ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- שעורים בתנ"ך
- מגילת אסתר
- ספריה
- קומי אורי
- טז - פורים
מנהג קדום היה בבית מדרשם של רבותינו האמוראים. בבואם לדרוש על מגילת אסתר ועל כל מהות הנס, היו פותחים בפסוק מן המקרא או מן הנביאים. דרך הפסוק הזה היו מציגים את ההיבט המרכזי של השתלשלות האירועים. זוויות ראייה רבות יש לו לחג הפורים. החל ממימוש הנבואה על פורענות בבל הרשעה, וכלה בגאולתם של הצדיקים. במאמר זה נתרכז בשני היבטים נוגדים, אך משלימים זה את זה.
"רבי יהושע בן לוי פתח לה פיתחא להאי פרשתא מהכא: והיה כאשר שש ה' עליכם להיטיב אתכם ולהרבות אתכם, כן ישיש ה' עליכם להאביד אתכם (דברים כח)....רבי חייא אמר מהכא: והיה כאשר דמיתי לעשות להם, אעשה לכם" (במדבר לג) (מגילה י, א')
דעת האמוראים האלו היא, שאירועי הפורים הם איתות אזהרה חמור לעם ישראל. אמנם אירע נס גדול ומחשבת המן האגגי וזממו לא יצאו לפועל, אך לא לעולם חוסן. התגלה חומר נפץ רב עוצמה שעלול להתפוצץ על ראשו של עם ישראל, אם לא יפנים אל תוכו את האזהרות הכתובות בספר התורה והמתומצתות בפסוקים האמורים לעיל.
רבי יוחנן חושב אחרת. "רבי יוחנן פתח לה פיתחא להאי פרשתא מהכא: זכר חסדו ואמונתו לבית ישראל, ראו כל אפסי ארץ את ישועת אלוקינו. (תהילים צח) אימתי ראו כל אפסי ארץ את ישועת אלוקינו? בימי מרדכי ואסתר" (מגילה יא.)
קידוש ה' לעיני העולם כולו דומה ליציאת מצרים - זהו המסר לדורות העובר דרך מגילת אסתר, שכל כולה שיר הלל והודאה לה'. רב נחמן מתמצת זאת בשלוש מילים: קרייתא זו הלילא [עצם קריאת המגילה כמוה כאמירת הלל] (מגילה יד.)
הספרים הכפולים
"אסתר ברוח הקודש נאמרה... רב יוסף אמר מהכא... וימי הפורים האלה לא יעברו מתוך היהודים..." (מגילה ז.) דברים הנאמרים ברוח הקודש אמורים להיות מתומצתים ומדויקים. מפליאה העובדה שהמגילה טורחת לספר באריכות את סיפורם של הספרים הכפולים שנשלחו לכל מדינות המלך.
בחודש ניסן נקראו סופרי המלך ונשלחו הרצים ונצטוו האחשדרפנים והפחות, ושוב בחודש סיוון אותם סופרים ואותם רצים ואותם נמענים, אלא שהצו המלכותי התהפך. וכל כך למה? על שום חוק שהיה במלכות פרס.
"... ואתם כתבו על היהודים כטוב בעיניכם בשם המלך וחתמו בטבעת המלך. כי כתב אשר נכתב בשם המלך ונחתם בטבעת המלך, אין להשיב". (אסתר ח, ח).
הרמז המקופל בדברים הללו הוא כי הספרים הראשונים המכילים איום כבד על ישראל עדיין קיימים ולא הוחזרו. הצד השני של המטבע הם הספרים החדשים המבשרים גאולה וישועה לעמו ישראל.
בלילה וביום
החיוב לקרוא את המגילה, הוא גם בלילה וגם ביום. הקריאה החוזרת ונשנית בלילה וביום באה לרמוז על המשכיות ללא לאות. זו איננה קריאה חד-פעמית, אלא קריאה מתמשכת. מה הם המקורות לחיוב הזה?
הגמרא מציינת שני מקורות.
המקור הראשון: "אמר רבי יהושע בן לוי חייב אדם לקרוא את המגילה בלילה ולשנותה ביום, שנא'... אלהי אקרא יומם ולא תענה, ולילה ולא דומיה לי (תהילים כב')". (מגילה ד.)
המקור השני: "איתמר נמי. אמר רבי חלבו אמר עולא ביראה. חייב אדם לקרוא את המגילה בלילה ולשנותה ביום. שנאמר... למען יזמרך כבוד ולא ידום, ה' אלקי לעולם אודך (תהילים ל.)". (שם).
