ברכות המגילה | הרב בנימין חותה | בית המדרש

ספריה
כי בא מועד - הלכות פורים

קטגוריה משנית

פרשת שבוע ותנ"ך
מגילת אסתר

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

גילה בת רחל

5 דק' קריאה

א. טוב שיעמדו ב' אנשים מימין ומשמאל הש"צ כשקורא את המגילה
ב. גם חזן קבוע טוב שיטול רשות מהציבור לקרא את המגילה ולכן טוב שיאמר ברשות מורי ורבותי ואח"כ לשם יחוד, ויהי נועם ויברך
ג. הקורא את המגילה בלילה מברך לפניה ג' ברכות על מקרא מגילה. שעשה ניסים. ושהחיינו. ולאחריה מברך ברכה אחת הרב את ריבנו ובקריאת המגילה של יום, לספרדים מברך לפניה ב' ברכות על מקרא מגילה ושעשה ניסים ולאחריה הרב את ריבנו אבל שהחיינו אינו מברך ולאשכנזים מברך אף שהחיינו אם לא בירך לא לפניה ולא לאחריה יצא י"ח, דברכות אינם מעכבות
ד. אשכנזי המפלל בפורים בשחרית עם ספרדים שאינם מברכים שהחיינו אם יכול לברך מהר את ג' הברכות תוך כדי שהבעל קורא מברך ב' ברכות יעשה כן. ואם אינו יכול לעשות כן יברך שהחיינו קודם ואח"כ ישמע מהחזן את ב' הברכות (על מקרא מגילה ושעשה ניסים)
ה. והטעם שאין מברכים שהחיינו ביום למנהג הספרדים, כמו בסוכה שאין מברכים עליה שהחיינו ביום והטעם למנהג האשכנזים שמברכים, כיון שעיקר מצוותה ביום והטעם שעיקר מצוותה ביום, כיון שביום היא מדברי קבלה ובלילה מדרבנן
ו. הטעם שלא מברכים לשמוע מקרא מגילה כמו בברכת השופר שמברכים לשמוע קול שופר, א' כיון שעיקר הקריאה במגילה היא ההבנה ולכן גם אם לא השמיע לאוזנו יצא משא"כ בשופר שהעיקר הוא השמיעה ב' אם היינו מברכים לשמוע, היה מקום לפרש שצריך להבין ועמי הארץ לא יצאו י"ח וזה אינו נכון

כי בא מועד - הלכות פורים (13)

