- שבת ומועדים
- עניני החג
- ספריה
- כי בא מועד - הלכות פורים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
גילה בת רחל
ב. אין חיוב סעודה בליל פורים וטוב לעשות סעודה קצת בלילה . ויש הנוהגים לאכול בפורים בלילה ובבוקר מאכלי חלב זכר למתן תורה שחזרו וקיבלו עליהם את התורה בימי אחשורוש . ואם עשה סעודת פורים רק בלילה לא יצא י"ח שנאמר "ימי משתה ושמחה" .
ג. חובת הסעודה שיאכל בשר ויתקן סעודה נאה כפי אשר תמצא ידו ושותה יין עד שישתכר וירדם בשכרותו . ויש להדר אחר בשר בהמה ולא בשר עופות ודגים . ואישה שליל טבילתה במקוה במוצאי פורים י"א אינה רשאית לאכול בפורים בשר, אבל תבשיל שנתבשל בו בשר רשאית לאכול . וי"א רשאית לאכול בשר לכתחילה ותצחצח שיניה כראוי וכן הלכה .
ד. יש לקיים את מצות השתיה בפורים דוקא ביין ולא בשאר משקים המשכרים . ובשעת הדחק שקשה לו שתיית יין או שאין לו יין יוצא ידי חובה בשאר משקאות משכרים ובלבד שיהיו חמר מדינה (פירוש ששותים אותו כל בני המדינה) .
ה. התחיל סעודתו בליל פורים והמשיכה סעודתו כשהאיר היום יצא י"ח סעודת פורים .
ו. אין צריך לעשות בסעודת פורים זכר לחורבן המקדש כיון שחייב לבסומי עד דלא ידע .
ז. מצוה לאפות בערב פורים כדי לאכול בלילה פת חמה כי זהו בכלל שמחת פורים .
ח. ילבש בגדי יו"ט מבערב והוא זכר לאסתר שנאמר "ותלבש אסתר מלכות" . "ומרדכי יצא בלבוש מלכות" . ולא נאה שילבש בגדי חול ויקרא פסוקים אלו . והמהרח"ו היה נוהג לטבול במקוה בערב פורים כמו בערב הרגל .
ט. חייב איניש לבסומי בפוריא עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי . ונאמרו בזה כמה ביאורים א' עד שלא יוכל לחשבן הגימטריא שלהם . ב' עד שלא ידע מי קודם אם ארור המן או ברוך מרדכי . ג' עד שלא ידע מה מעלתינו יותר אם מחמת ארור המן או מחמת ברוך מרדכי . ד' עד שיאמר ברוך המן וארור מרדכי (ח"ו) . ו' ישתה יין עד שישתכר וירדם בשכרותו וזהו שיעורו עד דלא ידע .
י. מי שמזיק לו היין הן גופנית והן רוחנית שע"י כך לא יברך ברהמ"ז או שלא יתפלל, לא ישתה ורק בסעודה ישתה מעט . וכן מי שאביו ציוה עליו שלא להשתכר בפורים חייב לשמוע לו וישתה מעט יותר ממה שרגיל וישן אח"כ ויוצא בזה י"ח .
יא. לפני הסעודה יש לומר לשם יחוד וכו' הריני בא לקיים סעודת פורים במאכל ומשתה כמו שתקנו מרדכי ואסתר וכו' .
יב. טוב לעסוק מעט בתורה קודם שיתחיל הסעודה וסמכו על הפסוק "ליהודים היתה אורה ושמחה" . ואורה זו תורה ואח"כ שמחה . וטוב ללמוד משניות מסכת שקלים, ואחר הסעודה קודם ברהמ"ז ילמד משניות מסכת מגילה והם ד' פרקים ויכוין שהם כנגד ד' אותיות הוי"ה וד' אותיות אדנות . והוא סגולה שלא יהיה קלקול בסעודה שיעסוק קודם הסעודה, מעט בתורה .
