ישיבה
בית המדרש
- ספריה
- מועדים
- כי בא מועד - הלכות פורים
- פרשת שבוע ותנ"ך
- שעורים בתנ"ך
- מגילת אסתר
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
גילה בת רחל
ב. המגילה צריכה שרטוט כמו ס"ת ואם כתבה ללא שרטוט ואח"כ שרטטה פסולה ואין המגילה צריכה תגין מעיקר הדין ונהגו לתייג את המגילה
ג. מעיקר הדין אין העור של המגילה צריך עיבוד לשמה ולמעשה אין לברך על מגילה שלא עובדה לשמה והמנהג לעבדה לשמה ומגילה שכתובה על גבי נייר או על גבי עור שאינו מעובד או שכתבה גוי או אפיקורס (כופר) פסולה
ד. כתב את המגילה סתם ולא אמר ולא כיוון לשמה, כשרה
ה. מגילה שכתבה קטן בן יג' ויום אחד ולא ברור לנו שהביא ב' שערות, כשרה ומגילה שכתבה קטן שהגיע לגיל חינוך (6 ומעלה) י"א שפסולה וי"א אם אין מגילה אחרת כשרה בדיעבד
ו. מגילה שנכתבה ע"י אשה שאינה אפיקורסית (אינה כופרת), י"א המגילה פסולה וי"א המגילה כשרה בדיעבד ואם כבר נכתבה ע"י אשה חשוב לבדיעבד ורשאי לקרא בה וי"א שכשרה המגילה לכתחילה וכן הלכה
כי בא מועד - הלכות פורים (13)
הרב בנימין חותה
6 - דיני קריאת המגילה
7 - כתיבת המגילה ותפירתה
8 - ברכות המגילה
טען עוד
ח. עושין כל פרשיות המגילה סתומות ואם עשאן פתוחות אפי' מקצתן לספרדים בדיעבד כשרה ואף רשאי לברך עליה ולאשכנזים פסולה
ט. לספרדים צריך להשאיר בסוף המגילה עמוד (קרש) בסופה וחלק בראשה כדי להקיף את המגילה בחלק הזה ובדיעבד אם לא השאיר עמוד בסופה כשרה ולאשכנזים המנהג שלא להשאיר עמוד בסופה וטוב שגם האשכנזים ינהגו כן
י. עשרת בני המן צריך לכותבם כמו שיר ולא כשאר שירים שחַלַק על גבי כתב אלא מניח חַלַק בין כתב לכתב ואם לא עשה כן פסולה ושיעור החלק ביניהם י"א כפול מהכתב וי"א כשיעור ט' אותיות וכן הלכה ואם כתב את עשרת בני המן שלא כצורת שירה יש פוסלים מגילה זו ויש המכשירים מגילה זו ויש לסמוך עליהם בשעת הדחק כשאין לו מגילה אחרת.
יא. צריך להאריך בכתיבת האות ו' של ויזתא וי"א גם בקריאתה להאריך בו' וכן הלכה ובדיעבד אם לא האריך בכתיבתה יש פוסלים ויש מכשירים וכן הלכה
יב. בכתיבת עשרת בני המן צריך לכתוב בראש הדף המילה "איש" ובסוף הדף המילה "עשרת" ובסוף שורה המילה "ואת" ואם כתב את שמות עשרת בני המן בצד שמאל ומילות ואת בצד ימין כשרה ואם סיים באמצע העמוד את עשרת בני המן או התחיל במילת איש באמצע העמוד יש פוסלים ויש מכשירים רק אם אין לו מגילה אחרת ולא יברך עליה ויש מכשירים בדיעבד
יג. יש אומרים שאין לעשות מגילת המלך (שתחילת כל עמוד במילה המלך) כיון שמקצרים ומאריכים המילים וי"א שמותר לכתחילה לעשות כן כיון שמעתיקים ממגילה מסודרת ואין חשש שיאריך ויקצר וכן הלכה
יד. יש לתפור את המגילה בגידין ואם תפר את המגילה בחוטי פשתן לספרדים פסולה ולאשכנזים אם אין לו גידין טוב שיתפרנה בחוטי פשתן מאשר לא יתפרנה כלל ומ"מ גם לספרדים את העמוד בסופה בדיעבד יכול לתופרו בפשתן
