ישיבה
בית המדרש
- ספריה
- מועדים
- כי בא מועד - הלכות פורים
- פרשת שבוע ותנ"ך
- שעורים בתנ"ך
- מגילת אסתר
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
גילה בת רחל
ב. עיקר קריאת המגילה הוא ביום, והקריאה ביום מדברי קבלה ובלילה מדרבנן . ולכן מי שיש לו אפשרות לשמוע רק פעם אחת מגילה בלילה או ביום יבחר לשמוע ביום . ואם לא קרא המגילה בלילה אין לו תשלומים ביום .
ג. זמן קריאת המגילה בלילה הוא מזמן צה"כ וזמן צאת הכוכבים י"א 25 דק' לאחר השקיעה (בחורף) . וי"א 13.5 דק' לאחר השקיעה וכן מנהג הספרדים . וי"א 18-20 דק' לאחר השקיעה וכן מנהג חלק מהאשכנזים . ואפי' שהקהל התפלל ערבית מבעו"י ימתינו עד אחר צה"כ לקרא המגילה . ולכתחילה יש לקוראה תיכף אחר צה"כ דזריזין מקדימין למצוות .
ד. הטעם שלא מברכים שהחיינו על כתיבת המגילה כיון שאינה נעשית מחדש בכל שנה . שמברכים שהחיינו על מגילה חדשה וכיון שהרבה פוסקים נסתפקו בזה לכן טוב שיברך על בגד חדש ויפטור את המגילה. או בברכת שהחיינו שעל הקריאה יכוון גם על קנייתה .
ה. קריאת המגילה של לילה זמנה כל הלילה . והטעם שלא אמרו לקראתה עד חצות כמו ק"ש א' שלא חששו לגזירת שמא יפשע כיון שחביבה עליו קריאת המגילה . ב' משום שעיקר קריאת המגילה ביום .
ו. סוף זמן קריאת המגילה של לילה יש אומרים עד הזריחה . וי"א עד עלות השחר (72 דק' קודם הזריחה) וכן הלכה . ולכתחילה אין לאחר קריאת המגילה של לילה יותר מחצות הלילה .
כי בא מועד - הלכות פורים (13)
הרב בנימין חותה
2 - הלכות תענית אסתר
3 - חיוב קריאת המגילה
4 - זמן קריאת המגילה בכל מקום
טען עוד
ח. זמן קריאת המגילה של היום מהזריחה ואם קראה מעלות השחר יצא י"ח ואם הוא אנוס קצת, יכול לקרא המגילה לכתחילה מעלות השחר .
ט. סוף זמן קריאת המגילה של היום בשקיעה . ובבין השמשות (תוך יג' דק' וחצי מהשקיעה) יקרא את המגילה ללא ברכות .
י. מבטלים ת"ת אף של רבים כדי לשמוע מקרא מגילה . בציבור .
יא. מצוה רבה לשמוע מקרא מגילה בלילה וביום ברוב עם (בציבור גדול). ואם יש לו מניין קטן אם רגיל להתפלל בו בכל השנה יקרא עמהם, ואם לאו יקרא עם הציבור הגדול .
יב. מניין קטן המתקיים בבית אף שהוא קבוע ילכו לשמוע בביהכנ"ס הגדול משום ברוב עם . וכ"ז במניין של אדם פרטי שאם הוא לא נמצא לא מתקיים המניין, אבל אם הוא בקביעות גם אם בעה"ב לא נמצא, רשאים לקרא שם המגילה, וכן אם המניין שייך לאיזה ת"ח שאינו יכול לילך לביהכנ"ס הגדול אף שמניינו שלא בקביעות, יקראו המגילה במניינו משום כבוד התורה .
יג. ביהכנ"ס המקיים את מניינו רק בשבתות וימים טובים ויש מנין גדול באזור המתקיים בכל ימות השבוע, לכתחילה לא יקראו המגילה בביהכנ"ס שפתוח רק בשבתות אלא יקיימו הקריאה בביהכנ"ס הגדול משום ברוב עם הדרת מלך .
יד. מת מצוה שאין לו קוברים כדי צרכו דוחה את מקרא מגילה וכל זה שיש שהות ביום גם לקבורה וגם למקרא מגילה אבל אם אין שהות לשניהם, מקרא מגילה קודם ואם התחילו להוציא את המת ואין שהות לשניהם לא יפסיקו את הוצאתו וכדי צרכו האמור במת, שיהיו י' אנשים לקדיש וברכת אבלים .
טו. אם יש לפניו ברית מילה וקריאת המגילה אם אפשר לעשות שניהם, מגילה קודמת ואם א"א וכגון שאין שהות ביום י"א מגילה קודמת כיון שיכול למול למחר . וי"א ברית מילה קודם וכן הלכה . וברית מילה הנערכת בבוקר מתי יעשוה עיין לקמן סי' תרצג' סעי' כא'.
טז. השומר את המת חייב במקרא מגילה אם יכול לסוגרו במקום שאין עכבר וחולדה יכולים ליכנס או שיניח שמירתו לאחר שיצא כבר י"ח .
יז. המשמש חולה שיש בו סכנה ואין אחר שיחליפנו, פטור משמיעת המגילה ומכל מצוות היום .
יח. אם איחר בבוקר ומצא הציבור לפני המגילה, ע"פ הפשט אם יכול לקרא רק ק"ש לפני שיתחילו המגילה יברך ברכות התורה ויקרא ק"ש קודם, וישמע המגילה ואח"כ יחזור על ק"ש בברכותיה. ואם לא יספיק, ק"ש תמיד קודמת למקרא מגילה, אבל תפילה, שיתפלל ואח"כ יקרא המגילה ביחיד . וי"א שישמע המגילה ואפי' בלא ברכות התורה (אם לא יספיק לברכם) ואח"כ יברך ויתפלל וכן הלכה . וע"פ הקבלה תמיד הסדר הוא קריאת המגילה אחרי ק"ש ותפילה ולא קודם התפילה . והנוהגים תמיד על פי הפשט ינהגו כפי הפשט והנוהגים ע"פ הקבלה ינהגו ע"פ הקבלה.
יט. אם יש לפניו מקרא מגילה ותפילת מנחה, מקרא מגילה קודם אף שיפסיד תפילת מנחה לגמרי על ידי כך שהרי מבטלין קרבן התמיד של בין הערביים כדי לשמוע מגילה .
כ. לכתחילה אין לצאת החוצה באמצע קריאת המגילה אף שאינו יוצא י"ח בקריאה זו .
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
