- פרשת שבוע ותנ"ך
- שקלים
- ספריה
- כי בא מועד - הלכות פורים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
גילה בת רחל
ב. אם טעו וקראו פרשת שקלים בשבת לפני, י"א צריכים לחזור ולקרא שוב בזמנה וי"א שאין צריכים לחזור ולקרא שוב וכן הלכה.
ג. טעה המפטיר בפרשת שקלים וקרא הפטרת פרשת השבוע במקום הפטרת שקלים, אם נמצא באמצע ההפטרה יעצור ויקרא הפטרת שקלים ואם סיים ובירך ברכות שלאחריה ואז נזכר, חוזר וקורא הפטרת שקלים ללא ברכות דסב"ל .
ד. טעו וקראו בשבת מפטיר של פרשת השבוע ונזכרו אח"כ, יוציאו ס"ת שבו הקריאה הצריכה ויברך אחד ויקרא ואין כאן משום פגמו של ס"ת ראשון (שכאילו נראה שמחמת שהוא פסול הוציאו אחר) ולאחר ברכה אחרונה יאמר קדיש .
ה. אם שכחו לקרא בשבת בבוקר את הקריאה מד' הפרשיות יקראוה אח"כ, וסוף זמנה עד זמן תפילת מנחה. אבל אח"כ, י"א שאין לה תשלומים . אבל פרשת פרה אם לא קראו, יקראוה בשבת הבאה . וי"א שגם לפרשת זכור יש תשלומים אפי' בשבוע שאח"כ וכן הלכה .
ו. ר"ח ניסן שחל בשבת מוציאים ג' ס"ת בראשון קוראים ו' עולים בפרשת השבוע, ובספר השני קורא השביעי קריאת ר"ח מוביום השבת שני כבשים וכו', ובספר השלישי קורא המפטיר פרשת החודש. ואם טעו וקראו לשביעי פרשת החודש יגמור ויאמר קדיש והמפטיר יקרא בספר השלישי קריאת ר"ח ויאמרו הפטרת שבת ור"ח שהיא השמים כסאי (ולא הפטרת פרשת החודש) .
ז. בשנה מעוברת קוראים את הפרשיות באדר ב' . ואם טעו וקראו באדר א' לאשכנזים חוזרים וקוראים באדר ב' . ולספרדים אין צריכים לחזור ולקרא באדר ב' .
ח. הפטרת פרשת שקלים לספרדים מתחילים מויכרות יהוידע . ולאשכנזים בן שבע שנים .
ט. אין להוציא ס"ת אפי' לעשרה שלא שמעו את פרשת החודש או פרשת שקלים אא"כ הם קוראים גם את פרשת השבוע, ואם הוציאו ואחד בירך וקרא, ברכותיו ברכות לבטלה . אבל לצורך פרשת זכור ופרשת פרה רשאים להוציא ס"ת אף ליחיד שלא שמע ובלבד שיהיו שם עשרה ויקרא אחד בברכות .
י. י"א שפרשת פרה חיוב קריאתה מדאורייתא . ולרוב הדיעות חיוב קריאתה מדרבנן. ופרשת שקלים ופרשת החודש לכל הדיעות חיובם רק מדרבנן .
יא. פרשת זכור חיוב קריאתה מדאורייתא . ויש בה מצות עשה ומצות לא תעשה (זכור, לא תשכח) ולכן צריך הקורא לכוון להוציא את כל השומעים י"ח וגם הם יכוונו לצאת בשמיעתם . ומנהג טוב לומר לשם יחוד קודם הקריאה הן הבעל קורא והן הקהל טוב שיאמרוהו . ויעורר הש"צ את הציבור על כך קודם קריאתו . ועל ציבור השומעים לכוון לצאת ידי חובת הברכות שבקריאת זכור ופרה וגם המברך יכוון להוציאם י"ח בברכות . וטוב שיכוונו כן בכל ד' הפרשיות .
יב. י"א שבשנה מעוברת כיון שיש יותר מיב' חודשים מקריאת פרשת זכור משנה שעברה (וזמן שכחה הוא יב' חודשים) לכן יש לכוון בפרשת כי תצא לצאת ידי חובת זכירת מעשה עמלק . וי"א שאין לחשוש לכך . והמחמיר בזה תבא עליו ברכה.
יג. הטעם שאין מברכים על מצות מחיית זכר עמלק כיון שאין מברכים על מעשה השחתה ויש שתמה בזה שהרי רצון הבורא בהשחתת עמלק ואינו דומה למיתת המצריים בקריעת ים סוף. וביאר הטעם שכל מצוה תקנו עליה ברכה כדי לעורר כוונה למצוה אבל קריאת זכור אינה צריכה מעשה לעורר כוונה שקריאת "זכור את אשר עשה" והוא עצם הכוונה .
יד. הדר במושב או במקום שאין מנין בשבת חייב לדור באותה שבת בעיר שיש מנין כדי שישמע את קריאת פרשת זכור .
טו. כיון שקריאת פרשת זכור מדאוריתא אין לאכול (אף שמקדש) עד שישמע קריאתה .