טו. כתב המגילה למפרע (שכתבה שלא כסדר) יש הפוסלים אותה אף שתפרה כסדר ויש המכשירים אם תפרה כסדר וכן הלכה ואשה שתפרה את המגילה בגידין כשרה ולכתחילה יש לעשות את המגילה יא' שורות אבל אינו מעכב אם העמוד יותר גדול
טז. י"א שאין לעשות המגילה מיריעה של פחות מג' עמודים וי"א שמותר לכתחילה לעשות המגילה מיריעה של פחות מג' עמודים וכן הלכה והמחמיר תבא עליו ברכה ולכתחילה יש לעשות בגליון מקום חלק למעלה ג' אצבעות, ולמטה ד' אצבעות ובין עמוד לעמוד ב' אצבעות. ובדיעבד די למעלה בב' אצבעות ולמטה ג' אצבעות ובין עמוד לעמוד אצבע אחד וי"א למעלה ב' אצבעות ולמטה ג' אצבעות ובין העמודים אצבע
יז. מגילה שנכתבה עם נקודות הקריאה וטעמי המקרא אינה פסולה וכן אם כתובים בדף הראשון של המגילה פיוטים או הברכות אינה פסולה ולכתחילה אין לעשות מגילה עם נקודות וטעמי המקרא וברכות ופיוטים ולכתחילה אין לצייר ולקשט המגילהובדיעבד אם צייר או קישט המגילה כשרה
יח. המקריא מתוך החומש לבעל קורא את מילות המגילה בטעמיהם אם מקריא מידי פעם כמה מילים והוא שומע מהבעל קורא יוצא י"ח, אבל אם מקריא לו את הכל או את רוב המגילה לא יצא
יט. מגילה שרובה מודפסת ומיעוטה בכתב יד של הסופר פסולה אבל מגילה שרובה בכתב יד של סופר ומיעוטה מודפסת (לא מצולמת), כשרה ואפילו שההדפסה בתחילתה או בסופה שאפי' החסיר פסוקים וקראה ע"פ כשרה וזה לא גרע
כ. מגילה שנכתבה ביד שמאל יש פוסלים אותה ויש מכשירים אותה ולהלכה כשרה בדיעבד וכל זה בסופר ימני או ששולט בב' ידיו אבל אם הוא שמאלי כשרה לכתחילה
כא. אם קרא במגילה גזולה יצא י"ח דאין גזל בקול אבל אין לברך על מגילה גזולה ומגילה ישנה העשויה מגויל שעורו קשה מותר ליטול מחבירו שלא מדעתו (כשאינו יכול לשואלו) שאין חשש שתיקרע אבל חדשה אסור ליטלה ללא רשות כי בעליה מקפיד שלא תתלכלך
כב. טוב שיטול ידיו קודם שיאחז במגילה כי יש אומרים שמגילה צריכה מטפחת כמו ס"ת
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
בבא מציעא מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א גדלות עם ישראל
אורות התחיה - פסקה ה'
השיעור עוסק בפרק ה' מתוך "אורות התחיה" של הראי"ה קוק ומבאר את גדלותו הייחודית של עם ישראל, אשר נשמתו הכללית מקיפה ומאחדת את הבריאה כולה. מתוך כך מודגשת החשיבות של אימוץ מבט אמוני ורחב על המציאות וההיסטוריה, הרואה בכל ירידה ומשבר שלב הכרחי בדרך לעלייה ולגאולה שלמה.
נח פרשת נח – איזון לאומי
מה פשר ההפקה אלוקית של המבול? למה להכחיד את חוטאי דור המבול על ידי מים דוקא? סוד האיזון שבין שאיפת האחדות למאבק הציבורי
מידות הראי"ה תיקון המידות כמפתח לדבקות אלוקית
הקדמה למידות הראי"ה
השיעור עוסק במרכזיותן של המידות והרגשות בנפש האדם כיסוד הכרחי לדבקות בה' ולהליכה בדרכיו, כפי שמבואר במשנת הרמב"ם. מתוך כך נבחנת הדרכת הראי"ה והרצי"ה קוק בספרים 'מוסר אביך' ו'מידות ראיה', המבחינים בין מידות בסיסיות השייכות לכל אדם לבין הנהגות המיועדות לבני עלייה.