יג. אסור להתענות בפורים שנאמר "ימי משתה ושמחה" . חוץ מתענית חלום שמותרת בפורים . וכשמתענה תענית חלום בפורים יסיים תעניתו אחרי מנחה ואח"כ יאכל סעודת פורים . וצריך לעשות עוד תענית ככפרה על תעניתו בפורים כדין המתענה תענית חלום בשבת .
יד. מי שנשבע להתענות בפורים י"א יעמוד בנדרו ויאכל סעודת פורים בלילה . וי"א יתיר נדרו ויאכל בפורים וכן הלכה .
טו. זמן סעודת פורים ע"פ הסוד מיד אחר תפילת שחרית . וע"פ הפשט י"א זמנה כל היום והזריז לסעוד בשחרית הרי זה משובח וכן הלכה . וי"א שיעשנה לאחר מנחה וכן מנהג רוב האשכנזים כיון שטרוד בשחרית במשלוח המנות ומתנות לאביונים ואין פנאי לסעודה בשמחה ואם רוצה לעשות בשחרית רשאי . וי"א שטוב לעשות הסעודה לאחר שקיים משלוח מנות ומתנות לאביונים . ומותר לטעום מעט קודם שמקיים את מצוות מתנות לאביונים ומשלוח מנות . וכשחל פורים בערב שבת הטוב ביותר לערוך הסעודה קודם חצות היום .
טז. אין לקיים סעודת פורים ביחיד כיון שאינה שמחה כראוי כשאוכל ביחידות . ואם ע"י שיאכל עם אחרים יבואו לדברים שאינן מהוגנים טוב יותר שיאכל ביחיד .
יז. מתפללים מנחה בעוד היום גדול, ורוב הסעודה צריכה להיות ביום .
יח. גם הנשים חייבות בסעודת פורים, בשמחה ובמשתה שגם הן היו באותו הנס . אבל אין מצוה לנשים בשתיית היין .
יט. נוהגים לאכול בפורים זרעונים ובכלל זה גם אורז זכר לזרעונים שאכלו דניאל וחביריו בבבל ודניאל הוא התך המוזכר במגילה ועל ידו ג"כ נעשה הנס .
כ. אדם שהזיק את חבירו מכח שמחת פורים י"א פטור מלשלם . וי"א דין זה רק בהזיק ממונו אבל אם הזיקו בגופו חייב . ויש פוטרים אף בהזיק גופו . וי"א הכל כפי ראות עיני הדיינים . וי"א כל נזק וכל גזל חייב לשלם אם הזיק או גזל בפורים וכן הלכה . ואם כיוון להזיק את חבירו בפורים והזיקו חייב לשלם לכו"ע .
כא. אבֵל תוך יב' חודש רשאי להשתתף בסעודת פורים אבל בתנאי שאין בסעודה כלי נגינה .
כב. מוסיפים בברהמ"ז (בברכת הארץ) אמירת על הניסים . ואם התחיל סעודתו ביום ונמשכה עד הלילה, י"א שאין לאומרו ורק בהרחמן יאמרו . וי"א שיש לאומרו וכן הלכה . ורק אם התפללו ערבית באמצע הסעודה אין לאומרו בברהמ"ז .
כג. אם שכח לומר על הניסים בברהמ"ז י"א שחוזר . וי"א אם הזכיר שם השם אינו חוזר ואין לו לומר למדני חוקיך אלא ימשיך ויאמרנו בהרחמן, אבל אם לא הזכיר שם השם של אותה ברכה חוזר לאומרו ואם סיים הברכה אינו חוזר וכן הלכה .
כד. בנוסח על הניסים י"א בפורים ועשית עמהם נס ופלא בשונה מחנוכה . וי"א ועשית עמהם ניסים ונפלאות ולא נס ופלא . וכל אחד יעשה כמנהגו. והנוסח בברכת המזון מגדול . ובברכת מעין שלוש (על המחיה) אין להוסיף בברכה את מאורע פורים .
כה. סעודת חתן וכלה בפורים י"א שנחשבת לפנים חדשות ורשאי לומר בה ז' ברכות . וי"א שאינה נחשבת לפנים חדשות ואם אין אחר בסעודה שלא היה בחתונה אין לברך בה ז' ברכות וכן הלכה .
