ישיבה
בית המדרש
- ספריה
- מועדים
- כי בא מועד - הלכות פורים
- פרשת שבוע ותנ"ך
- שעורים בתנ"ך
- מגילת אסתר
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
גילה בת רחל
ב. גם חזן קבוע טוב שיטול רשות מהציבור לקרא את המגילה ולכן טוב שיאמר ברשות מורי ורבותי ואח"כ לשם יחוד, ויהי נועם ויברך
ג. הקורא את המגילה בלילה מברך לפניה ג' ברכות על מקרא מגילה. שעשה ניסים. ושהחיינו. ולאחריה מברך ברכה אחת הרב את ריבנו ובקריאת המגילה של יום, לספרדים מברך לפניה ב' ברכות על מקרא מגילה ושעשה ניסים ולאחריה הרב את ריבנו אבל שהחיינו אינו מברך ולאשכנזים מברך אף שהחיינו אם לא בירך לא לפניה ולא לאחריה יצא י"ח, דברכות אינם מעכבות
ד. אשכנזי המפלל בפורים בשחרית עם ספרדים שאינם מברכים שהחיינו אם יכול לברך מהר את ג' הברכות תוך כדי שהבעל קורא מברך ב' ברכות יעשה כן. ואם אינו יכול לעשות כן יברך שהחיינו קודם ואח"כ ישמע מהחזן את ב' הברכות (על מקרא מגילה ושעשה ניסים)
ה. והטעם שאין מברכים שהחיינו ביום למנהג הספרדים, כמו בסוכה שאין מברכים עליה שהחיינו ביום והטעם למנהג האשכנזים שמברכים, כיון שעיקר מצוותה ביום והטעם שעיקר מצוותה ביום, כיון שביום היא מדברי קבלה ובלילה מדרבנן
ו. הטעם שלא מברכים לשמוע מקרא מגילה כמו בברכת השופר שמברכים לשמוע קול שופר, א' כיון שעיקר הקריאה במגילה היא ההבנה ולכן גם אם לא השמיע לאוזנו יצא משא"כ בשופר שהעיקר הוא השמיעה ב' אם היינו מברכים לשמוע, היה מקום לפרש שצריך להבין ועמי הארץ לא יצאו י"ח וזה אינו נכון
כי בא מועד - הלכות פורים (13)
הרב בנימין חותה
5 - סדר התפילה בפורים
6 - ברכות המגילה
7 - כתיבת המגילה ותפירתה
טען עוד
ח. כשמברך שהחיינו על המגילה יכוין גם על משלוח מנות ומתנות לאביונים וסעודת פורים ולאשכנזים יכוין זה בברכת שהחיינו של יום
ט. אבֵל מברך ג"כ ג' ברכות בלילה וגֵר אם רוצה יברך שעשה ניסים לאבותינו ואם רוצה יברך שעשה ניסים לישראל ובברכת שעשה ניסים צ"ל בימים ההם בזמן הזה ולא "ובזמן הזה" ופירושו בימים ההם כמו הזמן הזה
י. לאשכנזים אין לאבֵל לברך שהחיינו בציבור. ואם הוא החזן, אחר יברך הברכות והאבֵל יקרא המגילה ועדיף שזה שמברך יקרא את המגילה ולספרדים רשאי לברך שהחיינו בציבור. וגם למחמירים אם אין אחר בקי שיקרא לציבור רשאי האבֵל לברך ולקרא וגם לאשכנזים אבֵל כשקורא המגילה לבני ביתו מברך שהחיינו
יא. אם שכח לברך אחד מהברכות קודם קריאת המגילה, י"א אם קרא כבר את עשרת בני המן אינו רשאי לברך כבר שהחיינו וי"א כל עוד שקורא את המגילה רשאי לברך וכן הלכה
יב. אם באמצע הקריאה נאנס הקורא ואינו יכול לקרא יותר, אם קרא רק מעט פסוקים יחזור לראש זה שמחליפו ולא יברך שוב (כששמע ממנו את הברכות) ואם קרא הראשון הרבה, אם אין טרחא דציבורא והציבור מסכים שיחזור לראש, יחזור לראש ואם יש טורח לציבור וכגון בצום, ימשיך מהיכן שהראשון הפסיק ואם המחליף לא שמע ממנו הברכות ולא שמע מתחילת קריאת המגילה, ימשיך לקרא ואח"כ יברך לעצמו ויקרא שוב
יג. י"א שרשאי אחר (לא הקורא) לברך בין ברכות שלפני המגילה ובין הברכה שלאחריה וי"א זה שקורא יברך הברכות שלפניה ולא אחר, אבל ברכה אחרונה רשאי השומע לברכה וכל זה ששניהם לא יצאו י"ח אבל אם הקורא יצא כבר י"ח והשומע לא יצא עדיף שהשומע יברך ברכה אחרונה אם יודע וכן הלכה והרוצים לנהוג כדיעה ראשונה יש להם על מי לסמוך ורשאים כל הקהל לברך ברכה אחרונה בלחש עם הש"צ ואין זה ברכה שאינה צריכה
