ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ספירת העומר
- עניני ספירת העומר
כידוע, נתניה היא מעוז של בני העדה הטריפולטאית (היהודים יוצאי לוב), והם משפיעים מאוד גם על האווירה הכללית של העיר, לכן באו ואמרו: 'במסגרת ההפצצות על המורדים, קדאפי שלח גם מטוס להפציץ את הטריפולטאים בנתניה!'
ועכשיו ברצינות. אכן היה פעם צבא של יהודי לוב, שנלחם בגויים וכבש חלקים גדולים מלוב. יתכן גם שמנהגי האבלות שאנו נוהגים עד היום בספירת העומר קשורים לתבוסה של אותו צבא עתיק. ובכן הבה ונעיין בפרשייה היסטורית זו.
כידוע, נפסק שולחן ערוך (או"ח תצג) שיש לנהוג מעט מנהגי אבילות בין פסח לל"ג בעומר, "מפני שבאותו זמן מתו תלמידי רבי עקיבא". השולחן ערוך מבוסס על הגמרא ביבמות (סב) "שנים עשר אלף זוגים תלמידים היו לו לרבי עקיבא, מגבת עד אנטיפרס, וכולן מתו בפרק אחד מפני שלא נהגו כבוד זה לזה...".
כידוע, רבי עקיבא חי ופעל בשנים שאחרי חורבן בית שני. את הבעיה הרוחנית שהובילה לחורבן בית שני, אבחנו חז"ל כשנאת חינם. "מקדש שני... מפני מה חרב? מפני שהיתה בו שנאת חנם" (יומא ט:). אך את הבעיה הרוחנית שהובילה למותם של תלמידי רבי עקיבא אבחנו חז"ל כ"לא נהגו כבוד זה בזה".
יש קשר בין הטעמים של שני המאורעות. שני הטעמים נמצאים על אותו מישור של בעיית תקשורת בין אנשים, אך 'לא לנהוג כבוד זה בזה' פחות חמור מ'שנאת חינם'. השונא ממש פוגע בשני, ואילו מי שלא נוהג כבוד אולי לא פוגע בשני, אך גם לא מסייע לו. נמצאנו למדים, שבשנים שאחרי החורבן, העם התקדם בתיקון החטא שהוביל לחורבן, אך עדיין לא תיקן את החטא לחלוטין.
וודאי חז"ל נתנו כאן אבחנה עמוקה לתיקון המידות הנדרש באופן אישי מכל אדם בעקבות אותם המאורעות, אך מעבר לכך אפשר לראות גם כיצד פגמי הנפש הללו התבטאו והשפיעו גם על המאורעות ההיסטוריים הכלליים באותה תקופה.
ידוע שבימי החורבן השני, הייתה לצערנו ממש מלחמת אחים בין פלגי העם השונים, כך ששנאת החינם הכשילה ממש את המרד היהודי, והובילה לניצחון הרומאי ולחורבן המקדש.
כיוצא בדבר, גם בימי תלמידי רבי עקיבא, יתכן ופרשייה היסטורית פחות מוכרת תשפוך אור על האמירה ש'לא נהגו כבוד זה בזה', הובילה ממש למותם של תלמידי רבי עקיבא.
באגרת רב שרירא גאון מסופר "והעמיד ר' עקיבא תלמידים הרבה והוה שמדא על התלמידים של ר' עקיבא", משמע שתלמידיו מתו בשמד, כלומר לא מתוך מחלה אלא מתוך הריגה בחרבם של הגויים, שזה יכול גם להתבאר כמתו מתוך מלחמה.
ואכן, קרוב ל – 70 שנה לאחר חורבן הבית, שאף העם לגאולה ולבניין הבית מחדש, שהרי בין חורבן בית ראשון לבניין הבית השני עברו רק 70 שנה כנבואת ירמיהו, וודאי כולם ציפו וייחלו שכך יהיה בין החורבן השני לבניין השלישי. כך יצא העם למרד בר כוכבא, כשאיש הרוח המרכזי המלהיב את המרד הוא גדול הדור, רבי עקיבא, כדברי הרמב"ם (מלכים יא, ג) "רבי עקיבא חכם גדול מחכמי משנה היה, והוא היה נושא כליו של בן כוזיבא המלך, והוא היה אומר עליו שהוא המלך המשיח, ודימה הוא וכל חכמי דורו שהוא המלך המשיח, עד שנהרג בעונות...".
אולם מרד בר כוכבא לא היה המרד היהודי היחידי ברומאים. כ – 15 שנה לפניו התחולל מרד יהודי התפוצות. בתקופה ההיא היו קהילות יהודיות גדולות בלוב, בקפריסין ובאלכסנדריה שבמצריים. גם יהודי התפוצות סבלו מאוד מרדיפות הרומאים. וכך בשעת כושר, כשהצבא הרומאי העיקרי יצא למלחמה גדולה מול הממלכה הפרתית שבמזרח, מרדו יהודי לוב, וצבאם כבש חלקים גדולים מלוב, ובהמשך התפשט המרד גם לקפריסין ולמצריים.
הדים למרד זה אנו מוצאים בירושלמי (סוכה פ"ה, ה"א) שמספר על בית הכנסת הענק והמפואר של קהילת אלכסנדריה, ואמר שמי שלא ראה אותו "לא ראה כבוד ישראל מימיו", אולם הרומאים ראו בהם מורדים וטבחו המוני יהודים "והלך הדם בים עד קיפריס (קפריסין), באותה השעה נגדעה קרן ישראל ועוד אינה עתידה לחזור למקומה עד שיבוא בן דוד". כלומר הירושלמי רואה בכך מפלה לדורות רבים.
למעשה, היהודים הצליחו כמעט למוטט את הרומאים פעמיים – במרד בר כוכבא ובמרד התפוצות, אך המרידות הללו כשלו, כי לא מרדו בכל המקומות יחד.
ומצאנו בגמרא שרבי עקיבא מספר על מסעות רבים שערך ברחבי העולם. יתכן, ורבי עקיבא כגדול הדור נדד בתפוצות ישראל כדי להכין את לב העם למרד שיביא לבניין הבית השלישי. ובאמת כל העם היהודי היה תלמידיו, אלא שלא נהגו כבוד זה בזה, כלומר – לא הצליחו להתאחד ולמרוד ביחד, כי כל מקום התבדל וראה רק את עצמו, ונדחה הקץ ויצאנו לגלות ארוכה וקשה.
ויהי רצון שבימינו נזכה להתאחד ולנהוג כבוד זה בזה, ותבוא במהרה הגאולה האמיתית והשלמה!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.
יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.
עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.
רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.
חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.
חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.
מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