כו. חייב אדם לשלוח לחבירו ב' מנות של ב' מיני מאכלים שנאמר "ומשלוח מנות איש לרעהו" . ודרשינן ב' מנות לאיש אחד וכל המרבה לשלוח לריעיו הרי זה משובח . והטעם שתקנו לשלוח ב' מנות כנגד ב' מתנות שנתן אחשורוש לאסתר המלכה, את בית המן והטבעת . והטעם שתקנו במשלוח מנות לשלוח ב' מנות ובמתנות לאביונים רק מתנה אחת לכל עני א' כיון שעני די לו במתנה אחת . ב' כיון שיש מצוה לחלק את הצדקה ליותר עניים לכן במתנות לאביונים תקנו ליתן לב' עניים .
כז. יש מי שכתב לשלוח ד' מיני מאכלים . ואין הלכה כן. ויש נוהגים לשלוח לג' אנשים . ואין מנהגינו כן.
כח. השולח לחבירו כסף למשלוח מנות לא יצא ידי חובה .
כט. מצות משלוח מנות ביום ולא בלילה . ואם עשאה בלילה לא יצא ידי חובה . ואם לא שלח מנות ביום או לא נתן מתנות לאביונים ביום, יש מי שהסתפק אם יוכל להשלים בלילה שאחר פורים . ולמעשה אין לו תשלומים .
ל. שיעור שווי המנה למשלוח מנות, י"א כשיעור סעודה (מנה פלאפל) . וי"א כשיעור מנה הראויה להתכבד בה לפני אדם חשוב . וי"א די בכזית בכל מנה . ולמעשה די בכזית והמחמיר ליתן כשיעור סעודה תבא עליו ברכה.
לא. ב' מאכלים שנחשבים לב' מנות הם דוקא בב' מינים אבל מאותו מין אפילו בב' קערות לא יוצא י"ח .
לב. לכתחילה יש להדר לקיים מצוות משלוח מנות לפני חצות היום שהוא זמן סעודה . ולכתחילה אין להקדים משלוח מנות ומתנות לאביונים קודם מקרא מגילה של יום כי י"א שאם עשה כן לא יצא ידי חובה . וי"א עדיף שיתן מתנות לאביונים לפני התפילה . והמיקל יש לו על מי לסמוך.
לג. המהודר ביותר לשלוח לחבר שאינו מדבר עמו כדי להרבות אהבה ואחוה. ועיקר המצוה שיהיו המנות יקרות ערך ועריבות . וכששולח לאדם מכובד מנה שהיא פחות מכבודו יש לחשוש שאינו יוצא ידי חובת משלוח מנות בכך .
לד. משלוח מנות י"א שאפשר לקיימם גם בנתינת בגדים וכלים . וי"א אפשר לקיימם רק בדברי אכילה ושתיה וכן הלכה .
לה. אין מקיימים מצות משלוח מנות בתרנגולים חיים . אבל בשחוטים י"א רק אם מבושלים יוצא י"ח . וי"א אפילו שאינם מבושלים יוצאים י"ח בנתינתם . והמיקל יש לו על מי לסמוך. ולכתחילה יש ליתן מנות ממאכל הראוי לאכילה מיד וכגון מאכל מבושל או אפוי . ובדיעבד אינו מעכב.
לו. את ב' המנות יש לשולחם בבת אחת ולא בזה אחר זה . ובדיעבד יוצא אף ששלחם בזה אחר זה . ולפני ששולח את המנות יאמר לשם יחוד וכו' הריני בא לקיים מצות משלוח מנות איש לרעהו שתקנו לנו מרדכי ואסתר לשלוח ביום זה וכו' .
לז. מין משקה נחשב למנה אחת . כמו כן אם שולח ב' מיני משקה יצא ידי חובת משלוח מנות . וטוב להדר לשלוח ב' מיני מאכלים ולא ב' מיני משקים . וגם כששולח ב' מיני משקה טוב שלא יהיו מאותו מין וכגון יין אדום ויין לבן .
