ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- שיעורים נוספים
- פרשת שבוע ותנ"ך
- שעורים בתנ"ך
- מגילת אסתר
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הנרצחים מאיתמר הי"ד
המשתה שזור לאורך כל המגילה ותופס בה מקום מרכזי ומשמעותי (במגילה שבעה משתאות ויש סופרים עשרה). ההצלה הגדולה גם היא מצוינת ונחגגת במשתה:
"...וְנוֹחַ בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר בּוֹ וְעָשֹׂה אֹתוֹ יוֹם מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה:וְהַיְּהוּדִים אֲשֶׁר בְּשׁוּשָׁן ...וְנוֹחַ בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר בּוֹ וְעָשֹׂה אֹתוֹ יוֹם מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה" (ט' יז-יח).
מיד אחר כך, בשלב שני, מתווספת למשתה בערי הפרזות מצוות משלוח מנות:
"עַל כֵּן הַיְּהוּדִים הַפְּרָזִים הַיֹּשְׁבִים בְּעָרֵי הַפְּרָזוֹת עֹשִׂים אֵת יוֹם אַרְבָּעָה עָשָׂר לְחֹדֶשׁ אֲדָר שִׂמְחָה וּמִשְׁתֶּה וְיוֹם טוֹב וּמִשְׁלוֹחַ מָנוֹת אִישׁ לְרֵעֵהוּ" (שם יט).
מרדכי משושן צרף לדורות, למשתה ולמשלוח המנות, את מצוות מתנות לאביונים:
"לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּמִשְׁלוֹחַ מָנוֹת אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּמַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים" (שם כב).
בימינו, ברוב המקומות, יש חלוקה די ברורה בין שלשת המצוות. המשתה-סעודת פורים הוא אירוע משפחתי או אירוע שבו משתתפים חברים קרובים. משלוח המנות תופס לרוב נפח גדול (מדי) של הפעילות ביום הפורים. גם הוא קשור למעגל הקרוב של החברים והידידים (לעתים קרובות מדובר במיחזור והחלפה). מצוות מתנות לאביונים נפרדת לגמרי ולרוב היא מתבטאת בנתינת צדקה בכסף. עיון במקורות מגלה כי בעצם גם מצוות משלוח מנות ובעיקר מצוות מתנות לאביונים, קשורות למצות סעודת פורים.
חז"ל לימדונו שאין דבר המקרב יותר בין הבריות ובין ישראל לאביהם שבשמים, מאשר לגימה משותפת וסעודה שהופכת רחוקים לקרובים. "אמר רבי יוחנן משום רבי יוסי בן קסמא: גדולה לגימה..., ומקרבת את הרחוקים, ומעלמת עינים מן הרשעים, ומשרה שכינה (אפילו) על נביאי הבעל" (סנהדרין דף קג ע"ב).
הרשו לי מורי ורבותי להציע סדר יום קצת אחר לחג הפורים.
במשך כל השנה עובד כל יהודי את הקב"ה בדרך שלו, בדרך בה התחנך, בדרך אותה קיבל מרבותיו. יום אחד בשנה קוראים לנו רבותינו לפעל אחרת. להשתמש בלגימה "חייב איניש לבסומי" (להתבסם, לא להשתכר) עד דלא ידע בין...".
זה היום לטשטש את ההבדלים, לשכוח את המחלוקות, להתעלם מן המפריד לחפש את המאחד. גם אם כל השנה כל אחד צריך לעבוד את בוראו בדרך שהוא בטוח שהיא הנכונה, ביום הזה צריך להפנים שגם מי שהוא בבחינת "ונהפוך הוא" לשיטתו, יש בדרכו גם מן האמת. הבה ונקשור את כל מצוות היום ל"אגד אחד" שסביבו יתאחד כל עם ישראל. ההצלה בפורים הייתה מכח "לך כנוס את כל היהודים".
נזמין לסעודה לא רק בני משפחה וחברים, אלא דווקא את מי שאנו בחילוקי דעות עמו כל השנה. נוכיח כי בפורים לפחות, כולם רעים האהובים. אם מזמינים אותנו נאכל גם אצל מי שמערכת הכשרות שלו היא לא מערכת הכשרות "שלנו". ניצור קשר דווקא עם בני הפלוגתא שלנו, בכל התחומים.
ניתן מתנות לאביונים על ידי שנזמין אותם לאכול ולשתות עמנו. גם הם יהיו חלק מבני ביתנו. 'אביונים' יתפרש כ'חלשים' לא רק כ'עניים'. נשתף בסעודה גם את הגרים ואת מי שנמצא בתהליכי גירות. נזמין לסעודה כחברים ולא כמתנשאים גם את מי שרמת ידיעותיו רחוקה משלנו. נתחבר גם עם מי שאנו חושבים (לא בטוח שצודקים) שרמת קיום המצוות שלו נמוכה משלנו. אם נזמין ממילא גם נוזמן ונקבל את ההזמנה. אולי נעלה לדיון את שאלת ההסתגרות וההתבדלות, במוסדות החינוך בישובים ושכונות המגורים, תופעה ההולכת ומתגברת.
ננצל את ה"חייב איניש לבסומי" כדי לחזור ליום שבו נתמלא כל העולם כולו בשמים, יום מתן תורה. נביא לכך ש"הדר קיבלוה בימי אחשורוש" יגרום לכזה שגם בפורים נעמוד כאיש אחד בלב אחד ונזכה להשכנת שכינה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