המקור הראשון מזכיר לנו את הצורך לזעוק ולקרוא אל ה' יומם ולילה, זאת על-מנת שלא נגיע למצב דומה בעתיד. הדגש הוא על האיום התמידי הנשקף לנו מרשעים צאצאי המן הרשע המזכירים לנו את האזהרה הכתובה בתורה.
המקור השני הוא היבט ההלל וההודאה לה' שאינם פוסקים לילה ויום. ה' א-להי לעולם אודך.
איגרת שלום וספר אמת
הצירוף המאוד מיוחד הזה של איום תמידי הנשקף לעם ישראל אם לא ילך בחוקות ה' מצד אחד, ומצד שני השמחה וההודאה לה' על אהבתו ותשועתו לישראל, מוצא את ביטויו בהגדרת מגילת אסתר.
"אמר רב חמא בר גוריא אמר רב. מגילה נקראת ספר ונקראת איגרת. נקראת ספר - שאם תפרה בחוטי פשתן פסולה. ונקראת איגרת - שאם הטיל בה שלושה חוטי גידין, כשרה." (אסתר ט')
"איגרת" - זה הגדרה המלמדת על איגרת שלומים. ומקורה:
"... ותכתוב אסתר המלכה... לקיים את איגרת הפורים הזאת השנית" (שם).
ספר התורה רצוף חוקים, אזהרות ומשפטים. זהו הצד החמור במגילת אסתר. הצד הקל שבה הוא איגרת שלום - רצופה אהבה ואחווה, הלל והודאה לה'.
הרמז הנזכר לעיל בהלכותיה הוא, שעליה להיות מחוברת מיניה וביה. לא על-ידי חוטי פשתן חיצוניים, אלא על-ידי גידי בהמה שמן העור שלה מעובד הקלף. הוי אומר, יד אחת עליונה מכוונת הכל ומחברת הכול למטרה אחת. מצד שני שלושת חוטי הגידין, רומזים לשלושת פרקי המגילה הבולטים. החטא, העונש וההצלה הפלאית.
המסלול הזה מוביל אותנו ישירות אל צמד המילים: שלום ואמת. "וישלח ספרים אל כל היהודים... דברי שלום ואמת" (אסתר ט') דברי שלום הם ביטוי לאיגרת שלומים, להרבות שלום וקשר בין איש לרעהו ובין העשיר לאביון. דברי אמת הם ביטוי לספר התורה המזכיר לנו את ייעודנו בעולם כעם ה', העובר מסלול מכשולים ארוך וקשה.
איילת השחר - עם נולד
"למנצח על איילת השחר מזמור לדוד: א-לי א-לי למה עזבתני" (תהילים כב). זהו מזמור אשר תוכנו סובב סביב ייסורי נפשה של אסתר המלכה, הניצבת לבדה מול המלך כשאחריות כל עם ישראל רובצת על כתפיה.
זהו גם סיפורו של עם בחשכת גלותו, הסובל בדומיה ומייחל לישועה וגאולה. כל המזמור הזה נע בין ספר לאיגרת, שני הקטבים האמורים לעיל.
הנה לדוגמא פסוק כז: "יאכלו ענוים וישבעו יהללו ה' דורשיו..." זו איגרת הלל. ומנגד פסוק כט: "יזכרו וישובו אל ה' כל אפסי ארץ..." זהו ספר אזהרה.
המזמור הזה פותח באיילת השחר שהיא ניצוצו הראשון של אור הבוקר המפציע ועולה. דברי המדרש המופלאים מלווים אותנו. "רבי חייא ורבי שמעון בן חלפתא היו מהלכין בבקעת ארבל וראו איילת השחר שבקע אורה. אמר לו רבי חייא לרבי שמעון בן חלפתא: כך היא גאולתן של ישראל. בתחילה היא באה קימעא קימעא, ואחר כך היא מנצנצת ובאה..." (שיר השירים רבה, ו').
הפסוק האחרון במזמור מבשר לנו על לידה חדשה. לידתו מחדש של עם החוזר למקורותיו ולאלוקיו לארצו ולמולדתו. "יבואו ויגידו צדקתו לעם נולד כי עשה".
_________________________
מתוך הירחון "קומי אורי" היוצא לאור ע"י תנועת קוממיות.
לפרטים והזמנות: [email protected]
טלפון: 02-9974424
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