לח. י"א במשלוח מנות יוצאים י"ח רק אם שולחם ע"י שליח ולא בעצמו שנאמר "ומשלוח מנות" . שמשמע ע"י שליח . וי"א שזה רק לכתחילה ובדיעבד יצא י"ח . וי"א שאין צריך למנות שליח כלל לכך וכן הלכה . והמחמיר תבא עליו ברכה. ואפשר לשלוח לחבירו משלוח מנות ע"י ילד קטן או גוי אפילו שהם לא בני שליחות דאין כאן דין שליחות כלל והמחמיר לשלוח ע"י גדול תע"ב.
לט. המזמין את חבירו לסעוד אצלו סעודת פורים (בחינם) ורוצה לצאת ידי חובת משלוח מנות בכך יתפוס ב' מיני מאכלים בידו ויאמר לו בפירוש שנותנם לו לשם משלוח מנות .
מ. שלח מנות לחבירו ונאנסו בדרך י"א לא יצא י"ח בכך . וי"א שיצא י"ח . וטוב להחמיר ולשלוח שוב.
מא. דג וביצה שעליו י"א שנחשב לב' מנות ויוצא י"ח . וי"א שאין נחשב לו אלא רק למנה אחת וצריך עוד מנה ממין אחר לצרפה עם זה ולכן סמבוסק או פסטל נחשב רק למנה אחת וצריך עוד מין מאכל אחר וכן הלכה .
מב. השולח לחבירו לחם ותבשיל י"א שלחם אינו נחשב למנה . וי"א שנחשב הלחם למנה וכן הלכה .
מג. גם עני חייב במשלוח מנות . ועני שאין לו ליתן, יחליף את סעודתו עם חבירו העני שג"כ אין לו, ויצאו שניהם ידי חובת משלוח מנות בכך ואדם שיש לו ליתן והוא מחליף את מנתו עם חבירו י"א שיוצא י"ח בכך . וי"א שאינו יוצא ידי חובת משלוח מנות בכך וכן הלכה . מד. המנהג לשלוח מנות לחבירו אף במיני מתיקה . ויוצאים י"ח אף כששולח מנה שאין המקבל יכול לאוכלה וכגון מיני מתיקה לחולה סוכר .
מה. י"א יש להניח את ב' המנות כל מנה בכלי בנפרד . וי"א שאין ענין בזה ויכול לשלוח את ב' המנות בכלי אחד וכן הלכה . והמחמיר תבא עליו ברכה. ואף אם שולח בכלי אחד כמה מיני מאכלים קטנים וכגון כל מיני ממתקים קטנים, אף שכל אחד בנפרד אינו חשוב למנה, הכלי מצרפם ומחשיבם לב' מנות ויוצא י"ח בכך .
מו. אם שולח משלוח מנות לעני שנתן לו כבר ג"כ מתנות לאביונים יוצא י"ח בכך . ומי שחבירו עשה לו איזה טובה ומחמת כן שולח לו מנות י"א שאינו יוצא ידי חובה בזה לכתחילה . והמחמיר תבא עליו ברכה.
מז. המוחל לחבירו על חוב שחייב לו ב' מאכלים ובא לפרוע חובו בפורים, לא יצא ידי חובת משלוח מנות בכך .
מח. השולח לשכינו שהוא דיין אין בזה איסור משום נתינת שוחד ויוצא בכך ידי חובה .
מט. טבק הרחה, סיגריות, כסף כדי לקנות בו אוכל, חידושי תורה, ספרים, תכשיטים, פרחים, אין יוצאים בהם ידי חובת משלוח מנות . וי"א שנשים יוצאות ידי חובת משלוח מנות ע"י בגדים ותכשיטים . ואין המנהג כן.
נ. בשר בקופסאות שימורים וכן קופסאות סרדינים י"א ספק אם יוצאים בהם במשלוח מנות כיון שהם עומדים לזמן מרובה ולא לאוכלם מיד . וי"א שהם ראויים למשלוח מנות וכן הלכה . והמחמיר תבא עליו ברכה.
