ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- שיעורים נוספים
- פרשת שבוע ותנ"ך
- שעורים בתנ"ך
- מגילת אסתר
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הנרצחים מאיתמר הי"ד
המשתה שזור לאורך כל המגילה ותופס בה מקום מרכזי ומשמעותי (במגילה שבעה משתאות ויש סופרים עשרה). ההצלה הגדולה גם היא מצוינת ונחגגת במשתה:
"...וְנוֹחַ בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר בּוֹ וְעָשֹׂה אֹתוֹ יוֹם מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה:וְהַיְּהוּדִים אֲשֶׁר בְּשׁוּשָׁן ...וְנוֹחַ בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר בּוֹ וְעָשֹׂה אֹתוֹ יוֹם מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה" (ט' יז-יח).
מיד אחר כך, בשלב שני, מתווספת למשתה בערי הפרזות מצוות משלוח מנות:
"עַל כֵּן הַיְּהוּדִים הַפְּרָזִים הַיֹּשְׁבִים בְּעָרֵי הַפְּרָזוֹת עֹשִׂים אֵת יוֹם אַרְבָּעָה עָשָׂר לְחֹדֶשׁ אֲדָר שִׂמְחָה וּמִשְׁתֶּה וְיוֹם טוֹב וּמִשְׁלוֹחַ מָנוֹת אִישׁ לְרֵעֵהוּ" (שם יט).
מרדכי משושן צרף לדורות, למשתה ולמשלוח המנות, את מצוות מתנות לאביונים:
"לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּמִשְׁלוֹחַ מָנוֹת אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּמַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים" (שם כב).
בימינו, ברוב המקומות, יש חלוקה די ברורה בין שלשת המצוות. המשתה-סעודת פורים הוא אירוע משפחתי או אירוע שבו משתתפים חברים קרובים. משלוח המנות תופס לרוב נפח גדול (מדי) של הפעילות ביום הפורים. גם הוא קשור למעגל הקרוב של החברים והידידים (לעתים קרובות מדובר במיחזור והחלפה). מצוות מתנות לאביונים נפרדת לגמרי ולרוב היא מתבטאת בנתינת צדקה בכסף. עיון במקורות מגלה כי בעצם גם מצוות משלוח מנות ובעיקר מצוות מתנות לאביונים, קשורות למצות סעודת פורים.
חז"ל לימדונו שאין דבר המקרב יותר בין הבריות ובין ישראל לאביהם שבשמים, מאשר לגימה משותפת וסעודה שהופכת רחוקים לקרובים. "אמר רבי יוחנן משום רבי יוסי בן קסמא: גדולה לגימה..., ומקרבת את הרחוקים, ומעלמת עינים מן הרשעים, ומשרה שכינה (אפילו) על נביאי הבעל" (סנהדרין דף קג ע"ב).
הרשו לי מורי ורבותי להציע סדר יום קצת אחר לחג הפורים.
במשך כל השנה עובד כל יהודי את הקב"ה בדרך שלו, בדרך בה התחנך, בדרך אותה קיבל מרבותיו. יום אחד בשנה קוראים לנו רבותינו לפעל אחרת. להשתמש בלגימה "חייב איניש לבסומי" (להתבסם, לא להשתכר) עד דלא ידע בין...".
זה היום לטשטש את ההבדלים, לשכוח את המחלוקות, להתעלם מן המפריד לחפש את המאחד. גם אם כל השנה כל אחד צריך לעבוד את בוראו בדרך שהוא בטוח שהיא הנכונה, ביום הזה צריך להפנים שגם מי שהוא בבחינת "ונהפוך הוא" לשיטתו, יש בדרכו גם מן האמת. הבה ונקשור את כל מצוות היום ל"אגד אחד" שסביבו יתאחד כל עם ישראל. ההצלה בפורים הייתה מכח "לך כנוס את כל היהודים".
נזמין לסעודה לא רק בני משפחה וחברים, אלא דווקא את מי שאנו בחילוקי דעות עמו כל השנה. נוכיח כי בפורים לפחות, כולם רעים האהובים. אם מזמינים אותנו נאכל גם אצל מי שמערכת הכשרות שלו היא לא מערכת הכשרות "שלנו". ניצור קשר דווקא עם בני הפלוגתא שלנו, בכל התחומים.
ניתן מתנות לאביונים על ידי שנזמין אותם לאכול ולשתות עמנו. גם הם יהיו חלק מבני ביתנו. 'אביונים' יתפרש כ'חלשים' לא רק כ'עניים'. נשתף בסעודה גם את הגרים ואת מי שנמצא בתהליכי גירות. נזמין לסעודה כחברים ולא כמתנשאים גם את מי שרמת ידיעותיו רחוקה משלנו. נתחבר גם עם מי שאנו חושבים (לא בטוח שצודקים) שרמת קיום המצוות שלו נמוכה משלנו. אם נזמין ממילא גם נוזמן ונקבל את ההזמנה. אולי נעלה לדיון את שאלת ההסתגרות וההתבדלות, במוסדות החינוך בישובים ושכונות המגורים, תופעה ההולכת ומתגברת.
ננצל את ה"חייב איניש לבסומי" כדי לחזור ליום שבו נתמלא כל העולם כולו בשמים, יום מתן תורה. נביא לכך ש"הדר קיבלוה בימי אחשורוש" יגרום לכזה שגם בפורים נעמוד כאיש אחד בלב אחד ונזכה להשכנת שכינה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