טז. מי שנאנס ואינו יכול לבא לשמוע את קריאת זכור בבית הכנסת, יכוין לצאת ידי חובתו בפרשת כי תצא כשקוראים בה פרשת זכור ויאמר לבעל קורא שיכוין להוציאו י"ח . ונכון שבשבת זו יקרא פרשת זכור מתוך החומש .
יז. י"א שנשים חייבות בשמיעת קריאת פרשת זכור כיון שאין זמן קבוע למצות זכירת מעשה עמלק . וי"א שאינן חייבות לשמוע קריאת פרשת זכור כיון שעיקר מצוות הזכירה כדי לבא לידי מחיית עמלק ונשים אינן בנות מלחמה וכן הלכה . אבל עיקר מצות זכירת מעשה עמלק הן חייבות כיון שאין מצוה זו תלויה בזמן. והמחמירה לבא לביהכנ"ס לשמוע הקריאה תבא עליה ברכה ויש לה שכר על כך .
יח. מותר להוציא ספר תורה במיוחד לנשים הבאות לאחר התפילה לשמוע פרשת זכור אף שאין עשרה אנשים עימהן, אבל לא יברכו על קריאה זו . וטוב שיהיו עשרה אנשים בזמן הקריאה אבל אינו מעכב .
יט. יוצא אדם ידי חובת פרשת זכור בהברה השונה ממסורת אבותיו ולכתחילה כל אחד ישמע בהברה כפי מסורת אבותיו . כי י"א שאין ספרדי יוצא י"ח בקריאה מאשכנזי וכן הפוך, וכן אשכנזי מאשכנזי שהברתו שונה משלו . וטוב להקפיד שכל אחד ישמע הקריאה מס"ת שכתוב כפי מנהג אבותיו אבל אינו מעכב אם אין ס"ת אחר.
כ. י"א שאין לקרא בציבור בכמה הברות שאין זה כבוד הציבור . אבל נוהגים בהרבה קהילות שקוראים בכמה הברות כדי לצאת בודאי בשמיעת ההברה הנכונה ואותם שקוראים באותה הברה בכמה סוגי טעמים, לדוגמא ירושלמית ומרוקאית, אין ענין בזה, ומ"מ מנהג ישראל תורה הוא.
כא. יש להיזהר שלא להכות ברצפה ובשלחנות וכדו' בקריאת פרשת זכור פן יגרמו שלא ישמעו את כל הקריאה . ומי שחיסר כמה תיבות בשמיעת קריאת זכור, כל ששמע את עיקר ענין זכירת עמלק יצא ידי חובה .
כב. אם נמצא טעות בס"ת של קריאת זכור צריך להוציא ס"ת אחר ולחזור ולקרא אבל ללא ברכות . וספר תורה שקראו בו פרשת זכור ולאחר זמן ראו שהס"ת פסול אין צריכים לחזור ולקרא שוב .
כג. יש לדקדק להוציא לקריאת פרשת זכור את הס"ת הכי מהודר שיש בביהכנ"ס .
כד. י"א שאין לעלות קטן למפטיר של ד' פרשיות אלו וי"א שמותר להעלות קטן לקריאה זו ולמעשה יש להקל אם הוא מעל גיל שש ויודע למי מברכים להעלותו לפרשת שקלים והחודש אבל לפרשת פרה וזכור אין להעלותו ואם העלוהו אין להורידו והקטן יברך וגדול יקרא .
כה. כשקורא פרשת השבוע שניים מקרא ואחד תרגום מעיקר הדין אין צריך לקרא גם ד' הפרשיות שתים מקרא ואחד תרגום . ויש שהידרו רק בד' פרשיות ג"כ לקוראם ב' מקרא וא' תרגום . אבל בשאר פרשיות החגים אין צריך.
כו. מי שיש לו אפשרות לשמוע או קריאת המגילה או פרשת זכור וכגון המקבל חופשה מבית הסוהר רק ליום אחד, יבחר את קריאת המגילה אם תהיה לו אפשרות אח"כ בפורים לשמוע קריאת "ויבא עמלק" (שאל"כ זכור עדיף שהוא מן התורה) ואם נותנים לו אפשרות לשמוע המגילה בלילה או ביום יבחר ביום .
ראיית המבט השלם
מה הייעוד של תורת הבנים?
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
הזיכרון המשותף לראש השנה ושבת
מהי המצווה "והלכת בדרכיו"?
הנס של השמן המיוחד של יעקב אבינו
איך עושים קידוש?
חידוש כוחות העולם
סוד ההתחדשות של יצחק
מהי המלכות שיש בכתר התורה?
הפסוק המיוחד והמשונה בתורה
בבא בתרא דף קס"ד
הרב אלי סטפנסקי | ה' כסליו תשפ"ה
הסיבה העמוקה לחולי הנפש
שמונה פרקים לרמב"ם – פרק ב'
הרב יהודה מלמד | ד' כסליו תשפ"ה
הגעת שמואל לאחר הניצחון
שמואל א, פרק טו, י-טו
הרב שמעון קליין | ג' כסלו תשפ"ה
