר) וְאָנֹכִי הַסְתּר אַסְתּיר (פּנַי בּיּוֹם הַהוּא עַל כּל הָרָעָה אֲשׁר עָשׂה, כּי פָנָה אֶל אֱלֹהִים אֲחֵרִים)" (חולין קלט:). מגילת אסתר מאופיינת בכך שה' נסתר בה, ואכן ידוע הדבר שאין שם ה' מוזכר במגילת אסתר אפילו פעם אחת.
על הניסים
בשני זמנים אנו מברכים את ברכת 'על הניסים', בחנוכה ובפורים. בחנוכה, הנס שה' עשה לנו ברור ומובן. היה פך קטן שהיה אמור לדלוק יום אחד והוא דלק שמונה ימים. אך בפורים, הנס שה' עשה, לכאורה, כלל וכלל אינו ברור.
הכל רגיל
ניתן לקרא את המגילה בתור 'סיפור עם' יפה: הייתה גזרה על היהודים, והמלכה שהיא יהודייה ב'מקרה', החשידה את מחולל הגזרה (המן) על המלך כמו שמבארת הגמרא:
"תנו רבנן: מה ראתה אסתר שזימנה את המן?... רבי יהושע בן קרחה אומר: (שאסתר אמרה) אסביר לו פנים כדי שיהרג הוא והיא" (מגילה טו:). ומבאר רש " י ש"יהרג הוא והיא - שיחשדני המלך ממנו (מהמן), ויהרוג את שנינו". כלומר בכך שאסתר הזמינה את המלך והמן אל המשתה, היא החשידה את שניהם בעיני המלך וגרמה לו לחשוב שהיא והמן חותרים כנגדו.
היא החשידה את המן על המלך והצליחה, שכן באותו ערב נדדה שנת המלך. כמו שאומרת הגמרא על הפסוק " בלילה ההוא נדדה שנת המלך ", "אמר (אחשורוש): מאי דקמן דזמינתיה (למה זמנה) אסתר להמן? דלמא עצה קא שקלי עילויה דההוא גברא למקטליה (אולי הם רוצים להרוג אותי)" (מגילה טו:). ולבסוף המלך הרג את המן והתבטלה הגזרה.
הכל טבעי לגמרי. אז היכן הנס?
המלך - מלכו של עולם
אך ניתן לקרוא את המגילה באופן אחר לגמרי, ולומר שכל מה שקרה במגילה, הוא מעשה ה'. ובאמת חז"ל מלמדים אותנו כי כל מקום שנאמר "המלך" במגילה, הכוונה היא לקב"ה, שהוא מלכו של עולם: "בלילה ההוא נדדה שנת המלך, אמר רבי תנחום: נדדה שנת מלכו של עולם" (שם). "וחמת המלך שככה, שתי שכיכות הללו למה? אחת של מלכו של עולם ואחת של אחשורוש" (מגילה טז.).
שם ה' לא מופיע במגילה אך הוא רמוז בה: המילים "י בא ה מלך ו המן ה יום", בר"ת, הם למעשה השם המפורש. שכן למעשה התחלת ביטול הגזרה הייתה בהזמנת אסתר את המן למשתה עם המלך. ולכן במילים אלו רמוז שם ה'.
גילוי ההסתר
נמצינו למדים שעניין מגילת אסתר הוא גילוי ההסתר. דהיינו להראות שגם בסיפורים הפשוטים של החיים, ה' נמצא ומסתתר. יש מבעד לחיים הרגילים שלנו מישהו היושב ומשגיח עלינו ומסובב את הכל בצורה הטובה ביותר. והראִייה הזאת היא למעשה גילוי ההסתר שבעולם.
ולכן בפורים אחרי שקוראים את המגילה לוגמים לגימה (מגילה - אותיות לגימה), שכן נכנס יין ויוצא סוד. הסוד הוא לגלות ולומר שגם את הדברים הנראים טבעיים לחלוטין, ה' עשה וחולל.
לסיכום
מגילת אסתר נקראת בשם זה בגלל שהיא מלמדת אותנו לגלות את ההסתר שבמציאות, בכך שהיא מחדשת לנו שגם את הסיפורים הפשוטים של החיים שנראים טבעיים לגמרי, מחולל ה'.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
