ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- בין המצרים
- י"ז בתמוז
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
הלכה א
יש שם ימים שכל ישראל מתענים בהם מפני הצרות שאירעו בהן כדי לעורר הלבבות ולפתוח דרכי התשובה ויהיה זה זכרון למעשינו הרעים ומעשה אבותינו שהיה כמעשינו עתה עד שגרם להם ולנו אותן הצרות, שבזכרון דברים אלו נשוב להיטיב שנאמר +ויקרא כ"ו+ והתודו את עונם ואת עון אבותם וגו'.
הלכה ב
ואלו הן יום א שלישי בתשרי שבו נהרג גדליה בן אחיקם ונכבית גחלת ישראל הנשארה וסיבב להתם גלותן, ועשירי בטבת שבו סמך מלך בבל נבוכדנאצר הרשע על ירושלם והביאה במצור ובמצוק. ושבעה עשר בתמוז וחמשה דברים אירעו בו: נשתברו הלוחות, ובטל התמיד מבית ראשון והובקעה ירושלם בחורבן שני, ושרף אפוסטומוס הרשע את התורה, והעמיד צלם בהיכל.
הלכה ג
ותשעה באב וחמשה דברים אירעו בו: נגזר על ישראל במדבר שלא יכנסו לארץ, וחרב ב הבית בראשונה ובשנייה, ונלכדה עיר גדולה וביתר שמה והיו בה אלפים ורבבות מישראל והיה להם מלך גדול ודימו כל ישראל וגדולי החכמים שהוא המלך המשיח, ונפל ביד גוים ונהרגו כולם והיתה צרה גדולה כמו חורבן המקדש, ובו ביום המוכן לפורענות חרש טורנוסרופוס הרשע ממלכי אדום את ההיכל ואת סביביו לקיים +ירמיהו כ"ו+ ציון שדה תחרש.
למרות שהצומות האלו נקבעו בבית ראשון, וחזרנו למקדש בבית שני, אז לכאו' בטלו הצומות! אך רואים שלא כך. בית שני זה לא כמו בית ראשון. לא אותה השראת שכינה.
עמ"י נמצא בתהליך מתקדם בדרכי הגאולה, דרך ארוכה עברנו, אך לפנינו עוד דרך לא קטנה. האויבים סובבים אותנו, אנחנו במלחמה קיומית, מחלמת ישראל מיד צר, מלחמה עם הצלחות רבות, אך גם עם כאב נורא. אנחנו במלחמה רוחנית קשה, הצלחות גדולות, תהליכי תשובה נפלאים, הציבור גדל והתעצם. אמנם, יש גם כשלונות, התבוננות נוראה בחו"ל.
מתקדמים בבנין הארץ, במיוחד בזמן האחרון, אבל חלקים רבים עדיין בידי זרים, ומעל הכל – הר הבית. חילול ה' נוראי, שועלים הילכו בו.
אנחנו צריכים להודות מאוד על ההצלחות, ועל הכשלונות להתפלל. חייבים להרגיש את החסרון. חיסרון שלא מרגישים, הוא חיסרון יותר נוראי, כמו שכשאדם לא מודה על החטא, זה יותר גרוע מהחטא עצמו! לא מכירים בחטא, זה נוראי ביותר. אותו דבר אם לא מרגישים בחיסרון, זה החיסרון היותר גדול!
חיסרון אחדות ישראל, התבוללות, בית המקדש, כל כך הרבה חסרונות. איך מתמודדים עם שני הדברים, יש הצלחות, אנחנו במקום הרבה יותר טוב ממה שהיינו. אנחנו מרגישים התקדמות ופועלים בה, ומצד שני, יש שאיפות גדולות שאנחנו כ"כ רחוקים מהם! בית המקדש! מקום הופעת השכינה באופן הגדול והאמיתי. אנחנו עם גדול וענק, כשאנחנו לא במקומנו הגדול והענקי, אז הכל חסר! אנחנו לא יכולים להסתפק בביננוניות. כשלא מרגישים את זה, זה החיסרון הגדול ביותר!
