ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- פורים וחודש אדר
- הלכות פורים
- ספריה
- מועדים
- כי בא מועד - הלכות פורים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
גילה בת רחל
ב. הטעם שפורים מותר בעשיית מלאכה מעיקר הדין משום שנאמר "לעשות אותם ימי משתה ושמחה" . ולא נאמר לעשות אותם יום טוב .
ג. למנהגינו שאין עושים מלאכה בפורים י"א שגם בליל פורים אין לעשות מלאכה . וי"א בליל פורים אין איסור מלאכה וכן הלכה . ומלאכה בפורים ע"י גוי יש אוסרים . ויש מתירים וכן הלכה .
ד. אם אין לו מה לאכול מותר לו לעשות מלאכה בפורים לצורך מאכל . ואם יש לו הפסד בדבר אם לא יעשה מלאכה, מותר בעשיית מלאכה בפורים, שכל דבר שמחה מותר בפורים .
ה. מי שעסק בבנין ע"י גוים לפני פורים י"א יפסיק הבניה בפורים שמלאכה בפרהסיא בפורים אינה כבוד פורים . ויש מתירים . ויש מתירים אם מעסיק את הגוי בקבלנות . וי"א בארץ ישראל שמצוה לבנותה מותר לשפץ ולבנות ע"י גוי וכן הלכה . וכל מלאכת מצוה וכגון בניית ביהכנ"ס או כתיבת דברי תורה מותר בפורים .
ו. י"א מותר לעסוק בפרקמטיה (מסחר) בפורים ששמחה היא לו . וי"א טוב שלא לעסוק בפרקמטיה בפורים . והמחמיר תבא עליו ברכה.
ז. תספורת וגילוח בפורים י"א שמותר אם חל פורים בערב שבת . ויש מתירים כשחל בע"ש רק ע"י עצמו או ע"י גוי אבל לא ע"י ישראל . ויש מתירים להסתפר ולהתגלח גם כשחל פורים באמצע השבוע וכן הלכה . והמחמיר תבא עליו ברכה. וגזיזת צפורנים בפורים לספרדים מותר כמו בחוה"מ. ולאשכנזים יש אוסרים אבל אם הם חציצה בנטילת ידיים מותר . ויש מתירים . והמחמיר תבא עליו ברכה.
ח. מותר לכתוב בפורים כל דבר שאינו מצריך עיון גדול . ומכל מקום יש ליזהר שלא ימשך הרבה בכתיבה כדי שלא יתבטל משמחת פורים .
ט. איסור מלאכה בפורים י"א שהוא בב' ימי הפורים לכולם (גם לבן יד' בטו' ולבן טו' ביד') . וי"א שהאיסור אינו בב' הימים אלא רק ביד' לבני יד' ובטו' לבני טו' וכן הלכה . ונהגו הנשים בב' ימי פורים שלא לעשות מלאכה . ומקום שעושים בו פורים ב' ימים מספק יש לנהוג איסור מלאכה בב' הימים .
י. יד' וטו' באדר אסורים בכל מקום בהספד ותענית. וכן אסורים בבכיה . והנשים מותרות לענות על המת (פירוש שכולן עונות כאחת את הקינה) ומטפחות (פירוש שמכות כף אל כף) אבל לא מקוננות (פירוש שאחת מדברת וכולן עונות אחריה) וכל זה לפני שנקבר המת אבל אחרי שנקבר המת לא מענות אלא מקוננות . ות"ח שמת, מותר לנשים לענות ולקונן אף אחר שנקבר, ורק בפניו, אבל שלא בפניו אסור .
יא. אין אבילות נוהגת בב' ימי הפורים אלא רק בדברים שבצנעא אבל לא בדברים שבפרהסיא . והדין כן בין בליל פורים ובין ביום וביד' ובטו' . ואפילו שאין אבילות נוהגת בפורים אבל פורים עולה למנין השבעה כמו שבת . ואפילו אם מת בפורים .
יב. אבֵל אם מתו מת בערב פורים ונקבר בפורים יניח תפילין בברכה אפילו שזה היום הראשון לאבילותו (שבשאר השנה אינו מניח תפילין ביום הראשון) . ואם מת בפורים ונקבר בפורים לא יניח .
יג. סעודת הבראה לאבלים בפורים וחנוכה י"א שיעשוה כרגיל בביצים וכדומה (דברים עגולים) . וי"א שיעשוה בקפה ועוגות . וכל מקום יעשו כמנהגם. ואבֶל תוך יב' חודש בכל מקום לא יעלה ש"צ ביד' וטו' באדר . ואבֶל שיש לו מנין בביתו לא יצא להתפלל בבית הכנסת .
יד. אבֶל שיוצא מביתו לשמוע מגילה בביהכנ"ס לאשכנזים בליל פורים יתפלל ערבית בביתו ואח"כ יצא לשמוע המגילה וביום יצא אף לתפילת שחרית . ולספרדים גם ביום וגם בלילה יצא לתפילה ולמגילה .
טו. אבֶל שמקצועו נגן בתזמורת, מותר לו לאחר השבעה על שאר קרובים ולאחר השלושים על אביו ואמו לנגן בשמחת פורים ובשאר שמחת מצוה .