נא. יוצאים ידי חובת משלוח מנות גם כששולח דבר שאינו נאכל בעצמו אלא רק עשוי להוסיף טעם במאכל וכגון פלפלין וכדו' .
נב. השולח מנות בעילום שם לא יצא י"ח בכך .
נג. אף המחזיר משלוח מנות למי ששלח לו יוצא י"ח בכך ואינו חשוב כפריעת חוב . והשולח משלוח מנות לחבירו, לכתחילה אין יוצא המקבל י"ח אם שולח בחזרה מה ששלח לו חבירו . והשולח מנות לחבירו ומתנה עמו שישלח לו בחזרה לא יצא ידי חובה .
נד. השולח מנות לגוי לא יצא י"ח . והשולח מנות לאדם שאינו שומר תורה ומצוות ומחלל שבת בפרהסיא ויודע ריבונו ומורד בו, לא יצא י"ח אבל אם הוא תינוק שנשבה יוצא י"ח על נתינתו לו .
נה. השולח בשר כשר (לא חלק) לספרדי לא יצא ידי חובת משלוח מנות בכך . אבל השולח משלוח מנות חלבי לחבירו שבזמן שהוא שולח לו בשרי יוצא י"ח בכך . וכן אפשר לקיים מצות משלוח מנות בפירות שביעית למי שיודע לשמור את הפירות בקדושתם .
נו. ב' חתיכות בשר מב' חלקים שונים בבהמה י"א שאינם נחשבים לב' מינים . וי"א שנחשבים לב' מינים ויוצאים י"ח בכך וכן בב' חלקי עוף שונים וכן הלכה .
נז. אם שולח מנות לחבירו וחבירו אינו רוצה לקבלם או שמוחל לו, יצא י"ח בכך . וצריך שיאמר המוחל הריני כאילו נתקבלתי . וי"א שלא יצא י"ח בכך . ולהלכה יש להחמיר ולשלוח לאדם אחר.
נח. השולח מנות לחבירו ואינו בביתו והניח המנות לפני דלת ביתו (באופן שהמקום קונה על ידו בתורת חצר) והודיע לו שהניח שם יצא י"ח אף שרק בלילה יגיע לביתו ויקחם .
נט. השולח מנות לחבירו שהיה שיכור כלוט אם יש לו שהות ביום לצאת משכרותו יצא י"ח (אף שלא יצא משכרותו) ואם אין שהות לא יצא י"ח .
ס. השולח מנות לאדם שאינו מכירו יצא י"ח בכך . והשולח מנות לשונאו י"א שאינו יוצא י"ח בנתינתו לו כיון שאינו נקרא רעהו . וי"א שיוצא י"ח בכך . ולהלכה טוב שישלח לעוד ב' אנשים מאוהביו ויצא בזה לכו"ע.
סא. שלח מנות לחבירו והמקבל היה ישן ונודע לו רק לאחר פורים לא יצא השולח ידי חובה בכך .
סב. אין יוצאים י"ח משלוח מנות כששולח לקטן שנאמר "ומשלוח מנות איש לרעהו" .
סג. גם נשים חייבות במשלוח מנות ואשה תשלח לאשה ואיש לאיש ולא להפך . וטוב שהבעל יאמר לאשתו בפירוש שנותן להם רשות ליתן משלוח מנות או שיאמר שנותן עבורה. ופשוט שאיש רשאי לשלוח לאחותו . והנמצא במקום שיש רק נשים וכן אשה הנמצאת במקום שיש רק אנשים רשאים לשלוח האיש לאשה והאשה לאיש . ואשה השולחת מנות לת"ח תיתן המשלוח לאשתו וממילא זכה הוא בזה .
סד. בנים ובנות שהגיעו לגיל מצוות והם סמוכים על שלחן אביהם י"א שאינם חייבים במשלוח מנות . וי"א שהם חייבים וכן הלכה. וכן קטנים שהגיעו לגיל חינוך (גיל 6) חייבים לחנכם למצוות אלו .