יד. לספרדים ע"פ הסוד וי"א גם ע"פ הפשט הנוסח בברכה אחרונה "האל הרב את ריבנו" ולאשכנזים הנוסח "הרב את ריבנו" והנוסח בברכה האחרונה ברוך אתה השם הנפרע לעמו ישראל ולא הנפרע לישראל
טו. ספרדי השומע קריאת המגילה מאשכנזי וכן הפוך יוצאים ידי חובה
טז. מה שתיקנו ו' לשונות בברכה האחרונה הם כנגד ששה מישראל שנלחמו בעמלק א' הרב את ריבנו ע"י יהושע. ב' הדן את דיננו ע"י אהוד. ג' והנוקם את נקמתינו ע"י גדעון. ד' והנפרע לנו ע"י שאול. ה' והמשלם וכו' ע"י דוד. ו' ובחתימה הנפרע הוא ע"י מרדכי ואסתר. והאל המושיע לעתיד לבא
יז. אין לשוח שום שיחה באמצע קריאת המגילה
יח. אם דיבר בין הברכה לקריאה, אם לצורך המגילה אינו חוזר ומברך ואם שלא לצורך המגילה חוזר ומברך ואם שח שיחה באמצע ששמע את המגילה אינו יוצא י"ח כיון שלא שמע כולה וחוזר לקרא מהיכן שדיבר וממשיך עד הסוף
יט. דין קריאת המגילה כקריאת שמע שמפסיק באמצע הפרק מפני היראה ומשיב שלום מפני הכבוד ובין הפרקים שואל מפני הכבוד ומשיב שלום לכל אדם וגדר בין הפרקים במגילה י"א בין פרשה לפרשה וי"א בין פסוק לפסוק וכ"ז רק לקורא אבל לשומע אם שח בכל מצב לא יצא י"ח וכנ"ל
כ. שמע קדיש או קדושה או ברכה אם הוא הקורא את המגילה י"א שלא יענה שהעוסק במצוה פטור מן המצוה וי"א שיענה אף באמצע פסוק וכן הלכה ואם הוא שומע את המגילה מפי אחר לא יענה מאומה כדי שלא יפסיד מילים
כא. אם באמצע שקרא המגילה ראה את הלבנה מגולה ונזכר שלא בירך ברכת הלבנה ויש חשש שתתכסה ולא יברך עליה עוד, י"א שלא יפסיק בקריאת המגילה לצורך הברכה וי"א מפסיק באמצע רק לצורך הברכה עצמה וממשיך אח"כ את מקרא המגילה וכן הלכה
כב. אפילו שיצא י"ח כבר יכול להוציא אחרים י"ח ע"י שיקרא להם שוב ומצוה שיצא י"ח בקריאת הציבור ורק אח"כ יקרא לנשים מאשר שיקרא להן ויצא י"ח בקריאה אז
כג. מי שאנוס ואינו יכול לילך לביהכנ"ס וצריך להמתין עד שיקראו הקהל המגילה וקשה עליו התענית, י"א שאינו רשאי לקרא המגילה מבעו"י ואם עשה כן ברכותיו לבטלה וחוזר וקורא בלילה ללא ברכות וי"א שרשאי לקרא המגילה מבעו"י מפלג המנחה ומעלה (כשעה ורבע קודם צה"כ) וכן הלכה
כד. כמו כן לכתחילה אין לקרא המגילה בזמן בין השמשות (תוך יג' דק' וחצי מהשקיעה) שלא במקום אונס ואם קרא אז יצא י"ח בדיעבד ואין לברך על קריאה זו ורק עיר שקוראים בה ביד' וכן ירושלמי כשחל טו' ביום שבת שמקדימים הקריאה ליד' רשאים לקרא בברכה בבין השמשות וכן כשחל פורים בערב שבת ונאנס ולא קרא יכול לקוראה אף בבין השמשות
כה. אסור לאכול קודם קריאת המגילה ורק אם מצטער מותר לו לאכול פת או מזונות עד כביצה (56 גרם) אבל לא יותר ודין זה בין בקריאה של לילה ובין בקריאה של יום
כו. כמו כן שתיית יין עד כביצה מותרת במקום צער אבל יותר מכביצה אסור וכן אסור לישן אפי' מעט קודם קריאת המגילה וכן אם מבקש מאחר שיזכירהו לקרא המגילה רשאי לאכול אף יותר מכביצה פת ומזונות או יין
כז. י"א מותר ללמוד קודם קריאת המגילה וי"א שאסור ללמוד קודם קריאת המגילה אבל בהלכות המגילה או בענינים השייכים למגילה מותר, כמו לפני בדיקת חמץ כמובא בהגדת אגודת אזוב כמו כן אסור לישן אפי' שינת עראי חצי שעה קודם צאת הכוכבים
כח. ספק אם קרא את המגילה או לא קרא, צריך לחזור ולקוראה שספק בדברי קבלה אין דינו לקולא וכל זה ביום אבל בלילה אם מסופק אם קרא אינו חוזר שקריאת הלילה דרבנן
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