אצל עמ"י הכל בגדלות, ההצלחות והכשלונות. צריך לבנות בעצמנו כוחותג דולים, שמרגישים בטוב ובשפע הגדול, ויחד עם זאת, צריך באותה מידה להרגיש את הכאב, הצער ועוגמת הנפש על החיסרון שאנו עוד חסרים. עין שמחה, ועין צועקת בבכי. כ"כ הרבה עוד חסר.
איך לפעול להשלמת החסרונות
אנחנו עם גדול, אלוקי. כשאנחנו לא נמצאים במקום הזה, אז אנחנו חסרים בכל מהותנו. מה צריך לעשות? דבר ראשון להכיר בכך שאנחנו עם גדול. אני חוזר על הדברים, יש תלמידים ששואלים, איך מרגישים בחיסרון המקדש? איך מרגישים בחיסרון שלא כל ישראל נמצאים בארצם? כל שואלים אותי. אנחנו מרגישים במקום טוב, כל הזמן בהתקדמות, אז לא מרגישים בחיסרון. קשה מאוד לחיות גם את הטוב והגודל, וגם יחד עם זאת, לבכות ולכאוב על החסר. אך זה ענייננו! להיות גדולים, להצליח להכיל את שני הרגשות גם יחד! להודות מאוד על הטוב הגדול, ובימים אחרים, בהם אנו זוכרים את החיסרון, להרגיש באופן מיוחד את החיסרון. אך בכל יום ויום להרגיש את שני הצדדים.
ביום זה ארעו חמישה דברים. צריכים אנו להתבונן, איך כל אחד ואחד מאיתנו מתקדמים יותר, לשאוף לגדולות, להאמין באמונה גדולה שהכל מאת ה', להתמלא בביטחון עצום.
נשתברו הלוחות – קבלת עול מלכות שמים
ביום זה נשברו הלוחות, כל הדורות משלמים על החיסרון הזה. הקב"ה לא הביא עלינו בבת אחת את העונש, אלא כל דור ודור משלם קצת מהעונש הזה. כל דור שלא הגיע למדרגה בה היינו צריכים להיות בעת קבלת הלוחות, זה החיסרון היותר גדול, ועל זה העונש! אם היינו במדרגה הזו, לא הייתה מיתה, לא הייתה גלות. זה ענייננו, צריכים אנו לשים לב איך אנחנו מקבלים על עצמנו עול מלכות שמים, עול מצוות.
בוטל התמיד – החזקות בתפילות ובקביעות
בוטל התמיד, קרבן התמיד מכפר על עוונות, היינו במצב של טהרה נמשכת, הקב"ה מרומם אותנו כל הזמן מהנפילות, שנהיה כל הזמן בטהרה גדולה. חז"ל תקנו תפילות כנגד הקרבנות. התיקון חייב להיות ע"י התפילות, קביעות התפילות, רוממות התפילות, עמקות התפילות. אנחנו צריכים להתחזק בזה, להמשיך את מה שבידנו בבתי המקדש מעט. קביעות בישיבה, קביעות במקום הלימוד, נתפלל כולנו יחד, ועי"ז נתקן את החיסרון של בוטל התמיד.
שריפת התורה – התחזקות בסדרים
שרף אפוסטומוס את התורה, צריך להתחזק בלימוד התורה. אנחנו יכולים לשקוד עוד קצת. קצל יותר כל אחד יכול להשקיע. יש שאומרים שהסדר מתחיל בתשע, וכולם צריכים להיות בסדר בזמן. זה תיקון של שריפת התורה. צריך לעבוד על זה. מותר גם להקדים לפני תשע... יש לנו את הכוחות האלו, צריך לקחת את עצמנו בידיים, להוציא מעצמנו יותר כוחות, ולהיות שייכים למהלך גאולת ישראל. צריך להיות גדולים, להוציא כוחותנו לפועל, ועי"ז נזכה לגאולה שלמה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