סה. נער בן יג' שנים יום אחד וכן נערה בת יב' שנים ויום אחד חייבים במשלוח מנות . וקטן שהגיע לחינוך (6 ומעלה) טוב לחנכו בזה .
סו. יש לשלוח מנות ביום ולא בלילה .
סז. כל מקום שקוראים בו המגילה ב' ימים מספק, ביד' ובטו' יש לקיים בו בב' הימים ג"כ סעודה ומשלוח מנות ומתנות לאביונים אבל אין מרבים בהם כמו ביד' שזהו עיקר חיובו .
סח. אם שלח מנות ע"י שליח גדול אינו צריך לברר אם אכן הגיעו המנות ליעדם ויצא י"ח ששלח. ואם השליח קטן צריך לברר . והנותן הוראה לחנות השולחת משלוח מנות שישלחו מנה לפלוני והוא משלם להם יוצא י"ח בכך . והקונה משלוח מנות בחוב ועוד לא שילם, יוצא י"ח כששולחם לחבירו .
סט. י"א בן לא יוצא י"ח אם שולח מנות לאביו וכן אב השולח לבנו . וי"א שיוצאים י"ח וכן הלכה . וכן רב לתלמידו ותלמיד לרבו יוצאים ידי חובת משלוח מנות בכך .
ע. שלח מנות לאדם מכובד מאוד שאין רגיל לקבל מאחרים מתנות וע"י כך נהנה השולח מאוד מחמת שזה קיבל ממנו, י"א שהמכובד יוצא י"ח בזה שגרם הנאה לשולח . וי"א שאין יוצאים ידי חובת משלוח מנות רק בדבר מאכל ולא בדבר הנאה אחר וכן הלכה .
עא. קבוצה שהשתתפו יחד במשלוח מנות י"א שצריך שיהיה לכל אחד ב' מנות ממש . י"א אם יש שיעור ב' מנות למקבל יצאו ידי חובה גם אם כל אחד נתן פחות משיעור המספיק לב' מנות, וכן הלכה .
עב. אין יוצאים י"ח משלוח מנות מכספי מעשרות אבל אם רוצה ליתן יותר מהשיעור הצריך רשאי ליתן זה מכספי מעשרות . ובחורי ישיבות הנמצאים בישיבה ומקבלים את ארוחתם ונותנים אחד לשני את מנתו יוצאים י"ח בכך .
עג. בן יד' ששולח ביד' לבן טו' ואוכלם בטו' י"א שאינו יוצא י"ח בכך וי"א שיוצא י"ח בכך . והמיקל יש לו על מי לסמוך וטוב שיתנה בפירוש שלא יזכה בהם המקבל ולא יאכלם עד יום פורים עצמו .
עד. וכן בן טו' ששולח לבן יד' ואוכלם ביד', יוצא י"ח בכך . אבל אם שלח לבן יד' בטו' לא יצא י"ח בכך ולכן אין לירושלמי לשלוח משלוח מנות בטו' לחבירו ממרכז הארץ . וגם בזה יש מי שמיקל שיוצא י"ח שהולכים לפי הנותן ולא לפי המקבל . והמחמיר תבא עליו ברכה.
עה. משלוח מנות ששלחו קודם פורים והגיע בפורים יצא י"ח בכך אבל אם הגיע לפני פורים לא יצא י"ח בכך . ואם היתנה עמו שאינו רשאי לאוכלו קודם פורים יצא י"ח .
עו. מי שיש באפשרותו לקיים או מתנות לאביונים או משלוח מנות י"א שיקיים מצות מתנות לאביונים . וי"א שיקיים מצות משלוח מנות וכן הלכה .
מהו הדבר המרכזי של ארץ ישראל?
הקשר בין ניצבים לראש השנה
למה ללמוד גמרא?
איך ללמוד אמונה?
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
הפסוק המיוחד והמשונה בתורה
מתנות בחינם
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
מה צריך לעשות בשביל לבנות את בית המקדש?
סוד ההתחדשות של יצחק
הלכות קבלת שבת מוקדמת