הרב בנימין חותה

7 - כתיבת המגילה ותפירתה

8 - ברכות המגילה

9 - סדר התפילה בפורים

טען עוד

ז. אם אין לו מגילה כלל י"א שיברך שהחיינו על הכוס בסעודת פורים ולהלכה אין לו לברך שהחיינו על שאר מצוות הפורים
ח. כשמברך שהחיינו על המגילה יכוין גם על משלוח מנות ומתנות לאביונים וסעודת פורים ולאשכנזים יכוין זה בברכת שהחיינו של יום
ט. אבֵל מברך ג"כ ג' ברכות בלילה וגֵר אם רוצה יברך שעשה ניסים לאבותינו ואם רוצה יברך שעשה ניסים לישראל ובברכת שעשה ניסים צ"ל בימים ההם בזמן הזה ולא "ובזמן הזה" ופירושו בימים ההם כמו הזמן הזה
י. לאשכנזים אין לאבֵל לברך שהחיינו בציבור. ואם הוא החזן, אחר יברך הברכות והאבֵל יקרא המגילה ועדיף שזה שמברך יקרא את המגילה ולספרדים רשאי לברך שהחיינו בציבור. וגם למחמירים אם אין אחר בקי שיקרא לציבור רשאי האבֵל לברך ולקרא וגם לאשכנזים אבֵל כשקורא המגילה לבני ביתו מברך שהחיינו
יא. אם שכח לברך אחד מהברכות קודם קריאת המגילה, י"א אם קרא כבר את עשרת בני המן אינו רשאי לברך כבר שהחיינו וי"א כל עוד שקורא את המגילה רשאי לברך וכן הלכה
יב. אם באמצע הקריאה נאנס הקורא ואינו יכול לקרא יותר, אם קרא רק מעט פסוקים יחזור לראש זה שמחליפו ולא יברך שוב (כששמע ממנו את הברכות) ואם קרא הראשון הרבה, אם אין טרחא דציבורא והציבור מסכים שיחזור לראש, יחזור לראש ואם יש טורח לציבור וכגון בצום, ימשיך מהיכן שהראשון הפסיק ואם המחליף לא שמע ממנו הברכות ולא שמע מתחילת קריאת המגילה, ימשיך לקרא ואח"כ יברך לעצמו ויקרא שוב
יג. י"א שרשאי אחר (לא הקורא) לברך בין ברכות שלפני המגילה ובין הברכה שלאחריה וי"א זה שקורא יברך הברכות שלפניה ולא אחר, אבל ברכה אחרונה רשאי השומע לברכה וכל זה ששניהם לא יצאו י"ח אבל אם הקורא יצא כבר י"ח והשומע לא יצא עדיף שהשומע יברך ברכה אחרונה אם יודע וכן הלכה והרוצים לנהוג כדיעה ראשונה יש להם על מי לסמוך ורשאים כל הקהל לברך ברכה אחרונה בלחש עם הש"צ ואין זה ברכה שאינה צריכה
יד. לספרדים ע"פ הסוד וי"א גם ע"פ הפשט הנוסח בברכה אחרונה "האל הרב את ריבנו" ולאשכנזים הנוסח "הרב את ריבנו" והנוסח בברכה האחרונה ברוך אתה השם הנפרע לעמו ישראל ולא הנפרע לישראל
טו. ספרדי השומע קריאת המגילה מאשכנזי וכן הפוך יוצאים ידי חובה
טז. מה שתיקנו ו' לשונות בברכה האחרונה הם כנגד ששה מישראל שנלחמו בעמלק א' הרב את ריבנו ע"י יהושע. ב' הדן את דיננו ע"י אהוד. ג' והנוקם את נקמתינו ע"י גדעון. ד' והנפרע לנו ע"י שאול. ה' והמשלם וכו' ע"י דוד. ו' ובחתימה הנפרע הוא ע"י מרדכי ואסתר. והאל המושיע לעתיד לבא
יז. אין לשוח שום שיחה באמצע קריאת המגילה
יח. אם דיבר בין הברכה לקריאה, אם לצורך המגילה אינו חוזר ומברך ואם שלא לצורך המגילה חוזר ומברך ואם שח שיחה באמצע ששמע את המגילה אינו יוצא י"ח כיון שלא שמע כולה וחוזר לקרא מהיכן שדיבר וממשיך עד הסוף
יט. דין קריאת המגילה כקריאת שמע שמפסיק באמצע הפרק מפני היראה ומשיב שלום מפני הכבוד ובין הפרקים שואל מפני הכבוד ומשיב שלום לכל אדם וגדר בין הפרקים במגילה י"א בין פרשה לפרשה וי"א בין פסוק לפסוק וכ"ז רק לקורא אבל לשומע אם שח בכל מצב לא יצא י"ח וכנ"ל
כ. שמע קדיש או קדושה או ברכה אם הוא הקורא את המגילה י"א שלא יענה שהעוסק במצוה פטור מן המצוה וי"א שיענה אף באמצע פסוק וכן הלכה ואם הוא שומע את המגילה מפי אחר לא יענה מאומה כדי שלא יפסיד מילים
כא. אם באמצע שקרא המגילה ראה את הלבנה מגולה ונזכר שלא בירך ברכת הלבנה ויש חשש שתתכסה ולא יברך עליה עוד, י"א שלא יפסיק בקריאת המגילה לצורך הברכה וי"א מפסיק באמצע רק לצורך הברכה עצמה וממשיך אח"כ את מקרא המגילה וכן הלכה
כב. אפילו שיצא י"ח כבר יכול להוציא אחרים י"ח ע"י שיקרא להם שוב ומצוה שיצא י"ח בקריאת הציבור ורק אח"כ יקרא לנשים מאשר שיקרא להן ויצא י"ח בקריאה אז
כג. מי שאנוס ואינו יכול לילך לביהכנ"ס וצריך להמתין עד שיקראו הקהל המגילה וקשה עליו התענית, י"א שאינו רשאי לקרא המגילה מבעו"י ואם עשה כן ברכותיו לבטלה וחוזר וקורא בלילה ללא ברכות וי"א שרשאי לקרא המגילה מבעו"י מפלג המנחה ומעלה (כשעה ורבע קודם צה"כ) וכן הלכה
כד. כמו כן לכתחילה אין לקרא המגילה בזמן בין השמשות (תוך יג' דק' וחצי מהשקיעה) שלא במקום אונס ואם קרא אז יצא י"ח בדיעבד ואין לברך על קריאה זו ורק עיר שקוראים בה ביד' וכן ירושלמי כשחל טו' ביום שבת שמקדימים הקריאה ליד' רשאים לקרא בברכה בבין השמשות וכן כשחל פורים בערב שבת ונאנס ולא קרא יכול לקוראה אף בבין השמשות
כה. אסור לאכול קודם קריאת המגילה ורק אם מצטער מותר לו לאכול פת או מזונות עד כביצה (56 גרם) אבל לא יותר ודין זה בין בקריאה של לילה ובין בקריאה של יום
כו. כמו כן שתיית יין עד כביצה מותרת במקום צער אבל יותר מכביצה אסור וכן אסור לישן אפי' מעט קודם קריאת המגילה וכן אם מבקש מאחר שיזכירהו לקרא המגילה רשאי לאכול אף יותר מכביצה פת ומזונות או יין
כז. י"א מותר ללמוד קודם קריאת המגילה וי"א שאסור ללמוד קודם קריאת המגילה אבל בהלכות המגילה או בענינים השייכים למגילה מותר, כמו לפני בדיקת חמץ כמובא בהגדת אגודת אזוב כמו כן אסור לישן אפי' שינת עראי חצי שעה קודם צאת הכוכבים
כח. ספק אם קרא את המגילה או לא קרא, צריך לחזור ולקוראה שספק בדברי קבלה אין דינו לקולא וכל זה ביום אבל בלילה אם מסופק אם קרא אינו חוזר שקריאת הלילה דרבנן

מגילת אסתר

כי בא מועד - הלכות פורים