טז. אם אין בקהל מי שיודע לקרא המגילה בדקדוקיה וטעמיה מותר לאבֶל לקרא לציבור .
יז. אם חל פורים במוצ"ש והאבל נמצא בביהכנ"ס במנחה, אם אכל כבר סעודה שלישית לא יחזור לביתו עד אחר תפילת ערבית וקריאת המגילה. ואם לא אכל סעודה שלישית רשאי לצאת ולאכול ויחזור לערבית ולמגילה .
יח. י"א אבֶל תוך ז' ימי אבלותו פטור ממשלוח מנות ואם פורים חל לאחר ז' ימי אבלותו ישלח בצנעה לאחד מקרוביו או לעניים . וי"א חייב במשלוח מנות וישלח בשר או דבר מאכל אחר אבל לא תפנוקים העשויים לשמוח בפורים וכן הלכה .
יט. לבני אשכנז אין לשלוח מנות לאבֶל תוך יב' חודש על אביו ואמו ותוך ל' ימים על שאר קרוביו . ואם שלחו לו רשאי לקבלם . ולבני ספרד יכולים לשלוח מנות לאבֶל כרגיל . ואישה אבלה מותר אף לאשכנזים לשלוח לבעלה משלוח מנות. ולבני אשכנז אם נמצא במקום שאין אחר עמו אלא רק אבֶל, רשאי לשלוח לו מנות . וכן מותר לאשכנזי לשלוח לרבו אבֶל כיון שהוא כתשלום חוב .
כ. אבֶל חייב במתנות לאביונים . ואבֶל עני, גם לבני אשכנז רשאים ליתן לו מתנות לאביונים, וכן דבר מאכל בתורת צדקה .
כא. אונן (כל זמן שלא נקבר מתו) מותר בבשר ויין לצורך סעודת פורים ביום . אבל בלילה אסור באכילת בשר ושתיית יין, ואם נקבר מתו בלילה רשאי אחר קבורתו לאכול בשר ולשתות יין . ואונן בליל פורים לגבי ק"ש תפילה וקריאת המגילה, י"א . וי"א שפטור מק"ש ותפילה, אבל מגילה ישמע מאחר שיקרא לו . ואם יש אחר שעוזר לו בקבורה רשאי אף לקרא ק"ש ולהתפלל אם רוצה וכן הלכה .
כב. אונן לגבי הנחת תפילין בפורים י"א לא יניח . וי"א יניח וכן הלכה . אבל אם מת לו קרובו ביום פורים לא יניח אפי' אחר הקבורה .
כג. אונן שעוד לא נקבר מתו ביום פורים אם יש שהות אחר הקבורה לקרא המגילה, יקרא אחר הקבורה . ואם אין שהות יקרא לפני, ואם אח"כ נשאר זמן יקרא שוב ללא ברכות . ואונן ביום פורים יקיים מצות מתנות לאביונים ויכוין לע"נ המת .
כד. אסור להודיע על אבילות בפורים אף שע"י כך לא יאמר הבן קדיש על מיתת הוריו (כשאינו יודע על פטירתם) .
כה. חנות שמוכרים בה דברים לצורך פורים, ואחד השותפים אבֶל רשאי השותף השני לפתוח החנות בפורים .
כו. י"א אין לישא אישה בפורים כיון שאין מערבין שמחה בשמחה . וי"א שגם יש סכנה בדבר . וי"א שמותר לישא אשה בפורים שרק בחג אסור לישא שנאמר "ושמחת בחגך" ולא באשתך וכן הלכה . וטוב אם אפשר להקדים ליג' באדר . ואם אי אפשר להקדים או לאחר מותר לישא, ויעשו סעודת פורים קודם החופה וסעודת החתונה במוצאי פורים . כמו כן מסיבת אירוסין מותרת בפורים כנישואין . אבל אבֶל שחל יום ז' לאבלותו בפורים, אסור לו להינשא בפורים, כיון שפורים כשבת שעולה לאבלות ואינו מפסיק .
כז. סעודת פדיון הבן . וסעודת ברית מילה . וסעודת בר מצוה מותר לעשותם עם סעודת פורים .
כח. נושאים נשים גם בסוף חודש אדר ואין לחשוש מחמת שהלבנה מכוסה . ודין זה אף בסוף חודש אדר א' בשנה מעוברת .
כט. י"א שע"פ הסוד יש להימנע מתשמיש המיטה בפורים חוץ מאם הוא ליל טבילה שאין להימנע . אמנם ההולכים על דרך הפשט אין להם לחשוש בזה.
ל. לאשכנזים מותר לגבר להתחפש לאשה וכן אשה לגבר ואין איסור בדבר כיון שמכוונים רק לשמחה בעלמא . ולספרדים יש איסור בדבר . ואף אם לובש רק בגד אחד של אשה או אשה בגד של איש אף ששאר הבגדים כרגיל, אסור ללבוש כן .
לא. אין לראות בכל השנה יהודי קוסם שעושה קוסמויות ע"י תנועות בזריזות ידיים . ואם הקוסם גוי יש אוסרים . ויש מתירים וכן הלכה .
לב. יש לבטל המנהג המצוי בחלק מהישיבות הנקרא "רב פורים" אשר משמיע דברי ליצנות וביקורת על רבני הישיבה או על שאר בני אדם ועוון חמור הוא .
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
