ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- פורים וחודש אדר
- שמחת פורים
- ספריה
- קומי אורי
- טז - פורים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
בנימין זאב בן יהודה
ידועה הגמרא במסכת מגילה: "ואמר רבי יהושע בן לוי נשים חייבות במקרא מגילה שאף הן היו באותו הנס" (מגילה ד.). וידועה תפיסת חז"ל העקרונית, שלמרות שבמצוות עשה שהזמן גרמא נשים פטורות, למרות זאת, בכל מקום שאף נשים היו מעורבות בהצלה, כשתיקנו תקנה לזכר אותו הנס, חייבו וזיכו את הנשים באותה תקנה. וכך כתב הפני יהושע: "וגדולה מזו מצינו אפילו בנשים דאמר ריב"ל לעיל (דף ד' ע"א) נשים חייבות במקרא מגילה ממש" (פני יהושע מגילה יט:). והגדיר הר"ן ביתר בהירות את הטעם: "שאף הן היו באותו הנס. פי' אף הן היו בסכנה וכן הוא בירושלמי וכן פי' הרא"ה ז"ל, ולא כמו אחרים שפירשו שעל ידן היה הנס" (הר"ן מסכת שבת כג').
אומנם מחלוקת רש"י ותוספות נוגעת לפרט במצווה זו, האם האישה רק חייבת בשמיעת מקרא מגילה, או יכולה גם להוציא את האיש. וכך כתב בעל שאגת אריה: "הכל חייבין במקרא מגילה. הכל כשרין לקרות את המגילה לאתויי מאי, לאתויי נשים וכדריב"ל דאמר נשים חייבות במקרא מגילה שאף הן היו באותו הנס. ופירש"י לאתויי נשים שחייבות במקרא מגילה וכשרים לקרותה ולהוציא זכרים ידי חובתן ע"כ. וכתבו עליו התוס' אבל בה"ג לא פסק הכי, ומביאין ראיה מן התוספתא וז"ל, הכל חייבין במקרא מגילה כו', עד הכל היו בספק להשמיד ולהרוג ולאבד" (שאגת אריה סימן ו').
בכל מקרה העיקרון הבסיסי נשאר. נשים חייבות במקרא מגילה ומתוך כך בכל מצוות היום: משלוח מנות, מתנות לאביונים וסעודת מצווה. לגבי סעודת המצווה מביאה הגמרא פירוט נוסף כיצד מקיימים את המצווה כהלכתה: "אמר רבא מיחייב איניש לבסומי בפוריא עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי... אמר רבא סעודת פורים שאכלה בלילה לא יצא ידי חובתו. מאי טעמא ימי משתה ושמחה... דאמר רבא סעודת פורים שאכלה בלילה לא יצא ידי חובתו".
מדברי הגמרא נלמד שיש מצווה לשמוח. וכפי שבמצווה זו של שמחה חייבים האנשים, אין ספק שיש חובה וזכות גם לנשים לקיים בשמחה את מצוות השמחה. את ההתייחסות למצוות השמחה ולחיוב בה, אפשר ללמוד ממצווה שאין ביכולתנו לקיים עדיין: "ודע כי המצות שחייבין בהן ישראל ברגל שלשה, והם הראייה והיא קרבן עולה וחגיגה והיא שלמים כמו שביארנו. והשמחה והיא ג"כ שלמים כמו שביארנו. ונקראין שלמי שמחה ואין להם גדר ולא שיעור ידוע, והן חובה על הנשים ועל האנשים ועליהן אומר נשים חייבות בשמחה, לשון התורה וזבחת שלמים וגו' ושמחת לפני ה' אלהיך" (פירוש המשניות לרמב"ם מסכת חגיגה פ" מ"ב).
המעשה
כאן אני רוצה לעבור למקרה פרטי, שהייתי עד לו לסירוגין, שמלמד על הכלל, ושמבאר ומלמד אולי יותר מכל על העניין הנידון.
ומעשה שהיה כך היה. תאריך: י"ד באדר. מקום: יכול להיות בכל מקום בארץ. השעה בסביבות שלוש אחר-הצוהריים. המצב: בית יהודי, שבו שולחן ערוך לתפארת חג הפורים, ערוך ומוכן לעשרות מוזמנים, לקיים ברוב עם מצוות היום למהדרין מן המהדרין.
אישה יהודייה כשרה, וילדיה הרכים, מחכים לבעל הבית שיגיע הביתה לקבל את פני האורחים הרבים, וליהנות מסעודת פורים שעליה טרחה כל היום ואתמול. דלת הבית נפרצת בבעיטה. לתוך הבית פורץ בעלה, המבוסם בשיעור שאפילו החזון איש לא הכיר כמוהו. "אשתי אהובתי", צועק האיש, "רעב אנוכי, אוכל אני רוצה".
האישה הנבוכה מובילה את בעלה למקומו המכובד בראש השולחן. הבעל מתיישב תוך שהוא ממלמל דברים בלתי ברורים, מתובלים בחידושי תורה שלא שמעה אוזן מעולם (ומוטב שכך).
ראשוני האורחים מגיעים. הבעל מרים את ראשו המונח בתוך צלחת המרק הריקה, מביט במבט חלול על האורחים וממלמל: "למה אני רואה אתכם מתרחקים ומתקרבים, מתקרבים ומתרחקים לסירוגין ממני? מה קורה כאן?"
ואז, בבת אחת מתמלא שולחן הסעודה הערוך כהלכתו בתערובת של יינות, משקאות חריפים, אוכל, מיצי קיבה, ועוד דברים מדברים שונים המחכים לזיהוי וודאי ביחידת המז"פ של משטרת ישראל, שתחיה.
לאחר כמה שעות מתעורר הבעל. חושך בחדר וחושך בחוץ, שקט בבית ושקט בחוץ.....
וכל מעשה תקפו וגבורתו ופרשת גדלת עניינו של המעשה הזה הלוא הם כתובים על ספר דברי הימים למלכי מדי ופרס ומשפחת שרון.
הצעה מעשית ברוח ההלכה
מכיוון שנפסק להלכה שעיקר שמחת פורים היא ביום ולא בלילה; ומכיוון שאין דרכן של נשים יהודיות להתבסם כהלכות גברין יהודיין; ומכיוון שיש מקום להדר גם בשמחת החג (של הנשים), שהיא עבודת ה' שכולנו רוצים להתבשם בה; ומכיוון שהנשים עמלות בהכנת סעודה היום, בהכנת משלוח המנות ועוד כהנה וכהנה - יש מקום לתת קדימות בליל פורים למשתה הנשים על עבודת ה' של הגברים. זאת במקרה שאי-אפשר לקיים את שני הדברים בעת ובעונה אחת. הבעלים ישמרו על הילדים ויאפשרו גם לנשים לעבוד את ה' בשמחה. שנאמר: "גם ושתי המלכה עשתה משתה נשים בית המלכות אשר למלך אחשורוש". כך נקיים גם את לשון המגילה "כימים אשר נחו בהם היהודים מאויביהם והחדש אשר נהפך להם מיגון לשמחה (לכווולם) ומאבל ליום טוב לעשות אותם ימי משתה ושמחה ומשלוח מנות איש לרעהו ומתנות לאביונים".
_____________________
מתוך הירחון "קומי אורי" היוצא לאור ע"י תנועת קוממיות.
לפרטים והזמנות: [email protected]
טלפון: 02-9974424
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
